newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

משבר הקורונה עלול להפוך למקבילה החרדית להתנתקות

ההנחיה של הרב חיים קנייבסקי, מבכירי ההנהגה החרדית, להמשיך את הלימודים בתלמודי התורה ובישיבות עוררה אי נחת בקרב המאמינים. יש מי שפטרו אותה בתיאוריית קונספירציה על כניעה ללחצים מצד חצרו, אך החלטת עבר שלו מימי מלחמת המפרץ מעידה דווקא על עקביותו

מאת:

האירועים הפוליטיים בישראל, האינטנסיביים גם כך, הפכו לחלק קבוע מסחרחרת חיינו בשנתיים האחרונות: בחירות לרשויות המקומיות, בחירות לכנסת, ושוב ושוב. ועכשיו נוספה צרה חדשה שמאפילה על הכל: מגיפת קורונה גלובלית שמאיימת על חיינו ועל פרנסתנו.

הרשויות בישראל, ייאמר לזכותן, הבינו את גודל האירוע מיד והחלו בהיערכות מדורגת לקראת מה שנראה כהסגר מלא על כלל אזרחי המדינה תוך ימים ספורים.

ממדי האסון עדיין אינם ידועים, מכיוון שישראל עדיין לא הגיעה לפרק הזמן הדרוש לבחון את רמת ההתפשטות וחומרתה. אך נראה כי בינתיים, למרות המצב הפוליטי המעורער והבריתות החדשות שנרקמות מעל ומתחת לפני השטח לקראת ממשלה חדשה, כולם מגויסים מקיר לקיר למניעת מגיפה קטלנית ולצמצום הנזקים הכלכליים.

כולם, חוץ מאדם אחד: הרב חיים קנייבסקי, המכונה בפי מאמיניו והרחוב החרדי כולו "מרן שר התורה". מקומו בפסגת הפירמידה של ההנהגה החרדית הוא בלתי מעורער, ואף שהוא נמנה על הציבור הליטאי – מרותו קובעת אף לציבורי החרדים החסידים והספרדים.

הרב חיים קנייבסקי בביתו בבני ברק, באוקטובר 2019 (צילום: שלומי כהן / פלאש90)

"תורה מגינה ומצילה". הרב חיים קנייבסקי בביתו בבני ברק, באוקטובר 2019 (צילום: שלומי כהן / פלאש90)

כאשר משרד הבריאות והחינוך קבעו כי יש לבטל את הלימודים במערכת כולה, הרב קנייבסקי הנחה להמשיך את הלימודים בתלמודי התורה (רק לבנים) ובישיבות, שכן"תורה מגינה ומצילה".

הרב אמנם הדגיש כי יש לציית להוראות משרד הבריאות, אך קשה לקיים אותן כאשר נאסרה התקהלות של יותר מ-10 אנשים, ובתי הספר אינם ערוכים להנחיות החדשות באופן כללי.

עיתון הבית הליטאי "יתד נאמן" יצא במאמר מערכת התומך בהחלטה: "אם היה מי שסבר שניתן בהינף החלטה לסגור את היכלי התורה, הרי שהדבר נבע אך ורק מהבורות המוחלטת במציאות חיותו של עולם התורה".

יחד עם זאת, בעיתון הופיעה תמונה משיעורו של ראש ישיבת פוניבז', הרב גרשון אדלשטיין, שבו נכחו 9 אנשים וראש הישיבה היה במרחק של 2 מטרים מהם (שאר התלמידים שמעו את השיעור בטלפון).

לעומת זאת, הרב עדס, שעומד בראשות ישיבה על התפר האשכנזי-ספרדי, שלח את הבחורים הביתה והסביר כי "אין ביכולתנו לקיים את הוראות מרנן ורבנן על המשך הלימודים תוך קיום כל הוראות הזהירות של משרד הבריאות".

הרבנים הראשיים ומנהיגי קהילות בולטים כמו הרב רובין מהר נוף בירושלים והרב זילברשטיין בבני ברק, לא יצאו נגד ההנחיה של הרב קנייבסקי, אך הורו לציבור להקפיד הקפדה יתירה על כללי הבריאות.

ההוראה על המשך הלימודים עוררה תגובות נגד גם בתוך הציבור החרדי, אך בסופו של דבר הוראת הרב קנייבסקי גברה כמצופה, ורבבות ילדים ונוער ממשיכים ללמוד בתלמודי תורה וישיבות ליטאיות.

חשוב לציין שההנהגה הספרדית כן סגרה את שערי המוסדות, ושרוב החסידויות סגרו את המוסדות גם הן. בולטות בחריגותן הן חסידות בעלזא, (שנחשבת למתונה בהנהגתה בימים כתיקונם), וחסידות גור – שהיא החסידות שממנה מגיע שר הבריאות, יעקב ליצמן.

בירושלים, שבה הוחלט לקיים את הוראות משרד הבריאות גם בזרם החרדי, חזרו לפתוח את השערים לאחר שהתקבלה ההנחיה של הרב קנייבסקי. מתחת לפני השטח, ההחלטה התקבלה ברגשות מעורבים, הן בציבור והן בהנהגה.

אמא לילדים, למשל, כתבה באחת הקבוצות: "בתלמוד תורה של הבן שלי הלימודים מאז יום שישי כ ר ג י ל – כיתות של 30 פלוס ילדים. כשהתקשרתי לבקש חומרי למידה, סגן המנהל שאל אותי בפליאה למה לא שלחתי את הילדים, וכל הילדים הגיעו כרגיל.

"כששאלתי אם לומדים בכיתות של פחות מ-10 ילדים, הוא אמר לי שהמנהל חושב על פתרון….מיום חמישי עד היום עוד לא הספיק לחשוב על פתרון… לא יודעת לאיפה להוציא את התסכול. מדגרה של קורונה, וכל ההורים משתפים עם זה פעולה".

מקרה בוחן

אחת מהדרכים הפופולריות בשנים האחרונות להעברת מסרים מביתו של הרב קנייבסקי היא סרטונים קצרים שבהם מופיע שואל כלשהו המניח בפני הרב סוגיה (לעתים בקול רם), ולאחר מכן מתקבלת תשובתו של הרב קנייבסקי. הסרטונים מועלים לאתרים מובילים בציבור החרדי, כמו כיכר השבת, בחדרי חרדים וחרדים 10, ומקבלים תוקף של פסיקה הלכתית.

זוהי דרך תקשורת חדשנית שלא היתה מקובלת בעבר, והיא מהווה כר פורה לקונספירטורים חרדים, אשר חווים דיסוננס כאשר נגלה לעיניהם הדו שיח כהווייתו. פעמים רבות השואל הוא נכדו של הרב, יעקב (יענקי) קנייבסקי, שר החוץ הבלתי רשמי אך עתיר הכוח של עולם התורה.

כדי להצדיק את הסיטואציה שבה אדם מבוגר מאוד (הרב קנייבסקי הוא בן 92) נשאל שאלה במשך כדקה ואז מפטיר תשובה של שתי מילים, שלעתים נחשבת לחריגה גם בעולם החרדי, הם יטענו כי בעצם קיים פה ניצול של סיטואציה לטובת אנשי החצר, הנהנים מהכוח הרב שמעניקה להם הקרבה לאוזנו של הרב הישיש.

בתוכנית הבוקר של מנדי וביתאן ב"כאן מורשת", למשל, הוצגו דברים חריפים מאוד שכותב הרב משה גולדשטיין, ראש ישיבת איילת השחר (שערי יושר לשעבר) על סביבת בית הרב קנייבסקי: "מלבד להוראות הרשמיות, אין לשמוע לתקשורת מכל סוג שהוא, וראוי להימנע מהקשבה להם, הואיל וכולם אינם דוברי אמת אלא בעלי אינטרסים אגואיסטיים. חובה לציית לדבר רבני הקהילה, ולא להאזין לדברי אחרים שאין עמם קשר אמיתי. ודי למבין".

את הדברים כתב במכתב לתלמידי הישיבה שנפתח במילים: "נגזר מן השמים להתכנס ברשות היחיד כל אחד בביתו".

האם יש צדק בדברים? מגיפת הקורונה היא מקרה בוחן. בניגוד לטענה שהסרטון הזה, שבו נראה הנכד מציג בפני הרב את השאלה הנוגעת לבריאותם של כלל אזרחי ישראל – מצדיק את השמועות על לחץ של ראשי המוסדות החרדים ובני הבית, העובדה שיצאה הנחייה עם פוטנציאל לסכנת חיים דווקא מותאמת להוראות עבר של הרב קנייבסקי מימי מלחמת המפרץ, אז עמד הרב על כך שלא ייפלו טילים בבני ברק וניתן להמשיך בשגרת החיים.

דבר זה מזים את הטענות כי הרב נתון ללחצים, ומחזק את ההנחה כי הוא צלול בדעתו ונחוש בהחלטתו. בכירותו מצד אחד וחריגותו מצד שני מעמידים את העולם החרדי הרבני ואת מנהיגותו הפוליטית במבוכה רבה.

נער חרדי חובש מסיכה נגד קורונה בשכונת מאה שערים בירושלים, ב-16 במרץ 2020 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

חוסר נוחות בציבור המאמינים. נער חרדי חובש מסיכה נגד קורונה בשכונת מאה שערים בירושלים, ב-16 במרץ 2020 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

לראייה, אף אחד מהמנהיגות הרבנית והפוליטית בסיעת דגל התורה, כולל הדוברות, לא הסכים להתייחס לדברים למרות פניות עיתונאים ולמרות הבטחות מהם לטיפול בכפפות של משי בנושא הטעון.

הציבור לא יכול לברוח ממסקנות

אמנם עברו הרבה מים פוליטיים בירדן מאז הבחירות המוניציפליות, אך אולי כדאי לבחון מקרה דומה ונשכח שהתרחש בירושלים: לקראת סוף המירוץ לראשות העיר הסתמנו שני מתמודדים מובילים: משה ליאון וזאב אלקין. מתמודד נוסף צבר תאוצה יפה למרות שהקלפים היו נגדו – יוסי דייטש החרדי.

דייטש, שהיה בטוח שהעולם החרדי לא יוכל לעמוד מול התקשורת ולבחור מועמד מסורתי או דתי על פניו, טעה. הסיעות הליטאיות והספרדיות ש"ס ודגל התורה התאחדו נגדו ותמכו בליאון מסיבותיהם הם (הלא מאד ברורות עד היום).

למרות זאת, דייטש היה רגוע. היתה לו תוכנית ב' מצוינת – חבירה לאלקין והמשך סגנות מלאה ומובטחת עם תיקים משמעותיים. הכל היה מוכן, והיה צריך רק לקבל את אישורו של הרבי מגור, פטרונה ומנהיגה הרוחני הבכיר ביותר של סיעת אגודת ישראל החסידית, למהלך.

הרב יעקב אריה אלתר, האדמו"ר מגור, באוגוסט 2019 (צילום: דוד כהן / פלאש90)

קונספירציות שלא הופרכו. הרב יעקב אריה אלתר, האדמו"ר מגור, באוגוסט 2019 (צילום: דוד כהן / פלאש90)

העיתוי היה כמה ימים לפני ראש השנה. כשהגיעו אל הרב ציפתה למשלחת הפתעה – הרב לא רצה לסגת מתמיכתו בדייטש ודרש ממנו להתמודד עד הסוף במקום לחבור לאלקין. הסוף ידוע לכולנו.

גם לגבי הרבי מגור קיימות קונספירציות לא מעטות על הנהגתו בידי אנשי חצר ומקורבים, שנועדו לשרת את חוסר הנוחות של הציבור מהמנהיגות ולטשטש אותו. במקרה הזה, רק המקורבים ממש היו מודעים לסיפור, והקונספירציות לא הופרכו בקרב קהל גדול שעדיין נאחז בהן.

דווקא החשיפה של הרב קנייבסקי באופן בלתי אמצעי כל כך (עד כמה שסרטון הוא בלתי אמצעי) מעמתת את הציבור עם ההנהגה שהיא כל כך מחויבת אליה, ומקשה עליו לברוח מהמסקנה המבקשת שזוהי דעתו האותנטית של הרב.

האם משבר הקורונה הוא המקבילה החרדית להתנתקות? היו מי שהשוו את ההנחיה הזאת של הרב קנייבסקי להנחייתו של הרב מרדכי אליהו בתקופת ההתנתקות – "להאמין ולזרוע", או לאמירתו המפורסמת – "היה לא תהיה".

הרב מרדכי אליהו, לשעבר הרב הראשי הספרדי, ב-2003 (צילום: פלאש90)

הוראה חסרת כיסוי. הרב מרדכי אליהו, לשעבר הרב הראשי הספרדי, ב-2003 (צילום: פלאש90)

בתקופת ההתנתקות ניתנה הוראה לציבור שלבסוף התגלתה כחסרת כיסוי. מאמינים רבים נותרו חסרי כל, אחרי שנכנעו ללחצים לא לקיים משא ומתן עם הגופים הרשמיים כדי לקבל פיצוי הולם. דור שלם של בני נוער איבד את דרכו. במקרה הנוכחי לא מדובר בהחלטות אנוש, אלא באיתני הטבע שישפיעו על התשובה לשאלה הזאת.

פנינה פויפר היא פעילה פוליטית חרדית, מנהלת מיזם הציבור החרדי ממלכתי ואחראית פרויקט חרדים בעמותת עיר עמים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf