newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המדינה התעלמה, ועדת המעקב נאלצה להנגיש בעצמה מידע על הקורונה בערבית

שבועות אחרי פרוץ מגיפת הקורונה, משרד הבריאות כמעט לא פירסם מידע בשפה הערבית. הנהגת הציבור הערבי לקחה על עצמה לפרסם מידע חיוני באתר ייעודי, ובמקביל להכריח את המדינה להתחיל להתייחס גם לכ-20% מאזרחיה

מאת:

עד לפני שבוע, באתר הרשמי של משרד הבריאות, בעמוד הפייסבוק ובערוץ הטלגרם שלו כמעט ולא הופיעה מילה בערבית על מגפת הקורונה. כאילו אין כל סיכוי שמבין 21% מאוכלוסיית המדינה יש מי שחולים או שיחלו בה.

בדיקת חום בכניסה לבית החולים הדסה עין כרם בירושלים (יונתן זינדל / פלאש 90)

בדיקת חום בכניסה לבית החולים הדסה עין כרם בירושלים (יונתן זינדל / פלאש 90)

חבר הכנסת סמי אבו שחאדה מהרשימה המשותפת פנה בעניין זה לשר הבריאות. במכתב ששיגר אליו ב-8 במרץ תחת הכותרת "דחוף – הנגשת המידע לציבור הערבי בעניין מגיפת הקורונה" כתב אבו שחאדה: "לצערי רוב המידע מפורסם בשפה העברית בלבד דרך אתר משרד הבריאות והרשתות החברתיות, ואילו המידע עולה באופן חלקי בשפה בערבית. כך למשל ביממה האחרונה הועלו שמונה עדכונים שונים בעברית לעמוד המשרד ברשת החברתית פייסבוק ואילו בערבית לא עלה אף עדכון".

בעקבות המכתב ששלח אבו שחאדה הצטרפו אליו שאר חברי הכנסת של המשותפת, ראשי הערים והמועצות המקומיות הערביים וארגונים נוספים כמו זזים, ביחד וארגון עדאלה. לדברי אבו שחאדה, "זה התחיל מאי-הנגשת המידע לאוכלוסייה הערבית במשרד הבריאות, אבל מסתבר שגם משרד החינוך ומשרד התחבורה לא פירסמו דבר בערבית.

"פעלנו יחד עם ארגון עדאלה ששלח מכתבים לכל המשרדים האחראים ופנה לטרום בג"ץ. הצלחנו להשיג תוצאות, אבל זה לא מספיק, עדיין יש פער בין מה שמתפרסם בערבית למה שמתפרסם בעברית. לצד זאת אנחנו ברשימה המשותפת משתפים פעולה עם ועדת המעקב באתר הוועד הארצי לבריאות אשר התחיל לפעול ב-8 בחודש".

מוחמד ברכה, ראש ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל, אומר כי "היה צורך גדול להקים את האתר הרשמי. ראינו שיש מחסור מאוד גדול במידע בערבית בנושא מגיפת הקורונה. באתר של משרד הבריאות לא היה עדכון שוטף על המחלה ואיך להימנע ממנה ונקיטת אמצעי הזהירות.

"הם טיפטפו מידע פה ושם, אבל המידע תמיד היה באיחור או מאוד דליל ולא מספיק, לכן ראינו צורך להקים משהו שישרת את הציבור שלנו בשפה שלו וייתן מענה למחדל של משרד הבריאות. יש לנו את מיטב הרופאים והמומחים בתחום הרפואה שמפרסמים באתר במידע שוטף, ובכל יום יש לנו אלפי מבקרים. תושבים פונים לרופאים באתר ושואלים שאלות, ואנחנו מנסים לתת מענה לכולם".

צרפתית כן, ערבית לא

באתר אפשר למצוא סרטונים בערבית מהעולם הערבי, אפילו ממדינות המפרץ. יש בו סרטוני אנימציה, שחלקם מיועדים למבוגרים ואחרים לילדים, שבהם מסבירים על המחלה.

ברכה אומר כי "המחדל איננו רק בבריאות, אלא גם בחינוך. בתי הספר הערביים נמצאים במצב לא טוב, הן מבחינת התשתיות והן מבחינת התקציבים, ועכשיו הלימוד מרחוק מוסיף על המשבר".

גם סכנה בריאותית, גם פחד מפני תביעה. עו"ד איה חאג' עודה (באדיבות עו"ד חאג' עודה)

גם סכנה בריאותית, גם פחד מפני תביעה. עו"ד איה חאג' עודה (באדיבות עו"ד חאג' עודה)

עו"ד איה חאג' עודה מארגון עדאלה פנתה לכל המשרדים האחראים במכתבים דחופים. "למרבה ההפתעה כולם חזרו אלי מקסימום תוך יומיים", אומרת חאג' עודה. "את המכתב למשרד הבריאות שלחתי ב-9 במרץ, וב-10 במרץ הוצאתי מכתב דחוף למשרד החינוך. פנינו לקדם בג"ץ בעניין הנגשת המידע מצד משרדים אלה לאוכלוסייה הערבית בשפה שלה, כי עד 4 במרץ לא היה מידע בערבית בכלל.

"באתרי המשרדים האלה האופציה לבחור בשפה הערבית לא הייתה קיימת – היו אופציות לבחור בשפה הצרפתית או האנגלית. תהיתי כמה דוברי צרפתית יש בישראל, אבל עבור 21% מהאוכלוסייה שערבית היא שפת אימם אפילו אופציה לבחור בשפה הערבית לא היתה קיימת. קיבלנו תשובה שהפרקליטות בודקת את הנושא.

"תוך יומיים קיבלנו מכתב מקיף ממשרד הבריאות שחתומה עליו עורכת הדין של המשרד, טל וינר שילו, ארבעה עמודים מפורטים ומסמכים נלווים על איך הם מנסים לייעל את הפרסומים בערבית ושהם מודעים לעובדה שלא פירסמו בערבית ועל האמצעים שהם נוקטים על מנת לשפר את הפרסום בערבית. הם אפילו עדכנו אותנו שהם שכרו חברה חיצונית שתעשה עבור המשרד את הדוברות הרשמית בשפה הערבית.

"אמנם הם התחילו לפרסם בערבית, אבל אם תכנסי לאתר הרשמי של משרדים אלה תראי את הפער העצום בין הפרסומים בעברית לבין הערבית, אם זה בכמות הפוסטים והמידע ואם זה בהסברה".

שיפור, אך לא מספיק

בתגובה של משרד הבריאות לפנייה של עדאלה נאמר עוד כי "יש להזכיר שבימים אלה, הודעות הדוברות יוצאות לעתים קרובות בשעות לא שגרתיות, דבר המאריך את משך הזמן בין פרסום ההודעות לבין תרגומן. משרד הבריאות עושה מאמצים לצמצם את משך הזמן הזה למינימום האפשרי, זאת גם כאשר ההודעות מופצות שלא בשעות העבודה הרגילות של חברות התרגום, באמצעות עובדי המשרד שגויסו למטרה זו".

עו"ד חאג' עודה אמנם הופתעה ממהירות התגובות והפעולה מצד משרד הבריאות והחינוך, אבל לטעמה יש לכך הסבר נוסף. "הם גם פחדו מתביעה משפטית, וגם מדובר כאן במגיפה שמסכנת את כלל האוכלוסייה. המגיפה לא מבדילה בין ערבי ליהודי, כולם נדבקים בה. אם לא ינגישו את המידע, זה יעלה להם ביוקר בחיי בני אדם".

בעקבות המכתבים של עדאלה וח"כ אבו שחאדה, החל מיום ראשון משרד הבריאות התחיל לפרסם תכנים גם בערבית, ואפילו הכינו סרטון הסברתי שבו ד"ר זאהי סעיד, סגן מנהל קופת חולים כללית, מסביר על הווירוס, תסמינים ודרכי מניעת הידבקות.

עם זאת, באתר הרשמי של משרד הבריאות הפער במספר הפרסומים בערבית ובעברית ואיכות החומרים בשתי השפות עדיין עצום. ולא זו בלבד, אלא שהטפסים המיועדים לדיווח על נסיעות לחו"ל וחזרה ועל חולים שנמצאים בבידוד כולם עדיין בעברית בלבד.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf