"נשים בדואיות לא היו חלק מהבחירות, עכשיו זה משתנה"

במועדנית אחווה שבשגב שלום, התרכז הבוקר "מטה התיאום" של הפעילות והפעילים שהגיעו הבוקר לנגב במטרה לספק לתושבים המקומיים את מה שהמדינה כשלה מלספק: גישה לקלפיות ההצבעה.

נשים בדואיות לא הרגישו שהן יכולות להיות חלק ממקבלי ההחלטות. חנאן א-סאנע מלקייה, פעילה ביוזמה להסיע נשים לקלפי (צילום: קרן מנור / אקטיבסטילס)

בימים אחרים המקום משמש עמותת נשים מקומית שמוכרת עבודות תוצרת יד של נשים בדואיות משגב שלום, אך היום התכונה במקום אחרת: טלפונים ללא הפסק שמנסים לתאם בין נשים הזקוקות להסעה מכפרם לקלפי לבין נהגות עם רכבים פרטיים שהגיעו לסייע בכך, התרגשות על כל תמונה של נשים בקלפי שנשלחת מפעילות שבשטח, בלבול וכפילויות בשליחת נהגות להסעות, רכב שעובר בחוץ עם הסינגל לעידוד היציאה להצביע וקצת הרגשה של לחץ והתרגשות באוויר.

"ככה זה כשההתארגנות היא low tec", אומר שולי דיכטר, פעיל ומתאם ההסעות. ב"מטה" לא נעזרים בטכנולוגיות מתוחכמות, אלא רק בוואטסאפ, טלפונים ורשימות ידניות. "הרצון הטוב והרוח יותר יעילים מכל דיגיטציה או אלגוריתם כי זה מוביל את האנשים למקום בו הם נחוצים", הוא מוסיף.

"הממסד מונע מהן משהו שאני מקבלת כמובן מאליו"

גילת מפתח תקווה שמעה על המיזם מחברות שלה. היא נרשמה מייד לסייע. "לא למדתי את הנושא לעומק, פשוט לא יכולתי לראות נשים אזרחיות שאין להן אפשרות להצביע והמדינה לא רוצה אותן שותפות לדמוקרטיה", אומרת גלית. "הממסד עושה הכל כדי למנוע מהן משהו שאני מקבלת כמובן מאליו".

גילת סיפרה שהגיעה לביר הדאג' ושם קיבלו אותה בזרועות פתוחות. "הכינו ארוחת בוקר, ודיברנו עם העברית המצומצמת שלהן והערבית המוגבלת שלי על ילדים ועל משפחה ועל הבחירות. נסעתי עם רכב מלא נשים מדיר הדאג׳ לקלפי. הן הצביעו, חלקן בפעם הראשונה, והיה לי ברור שההחלטה שלי לעשות את זה יש בה אמירה שהן לא לבד, ויש נשים יהודיות שאכפת להן. זו זכות מרגשת להיות חלק ממהלך שיקדם הוגנות מגדרית שתבוא עלינו יום אחד".

עדי מקציר שובצה בכפר אבו תלול. היא עבדה עם רכזת מקומית בת 19 והן עברו מבית לבית. הנסיעה לאבו תלול לקלפי לקחה 25 דקות לכל כיוון, אבל היו מתנדבות שנסעו שעה ורבע לכפרים רחוקים יותר. "לא יכולתי לראות את המדינה מתארגנת נגד הנשים האלו שאין להן כוח", אמרה עדי, "אני לא ארגון ולא מפלגה, בלי אמצעים כבירים, יש לי רכב פרטי ורישיון, התחברתי לרעיון שאני מסוגלת לעשות מעשה נגד ממסד כוחני ולא הוגן".

היוזמה להסיע נשים מהכפרים הלא מוכרים לקלפי, התחילה כבר בסבב הבחירות הקודם. לאחר שוועדת הבחירות המרכזית הקפיאה את מערך ההסעות שארגן ארגון "זזים", קמה יוזמה עצמאית של פעילות יהודיות שהחליטה להגיע לנגב עם רכבן הפרטי, ויחד עם התארגנויות מקומיות מהנגב סייעו בהסעות.

בעבר שיעור הנשים הבדואים שלא הצביעו עמד על 80 אחוז. מצביעות בדרך לקלפי באבו תלול (צילום: קרן מנור / אקטיבסטילס)

חנאן א-סאנע, תושבת לקייה, מתרוצצת אף היא במטה כשהטלפון שלה לא מפסיק לצלצל. א-סאנע פעילה כבר 15 שנה למען זכויות נשים בדואיות, נציגה במועצת הכפרים הבלתי מוכרים ועובדת עם פעילות בשטח לעודד נשים להשתתף ביום הבחירות. מבחירות 2013 היא מעורבת ביוזמות שנועדו לספק מענה לנשים להגיע לקלפיות. "שמונים אחוז מהנשים בכפרים הלא מוכרים לא מצביעות, אם זה בגלל מרחק, מחסור בשירות תחבורה, מסורת או תרבות", היא אומרת.

נשים בדואיות לא האמינו שהן יכולות להשפיע

בספטמבר 2019 שמעה א-סאנע על היוזמה של נשים יהודיות להגיע ולהסיע נשים בדואיות, וכך נוצר החיבור. "העבודה היתה יוצאת מהכלל. הנשים התרגשו. זו הייתה העצמה ונתן הרבה כוח ומוטיבציה", היא אומרת. לשאלה האם היא חושבת שהשיח על זכויות נשים, שמופיע גם במצע הרשימה המשותפת, השפיע – היא משיבה בחיוב. "פעם הנשים לא היו חלק מהבחירות", מוסיפה א-סאנע, "הבחירות ומרחב הקלפי היו מיועדים רק לגברים. עכשיו כבר רואים שינוי. רואים נשים במרחב הקלפי ופעילות שמביאות נשים להצביע. זה מחולל שינוי ומביא גם תקווה".

אם מסתכלים על אחוזי ההצבעה בחברה הערבית, אפשר לראות שמבחירות 1999, אז עמד שיעור ההצבעה על 75 אחוז, הם ירדו בהדרגה. הם עלו משמעותית שוב בבחירות 2015, אז התמודדה הרשימה המשותפת בפעם הראשונה, והגיעו ל-63.5%. באפריל 2019, סבב הבחירות הראשון של המערכת הנוכחית, שיעור ההצבעה ירד לשפל שיא של 49.2%, וקפץ בעשרה אחוזים בסבב הבחירות השני בספטמבר. בנגב, אחוז ההצבעה היה הנמוך ביותר מבין כל אזרחי ישראל הערבים.

את א-סאנע זה לא מפתיע, גם בגלל הסיבות שהוזכרו כאן כבר וגם בגלל חוסר התקווה שחשו תושבי הנגב. הנשים, וגם הגברים, היא מוסיפה, לא הרגישו שהן יכולות להיות חלק ממקבלי ההחלטות, לא היה להם אמון ביכולת להשפיע בזירה הזו.

היוזמה להסיע נשים התחילה בספטמבר, אחרי שוועדת הבחירות מנעה מארגון "זזים" לפעול בתחום הזה. הצוות של "מטה התיאום" (צילום: קרן מנור / אקטיבסטילס)

"מה שהשתנה מאפריל לספטמבר זה הצורך להיות חלק ולשים את הנושאים החשובים לנו כחברה כחלק מהאג’נדה של הכנסת", אומרת א-סאנע. "וגם שיתוף הפעולה בין ארגוני החברה האזרחית שבאו לעזור שהנשים הבדואיות יממשו את זכותן להצביע. האמון ביכולת להשפיע עלה בגלל הנציגים שלנו. הם התחילו להראות לנו שיש להם תוכנית עבודה, שיש להם אג’נדה, שיש להם מענה לחברה הערבית בכלל והבדואית בפרט וזה העלה את האופטימיות לשינוי".

כשא-סאנע מדברת על הנציגים, היא בעיקר מכוונת לסעיד אל חרומי, מספר 11 ברשימה המשותפת. אל חרומי הוא בדואי תושב שגב שלום, יו"ר ועדת ההיגוי של ערביי הנגב שכיהן בעבר כראש מועצת שגב שלום. כל האנשים שדיברנו איתם בנגב ציינו את תפקידו של אל-חרומי בעידוד ההצבעה בקרב התושבים הבדואים.

"אין אמון ביהודים, מפחדים מכל ג'יפ שמתקרב"

מעיגל אל הוואשלה, פעיל במועצה לכפרים הבלתי מוכרים ומתאם הסעות ביום הבחירות ממשרד קטן סמוך לקלפי בכפר אבו תלול, מייחס גם הוא את כניסת אל-חרומי לרשימה כסיבה לעלייה באחוז ההצבעה בנגב. "סעיד גורם לנו להרגיש שיש לנו ייצוג. הוא מייצג אותנו בצורה טובה בוועדות בכנסת. הוא יודע מה הוא רוצה ויודע מה האוכלוסייה רוצה. הוא היה ראש מועצה והיה לו ניסיון עם האוכלוסייה והממסד וזה עוזר לו להעביר את המסר".

אני פוגשת את לילה אל פראג'ת בביתה בכפר הלא מוכר אל פראג'ת. אל-פראג'ת היא אחת מפעילות השטח שמרכזת ומתאמת את ההסעות. היא אופטימית ומרגישה שהפעם יותר נשים ייצאו להצביע מהבחירות הקודמות. לחמישה מאחיה הרסה המדינה את הבתים. הריסות הבתים, האלימות כלפי נשים, החיים ללא שירותים בכפרים הלא מוכרים והגזענות – הם הנושאים שלדעתה מוציאים אנשים מהבית להצביע.

"אנשים התעוררו, יותר יוצאים ללמוד, יותר מפתחים מודעות", אומרת אל-פראג'ת. "אין פה אמון בחברה היהודית, מפחדים מכל ג’יפ שמתקרב לבתים, זה מאוד משפיע על הילדים. אם יהיו 16 או יותר נציגים של החברה הערבית בכנסת, יצטרכו להקשיב להם, אי אפשר יהיה יותר להתעלם מאיתנו".

ההרגשה בשטח היא שאיימן עודה והשיח שהוא מוביל מעודדים אנשים להצביע. "אנחנו מרגישים שאיימן עודה הוא אחד המנהיגים שהשיח שלו קרוב מאוד לליבם של האזרחים כי הוא נוגע בדברים שמאוד רגישים לנו – הריסות בתים, אבטלה, הנושא הכלכלי. אני מרגישה שזה מאוד משפיע על החברה ומקווה שבבחירות הבאות יהיו לנו נציגות נשים בדואיות גם ברשימה", מסכמת א-סאנע.

מנכ"לית זזים – קהילה פועלת, רלוקה גנאה אמרה כי יוזמת ההסעות העצמאית היא "התגובה הראויה למאמצי הליכוד לדיכוי הצבעה של האזרחים הערבים, שהובילו בספטמבר האחרון לצו מניעה נגד יוזמת ההסעות של 'זזים'. בעקבות צו המניעה מספטמבר, ריכזנו הפעם את המאמצים בדרישה מהמדינה לספק פתרון שיאפשר לאזרחים הבדואים לממש את זכותם הדמוקרטית ולהצביע. לצערנו, דרישתנו לא התקבלה הפעם, ואנחנו נמשיך להיאבק למען שוויון בקלפי ומחוצה לו גם בבחירות הבאות".