newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

האם משבר הקורונה מסמן את סוף העידן הניאו-ליברלי?

נשיא צרפת עמנואל מקרון, שממש לא נחשב סוציאליסט, הכריז שאיום הקורונה הוכיח ששירותי הבריאות צריכים להישאר מחוץ לידי השוק החופשי. בעקבותיו הולכים ניאו-ליברלים ברחבי העולם. המשבר הנוכחי עשוי לשנות סדרי עולם, לרע ואולי לטוב

מאת:
השאירו תגובה
א א א

אתמול (שישי) נפל דבר. בנאום על משבר הקורונה, נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר כי "מה שהמגיפה הזו אומרת לנו, הוא ששירותי בריאות צריכים להישאר מחוץ לטווח ידם של כוחות השוק. לתת להם לנהל את הנגישות שלנו כחברה לתזונה, לבריאות, לתרבות חיים – זה טירוף".

מאמץ את מה שאומר השמאל כבר מאה שנה. נשיא צרפת עמנואל מקרון (צילום: ארגון העבודה העולמי)

מאמץ את מה שאומר השמאל כבר מאה שנה. נשיא צרפת עמנואל מקרון (צילום: ארגון העבודה העולמי)

כאשר דברים אלו מגיעים מסוציאליסטים, אין בהם שום חדש. השמאל-מרכז באירופה אמר דברים כאלה בשנות השמונים, השמאל הרדיקלי אומר אותם ללא הרף מאז המאה התשע עשרה.

אבל עמנואל מקרון אינו סוציאליסט. למעשה, עד כה הוא נחשב לכל הדעות נציג של הסדר הניאו-ליברלי, המגמה הפוליטית-כלכלית הגורסת כי ניתן ורצוי להפקיד כמה שיותר מתחומי החיים בידי השוק. מקרון, שהגיע לפוליטיקה מעולם הפיננסים, התבלט בתור שר אוצר במתקפות על ועדי עובדים וזכויות עובדים, ניצח במירוץ לנשיאות מול הפשיסטית מארין לה-פן מימין ומול ז'אן לוק מלאנשון הסוציאליסט משמאל, וכהונתו כנשיא רצופה מאבקים ציבוריים עצומים נגד נסיונותיו להמשיך לקצץ ו"לייעל" על חשבון העובדים.

דבריו אתמול היו ההיפך המוחלט: יש דברים שאסור לתת לשוק לנהל – זה אפילו "טירוף".

פתאום, אחרי מספר עשורים של קיצוצים והפרטות ברחבי העולם שחנקו וצימצמו את השירותים החיוניים – משבר הקורונה תופסת מערכות בריאות במדינות העשירות ביותר לא מוכנות, והניאו-ליברליזם מתחיל להיראות כמו רעיון הרבה פחות טוב.

מצדו השני של האוקיאנוס, נרשמת תזוזה דומה בפוליטיקה האמריקאית. האגף הימני, הממסדי, הניאו-ליברלי של המפלגה הדמוקרטית, דוגמת יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי, התגייס לפתע לדרוש צעדים שעד שבוע שעבר תאמו רק את האג'נדה השמאלית של המועמד הנשיאותי האנטי-ממסדי ברני סנדרס: שירותי בריאות לכלל האוכלוסייה ותמיכה ממשלתית בעובדים הנפגעים בעת המשבר.

בחקיקה שהתעצבה בעסקה חוצת-מפלגות חסרת-תקדים בין הדמוקרטים לבין טראמפ, יוצעו דמי מחלה לכלל העובדים, הרחבה לדמי אבטלה ולסיוע בביטחון תזונתי, וכסף עבור בדיקות לווירוס בלי עלות לנבדקים. הבדיקות יוצעו גם לאנשים חסרי מעמד. בזכות משבר הקורונה דברים, שלפני רגע בקושי נחשבו אפשריים בארצות הברית, פתאום נראים מתבקשים והכרחיים אפילו לממשל הימני.

עמודי התווך מתערערים

במקביל, משבר הקורונה מערער עוד מעמודי תווך של הסדר העולמי הניאו-ליברלי ששרר בעשורים האחרונים. שוק המניות האמריקאי נמצא בצניחה חופשית, ותעשיית הנפט נמצאת במשבר חריף ברחבי העולם, במיוחד בארה"ב.

בנסיון לייצב את השוק, הבנק הפדרלי ברא יש מאין 1.5 טריליון דולרים, נזילוּת חירום שהוזרמה מיד לשוק המניות – ונבלעה כליל תוך רבע שעה עם המשך קריסת המניות.

אחרי שנים שבהן קריאות לצמצם את התעשיות האלו למען העתיד של כולנו נענו בטענה שלא ניתן לעשות דבר שכזה, ערים ומדינות ברחבי העולם השביתו את עצמן בן רגע

שני דברים ברורים כרגע בנוגע למשבר הקורונה בעולם המערבי: ראשית, הולך להיות עוד הרבה יותר גרוע, והרבה מאוד אנשים הולכים למות. במדינות כמו ארה"ב ובריטניה הממשלות עסוקות יותר בהכחשת הבעיה מאשר בצעדי מניעה. היעדרן של מערכת בריאות ציבורית ושל הגנות בסיסיות לעובדים (כגון ימי מחלה) בארצות הברית משמען שהמגיפה מתפשטת מהר ולא יהיו אמצעים לטפל בכל החולים.

שנית, אנחנו בתחילתו של משבר כלכלי בקנה מידה היסטורי. הכורח לסגור מקומות עבודה שומט את הבסיס של המערכת הכלכלית הבנוי על ייצור בלתי נפסק תוך התרחבות וצמיחה ללא סוף. ההשלכות מרחיקות הלכת שנצפו בשבוע האחרון הן רק ההתחלה. המשבר הזה עלול לפגוע בעוד יותר אנשים מאשר המגיפה עצמה.

אבל ייתכן שיש אור בקצה המנהרה.

ניתוח אופטימי

בניתוח אופטימי באופן בלתי רגיל, נפיז אחמד (Nafeez Ahmed), עיתונאי ותיאוריטיקן מבריטניה, מעלה את ההשערה שמשבר הקורונה עשוי להוות הזרז להחלפת המערכת הפוליטית-כלכלית העולמית של העשורים האחרונים במערכת אחרת, שאת דמותה המדויקת עוד לא ניתן להגדיר בדיוק.

יהיה יותר רע לפני שיהיה יותר טוב. אזרחים סינים ברחובות ג'וואנגדו (צילום: זיג'ו דנג CC BY 2/0)

יהיה יותר רע לפני שיהיה יותר טוב. אזרחים סינים ברחובות ג'וואנגדו (צילום: זיג'ו דנג CC BY 2/0)

המערכת העולמית, כותב אחמד, נמצאת במצב שברירי ורגיש כבר 12 שנים, מאז משבר הסאב-פריים של 2007-8. משבר זה נפתר, באופן זמני, באמצעות הזרמת סכומי עתק לשווקי העולם, שכמו תמריץ החירום האמריקאי השבוע גם נוצרו יש מאין.

אך משבר זה הותיר את העולם עם כמות עצומה של חובות. מצב זה רעוע מטבעו, שכן זעזוע רציני לשוק יכול לגרום לאי עמידה מאסיבית בתשלומי החובות, וזו בתורה יכולה לערער את המוסדות הלווים ואת יכולתם לעמוד בחובותיהם. אפקט דומינו שכזה עמד במרכז משבר הסאב-פריים, ופתרון המשבר באמצעות חובות נוספים למעשה יכול רק לדחות את המשבר לזמן אחר. ייתכן שהזמן הזה הוא עכשיו.

מבחינה היסטורית, משברים כלכליים גדולים הם פתח לאירועים דרמטיים ולשינויים דרמטיים. השפל הגדול של שנות השלושים הוביל למלחמת העולם השנייה ולמשטר ההשמדה השיטתי של הנאצים באירופה. אבל דווקא אחרי ההרס וההשמדה, על רקע הפחד וחוסר הביטחון העצומים שהמלחמה הותירה אחריה, נבנו מערכות בריאות ורווחה מפוארות דוגמת ה- NHS (מערכת הבריאות הממלכתית הבריטית) ומדינות הרווחה בסקנדינביה.

זמנן של מפלצות ודלתות שנפתחות לפתע

בעיצומו של אותו משבר כתב התיאורטיקן והמנהיג הקומוניסטי האיטלקי אנטוניו גרמשי, כי המשבר נובע מכך שהעולם הישן נוטה למות, אך העולם החדש אינו מצליח להיוולד, ובתקופת מעבר מופיעים תסמיני מחלה. הפילוסוף הסלובני סלבוי ז'יז'ק טבע פראפרזה קליטה יותר על אמירה זו: "העולם הישן גוסס, העולם החדש נאבק להיוולד: זהו זמנן של מפלצות."

כבר לפני המגיפה הנוכחית, בהסתכלות על חמש השנים האחרונות – שנות הברקזיט וטראמפ – המלים קיבלו משמעות נוספת. מורגש היה כי משהו בעולם משתנה, אבל לא ברור מה יבוא הלאה. בכל מקום צצו מפלצות, שחשבנו שנעלמו מהעולם באותה מלחמה.

כעת נראה כי משבר הקורונה פותח דלתות שנראו בעבר סגורות. המשבר בשוק האנרגיה משמעו שערכן של חברות הנפט והגז נמוך מתמיד, כך שניתן לפתע לדמיין תרחיש בו מדינות או ארגונים בינלאומיים יתחילו לרכוש חברות אנרגיה כדי לפרק אותן ולסלול את הדרך לשימוש נרחב יותר באנרגיות מתחדשות.

תעשיית הטיסות, שכרגע סובלת קשות מסגירת גבולות והמלצות להימנע מטיסות, עלולה גם היא להשתנות בעידן הפוסט-קורונה. זו בשורה טובה מבחינת התחממות האקלים, שטיסות מתרבות וזולות תרמו לה בשנים האחרונות, כמעט כמו שתרמו השנה ליכולת של וירוסים לטייל מהר לכל העולם. חברת דלתא האמריקאית מדווחת על צניחה בביקוש לטיסות שעולה על מה שקרה אחרי ה-11 בספטמבר 2001. חברות תעופה קטנות יותר עשויות לקרוס כליל. איתן או בלעדיהן, קשה להאמין שאנשים יטוסו באותה קלות ותדירות בשנים הקרובות כפי שעשו בשנים האחרונות.

אחרי שנים שבהן קריאות לצמצם את התעשיות האלו למען העתיד של כולנו, כמו קריאות לצמצם את הפעילות הכלכלית, נענו בטענה שלא ניתן לעשות דבר שכזה, ערים ומדינות ברחבי העולם השביתו את עצמן בן רגע במענה למשבר הקורונה החדש. כולנו רואים שניתן לעשות שינויים דרמטיים בזמן קצר.

אחרי שנים שבהן דרישות בתחומי הבריאות, החינוך, התרבות והרווחה נענו בתשובה כי "אין כסף", אנחנו שוב רואים כי המערכת יכולה ליצור כמות גדולה של כסף כשהיא רואה צורך בכך. למה בשביל שוק המניות אפשר לייצר כסף, אבל בשביל מערכת בריאות מתפקדת – לא?

אם לחזור לנאומו של מקרון ולמתרחש בוושינגטון, רעיונות שנחשבו עד לפני שבוע רדיקליים ואוטופיים על הגבלת תחום השיפוט של השוק פתאום נפלטים מפי נציגי הסדר הניאו-ליברלי בקצב מסחרר.

אלו הן דלתות שנפתחות כעת – תוך סבל אנושי גובר והולך ואלפי מקרי מוות מייסרים מהווירוס הנשימתי החדש – ועשויות, עד שהמגיפה חולפת, עוד להוביל אותנו לעולם טוב יותר ממה שהעזנו לדמיין עד לפני רגע.

שיתוף פעולה בין מדענים שמעלמים ממגבלות כמו זכויות יותרים. מעבדה לבדיקת קורונה בפנסילבניה (צילום: מושל מדינת פנסילבניה)

שיתוף פעולה בין מדענים שמעלמים ממגבלות כמו זכויות יותרים. מעבדה לבדיקת קורונה בפנסילבניה (צילום: מושל מדינת פנסילבניה)

האינטרנציונל השחור חי ובועט

עם זאת, זהו גם זמנן של מפלצות.

חמש השנים האחרונות ראו עלייה חדה בכוחם של ריאקציונרים ימנים, עלייה שלא נראה כמותה מאז המשבר של שנות השלושים. במדינה החזקה בעולם עדיין שולט מיליארדר מגלומן שעסוק כבר מאז ינואר בהקטנת מספר המקרים המדווחים במקום בהצלת חיי אדם. גם במעצמה הדועכת של בריטניה נראה שלראש הממשלה בוריס ג'ונסון, שרק לאחרונה נבחר ברוב גדול, יש סדר עדיפויות דומה שיכול להוביל רק לסבל ומוות נרחבים ומיותרים.

ובאמצע בין אירופה לסין, ברוסיה רחבת-הידיים, עדיין שולט ולדימיר פוטין, שבחישותיו כנראה תרמו לא מעט לעליית הימין הקיצוני בעולם, מנהיג שרואה בשינוי האקלים הזדמנות עבור ארצו הקרה, והרבה מכוחו נובע ישירות מתעשיות הנפט והגז.

בישראל ידידו נתניהו מנצל את משבר הקורונה כדי לנסות להמליך את עצמו שוב, הפעם בראש ממשלת חירום, למרות שזה עתה היו בחירות שבהן רוב המנדטים ניתנו למפלגות המתנגדות להמשך שלטונו. במקום לשקול לקחת מעט כסף מאלו שיש להם מיליארדים ולדאוג להמוני העצמאים והשכירים העומדים בפני תקופה ללא הכנסה מספקת, ממשלת ישראל שוקלת לקצץ שוב בשכר המורים.

בנוסף נשמעים קולות, כמו של מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר יורם לס, שקוראים לתת להמוני האנשים הפגיעים למחלה למות, במקום לפגוע בכלכלה.

קשה לחשוב על המחשה בוטה יותר של הברירה ההיסטורית שעליה הצביעה רוזה לוקסמבורג בפתחו של המשבר הגדול של המאה הקודמת: סוציאליזם או ברבריוּת.

זה (גם) בידיים שלנו

בעידן משבר האקלים – שעדיין רחוק מלהיגמר, גם אם משבר הקורונה דחק אותו לרגע אל הרקע – הברירה ההיסטורית היא בין אקו-סוציאליזם, שינסה לשמר לא רק את האנושות אלא את האנושיוּת, הדמוקרטיה, והשיוויון בתוך שינוי האקלים, לבין אקו-פשיזם, שינסה לסחוט את כדור הארץ עד תום, לדאוג רק למקורבים ולחזקים ביותר, ולתת לכל היתר למות.

סביר להניח שההתמודדות עם משבר הקורונה תשפיע על המשך ההתמודדות עם המשבר הגלובלי העיקרי של עידננו. ובהתמודדות הזו משחקים תפקיד לא רק המנהיגים והמדיניות הציבורית – לכולנו יש חלק בהתמודדות האזרחית, הקהילתית ו/או המקצועית עם המשבר.

בעוד מתרבים הקולות להטלת סגרים ומגבלות מלמעלה, ואף לגיבויים או ניהולם דרך הצבא – ברחבי העולם אזרחים אוספים וחולקים מידע, פועלים מיוזמתם להגביל את התפשטות המגיפה ומתארגנים לעזור לשכנים בקבוצות סיכון. הקהיליה המדעית-רפואית מפתחת שיתוף פעולה בינלאומי חסר תקדים בהיקפו, במהירותו ואף בחוסר התייחסותו למגבלות העולם הישן, כמו שיקולי זכויות יוצרים.

אך במקביל, משבר נרחב כמו זה שכנראה עומד בפתחנו עלול להיות השעה שאליה התכוננו גם האנשים הגרועים ביותר בעולם – שלל התאים הניאו-נאציים במדינות כמו גרמניה ואמריקה, שמזה שנות דור בונים בונקרים, אוגרים בזהירות כלי נשק ופחיות שימורים, ומתאמנים לרגע בו יוכלו להוציא לפועל את פנטזיות ההשמדה שלהם ואולי אף להעלות משטרי זוועות חדשים לשלטון.

לחיצת יד שאולי העבירה את וירוס הקורונה בין שני המנהיגים. הנשיא האמריקאי דונלנד טראמפ ונשיא ברזיל ז'איר בולסונארו בפגישתם האחרונה בוושיגנטון (צילום: הבית הלבן)

לחיצת יד שאולי העבירה את וירוס הקורונה בין שני המנהיגים. הנשיא האמריקאי דונלנד טראמפ ונשיא ברזיל ז'איר בולסונארו בפגישתם האחרונה בוושיגנטון (צילום: הבית הלבן)

יש שבועות בהם עשורים מתרחשים

אם חוסר הוודאות הנוכחי יכול להתגלם באדם אחד, אולי זהו נשיא ברזיל, ז'איר בולסונארו. הנשיא הברזילאי שמהלל עוד מלפני בחירתו לנשיאות את הדיקטטורה הצבאית שהייתה בארצו, זה מכבר הביע תמיכה בהפגנה שתוכננה למחר (יום ראשון) הקוראת במהותה לביטול הדמוקרטיה הברזילאית לטובת שלטונו.

בתחילת השבוע, הנשיא בעל השאיפות הדיקטטוריות עוד זילזל במגיפת הקורונה וטען שהתקשורת מגזימה. ואז, ככל הנראה, בולסונארו נדבק בווירוס הקורונה בעצמו. הוא, כמו כמה מחבריו בצמרת הימין העולמי, גבר מבוגר, ולכן בסיכון גבוה יחסית למחלה קשה אם הוא אכן נדבק. האדם שבולסונארו נדבק ממנו נכח רק כמה ימים קודם לכן בפגישתו עם הנשיא דונלד טראמפ.

משבר הקורונה, כך נראה, עשוי להיות מאורע היסטורי מהסוג שמגדיר עידנים – העידן שלפני הקורונה והעידן שאחריה. כיצד ייראה העידן הזה, עדיין אין לדעת. לכל אלו מאיתנו שחלמו תמיד על מצב מהפכני בו הכל יכול לקרות – ייתכן מאוד שהחודשים הקרובים הם רגע שכזה.

במשבר כמו זה שבו אנחנו נמצאים, חשוב קודם כל לדאוג אחד לשנייה, ולפעול בסולידריות, בהגיון ובחמלה. ואולי, אם נפעל יחד ולא נשכח את עקרונות מנחים אלו, עוד נוליד מתוך האסון עולם חדש, טוב מקודמו.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
אילוסטרציה: pixabay

אילוסטרציה: pixabay

אפשר גם אחרת: כך נמנע את המגיפה הבאה

הקורונה אינה גזירה אכזרית משמים, אלא תוצר של התנהגות אנושית – ובעיקר של השילוב בין תיעוש לניצול בעלי חיים. כעת, אחרי שלמדנו שהאנושות מסוגלת לשנות הרגלים במהירות כדי לעצור מגיפה, כדאי שנדאג לשינויים גם בטווח הארוך כדי להימנע ממגיפות חמורות אף יותר

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf