newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"זה יעשה לך סרטן": כך מפחידים נשים כדי שלא יעשו הפלה

עמותת "בעד חיים", המקבלת בין השאר מימון מארגונים נוצריים, מציעה סיוע לנשים כדי שלא יפילו. כדי לעשות זאת היא מציגה קונוטציות לשואה ומספקת לנשים מידע רפואי לא מבוסס. תחקירנית "שיחה מקומית" הצטרפה לתחקירנים ב-18 מדינות בעולם בהתחקות אחרי דרכי הפעולה של המלחמה הגלובלית בהפלות

מאת:

בעמותת "בעד חיים", עמותה בעלת גוון נוצרי הפועלת בישראל מאז 1988, מציעים סיוע כספי לנשים על מנת שלא יפילו. מתחקיר "שיחה מקומית", שכלל ביקור במקום, עולה שכדי להצליח במשימה הזאת רוב המידע הרפואי שנמסר לנו היה שגוי או לא מבוסס. במקביל, נעשה שימוש באמצעי הפחדה כדי למנוע את "רצח" העובר, גם כשהוצג לעובדת העמותה תרחיש שעשוי להעיד על אונס בידי בן דוד מדרגה ראשונה.

"זה לא גוש תאים, זה כבר תינוק". יועצת בארגון "בעד חיים" מציגה הדגמה של תינוק ברחם (צילום: שיחה מקומית)

"זה לא גוש תאים, זה כבר תינוק". יועצת בארגון "בעד חיים" מציגה הדגמה של תינוק ברחם (צילום: שיחה מקומית)

בישראל קיימים שני ארגונים דתיים מרכזיים, שיעשו הכל כדי שלא תפילי. בין היתר, הם מציעים סיוע כלכלי לאמהות במצוקה. המוכר מביניהם הוא הארגון היהודי "אפרת", שהפרסומות הקשות שלו ממלאות את המרחב הציבורי כבר כמה שנים. התחקיר הישראלי התמקד בארגון הפחות מוכר, "בעד חיים" (תרגום ישיר למדי ל-pro life האמריקאי) ושלוחותיו – מרכזי "לילך".

"בעד חיים" הוא ארגון המקושר לקהילת היהודים המשיחיים. הוא מקבל מימון נדיב מגורמים מקומיים ובינלאומיים: נכון ל-2018, נכנסו ל"בעד חיים" 4.9 מיליון שקל, מחציתם מחו"ל ומחציתם תרומות ישראליות. אפרת, לצורך השוואה, גייסה כ-13 מיליון שקל מתרומות, כ-8 מיליון שקל בארץ וכ-5 מיליון שקל מחו"ל. יחד עם גורמים נוספים, כמו "הידברות", אפשר להעריך שבישראל מושקעים כ-20 מיליון שקל בשנה במאמץ למנוע הפלות.

על פי תחקיר של open democracy, בעולם פועלת רשת של ארגונים ועמותות שממומנת על ידי שני ארגונים נוצריים בשם Heartbeat ו-Human Life, שמטרתם למנוע הפלות ברחבי הגלובוס. כדי לעמוד על עומק ההשפעה ודרכי הפעולה של הארגונים האלה, מתפרסמים החודש במבצע עיתונאי מיוחד ובשיתוף פעולה עם open democracy תחקירים שהתבצעו במקביל ב-18 מדינות, ובהן ארה"ב, מקסיקו, ארגנטינה, דרום אפריקה, אוגנדה, דרום קוריאה, איטליה, רומניה, אירלנד וקנדה.

עם זאת, הארגונים האוונגליסטיים שבמרכז התחקיר הבינלאומי אינם נמצאים בין התורמים העיקריים של "בעד חיים", אף ששיטות הפעולה של העמותה דומות למה שמוצג בתחקירים שבוצעו במדינות אחרות.

יותר גרוע מהשואה

הריון לא רצוי הוא תרחיש מטיל אימה עבור נשים רבות בישראל. במקרים רבים עולה מסכת של שאלות מוסריות, מעורבבת באשמה, בושה וחוסר אונים. כשהילד הוא תוצאה של מקרה אונס, בייחוד כשמדובר בבן משפחה, הקושי והבלבול גוברים, והאפשרות לשמור את הילד נדמית מופרכת יותר ויותר. אולם בעמותת "בעד חיים", כפי שעולה מהביקור שלנו שם, לא מתחשבים בכל הדברים האלה.

הכניסה לאתר של "בעד חיים" מזמנת כבר בהתחלה טקסט שהתגובה אליו נעה בין צמרמורת לפרץ צחוק-אימה. "מאז 1948, יותר ילדים הופלו בישראל מאשר מספר הילדים שמתו בשואה", נכתב שם. בהמשך לקונוטציית מחנות ההשמדה, משתמשים באתר גם בקונוטציה של חסידי אומות העולם, ומציעים למבקרים לתרום לנטיעת עצים לזכרם של עוברים ש"נרצחו".

באתר של "בעד החיים" מופיעים סיפוריהן של שתי נשים שהחליטו לא להפיל בעקבות המפגש עם הארגון. אחת מהן ערביה, והשנייה יוצאת חבר העמים. האם זה מקרה שאחת מהן אינה יהודיה, והשנייה משתייכת לקבוצה שלעתים קרובות גורמים דתיים מטילים ספק ביהדותה? האם יש מעין "חלוקת עבודה" בין "אפרת", שפועלת במגזר היהודי, ובין "בעד חיים", שפונה גם לנשים לא יהודיות?

"אנשים משלמים הרבה כסף כדי שבחורות כמוך לא יפילו". המשרדים של ״בעד חיים״ בבניין כלל בירושלים,(צילום: שיחה מקומית)

"אנשים משלמים הרבה כסף כדי שבחורות כמוך לא יפילו". המשרדים של ״בעד חיים״ בבניין כלל בירושלים,(צילום: שיחה מקומית)

כאשר פניתי ל"אפרת" לעזרה בזהות בדויה ואמרתי שאינני יהודיה לפי ההלכה, נאמר לי שצריך "לבדוק" את העניין. ב"בעד חיים", לעומת זאת, מקבלים את כל הפונות אליהם.

בנוסף, מנהלת "בעד חיים", סנדי שושני, טוענת כי "הרווחה מפנה אלינו נשים מכל רחבי הארץ לקבלת סיוע כלכלי". בטענה זו תומכת כתבה שהתפרסמה בערוץ 7, שבה סופר על אישה שהופנתה ל"בעד חיים" על ידי עובדת סוציאלית מטעם שירותי הרווחה (העירייה מכחישה את הטענה).

מרבית העיסוק של העמותה, כך נראה, הוא סיוע כספי לאמהות כדי למנוע מהן להפיל בשל מצוקה כלכלית. לתורמים מוצעות תוכניות למימון שנה שלמה בחייו של תינוק, או אפשרות לתרום באופן חד פעמי. עמוד הפייסבוק מציג לראווה תמונות של תינוקות שגדלו תודות להצלתם בזכות העמותה.

"את יודעת, גם סבא וסבתא שלי בני דודים. אצל יהודים זה קורה לפעמים. לא חושבת שזו בעיה. הנה תראי אותי - יצאתי בסדר!"

אין ספק שהתרומה הכספית היא בבחינת התפרצות לדלת פתוחה, בעיקר עבור נשים שמלכתחילה אינן רוצות להפיל, במקרים למשל שבהם שהאב משתמט מאחריות או שאין להן משפחה תומכת. אך כיצד בוררות העמותות את הנשים שלהן הן בוחרות לסייע?

"בעד חיים" הציגה התנהלות מרושלת למדי בנושא הזה, כפי שיפורט בהמשך. בשיחה עם "אפרת" נראה כי הדברים מסודרים הרבה יותר: יש לשלוח מסמך אישור מרופא אודות ההריון, למלא טפסים ולספק פרטים נוספים.

"אין סיכון בכך שאתם בני דודים"

המשרדים של "בעד חיים" ממוקמים בצמוד לבניין כלל בירושלים, בין משרד הרישוי לסניף הדואר. המקום עטוף בתמונות של תינוקות, משחקים לילדים והדמיות של עוברים במצבי התפתחות שונים. התקבלתי בסבר פנים יפות, ונכנסתי לשיחה פרטית עם יועצת לענייני הריון.

בשיחה בחרתי להציג סיפור שמאתגר את המוטיבציה של היועצת לדבוק בעמדתה: לפני כחודש וחצי הגיע לביקור בארץ בן דוד שלי מאנגליה, שהוא אמנם בן דוד מדרגה ראשונה אך אנחנו לא מכירים כמעט בכלל. שתינו, צחקנו, עלינו אליו והמשכנו לשתות – ומכאן אני פשוט לא זוכרת כלום. "זה ממש מוזר", אמרתי לה, "אני לא חושבת שרציתי שדבר כזה יקרה".

היועצת הופתעה מסיפור הזיווג בין בני הדודים, אך לא התבלבלה: "את יודעת, גם סבא וסבתא שלי בני דודים. אצל יהודים זה קורה לפעמים. אני יודעת שגם אצל חרדים היום בני דודים מתחתנים. לא חושבת שזו בעיה. הנה תראי אותי – יצאתי בסדר!"

לא עברו חמש דקות והיא כבר רומזת שאני צריכה להתחתן עם הבן דוד. "את כבר בת 30, אולי זה הזמן שלך להתחתן? אולי בסוף יתגלה שהוא לא הבן דוד שלך?" כחצי שעה לאחר הביקור היועצת מתקשרת ומבהירה ש"בדקתי את הנושא ואין שום סיכון בכך שאתם בני דודים. רק אם הקרבה המשפחתית היא שני דורות ברצף זה מתחיל להיות בעיה".

במהלך השיחה, היועצת מרבה להשתמש בשורש ה.ר.ג ור.צ.ח. "אם את רוצה את יכולה לקחת כדור ולהרוג אותו. אני לא מכריחה אותך, אבל תדעי שזה לא גוש תאים, זה כבר תינוק".

הטענה השנייה של היועצת היא בנוגע לסיכונים הכרוכים בסוגי ההפלות השונים. הסוג הקל מבין כולם הוא נטילת שתי תרופות, שאחת מהן מפסיקה את חייו של התינוק והשנייה גורמת לכיווץ ברחם, שפולט את הגוש אל מחוץ לגוף. "תדעי לך שיש סיכויים גבוהים שהדימום לא יפסיק", מאיימת היועצת. "זה קרה הרבה פעמים. הרבה נשים מגיעות לבית החולים".

עיקר המטרה היא להפחיד. הפגנה נגד ארגוני הפועלים נגד הפלות בישראל (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

עיקר המטרה היא להפחיד. הפגנה נגד ארגוני הפועלים נגד הפלות בישראל (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

נציגת "בעד חיים" לא ידעה לנקוב במספר משוער ל"אחוזים גבוהים", אבל ד"ר היא-לי צור נעמן, רופאת נשים מהמרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), סותרת לחלוטין את הדברים. "זה מאוד נדיר, וקורה בעיקר בהפלות טבעיות. בהפסקות הריון הסיכוי לכך הוא פחות מ-1%", לדבריה.

הפלה = סרטן?

האפשרות השנייה, שמתאימה לשלבי הריון יותר מאוחרים, היא גרידה. "אוי זה מאוד מפחיד", אומרת היועצת. "מכניסים מכשירים, מפרקים את התינוק, שוברים אותו בתוכך. זה רצח. אני יודעת שאת לא חושבת על התינוק, את חושבת על עצמך עכשיו. אז תדעי שבזמן הגרידה יש סיכוי משמעותי שאישה לא תוכל להיכנס להריון שוב".

זה אולי הפחד הכי גדול של נשים לפני הפלה – הסיכוי לא להרות שוב. אך נראה כי "בשליש הראשון של ההריון אין בכלל סיכון כזה", פוסקת ד"ר צור נעמן. "בשלבים יותר מאוחרים זה אולי עלול להפוך לבעייתי – אבל באחוזים בודדים".

הטעיה נוספת נוגעת לזמן שיעבור עד שאצליח לקבוע תור לוועדה להפסקת הריון. למי שאינו בקיא בהליך – כל אישה בישראל שרוצה להפיל דרך קופת החולים ובמימון סל הבריאות צריכה לקבל את אישורה של ועדה רפואית להפסקת הריון. פרט למקרים בודדים, כמו השבועות האחרונים ביותר להריון – הוועדה הפכה ל"חותמת גומי", ונועדה בעיקר לאשר שהאישה אכן מעוניינת בהפלה מרצונה החופשי.

"לקבוע את הוועדה זה לוקח זמן", הסבירה לי היועצת. "לא עושים את זה מיד והתינוק גדל. זה יכול לקחת כמה חודשים. את אישה בריאה נכון? אין לך פיגור או סכנה לחיים? זה יכול לקחת הרבה זמן".

ד"ר צור נעמן שמה את הדברים על דיוקם גם במקרה הזה: "לעתים התור לגרידות יכול להיות ארוך, סדר גודל של עד חודש. אבל הוועדה עצמה מתכנסת מהר מאוד, תוך ימים אחדים עד שבוע-שבועיים לכל היותר".

לסיום מגיעה הטענה המופרכת מכל, אותה השמיעו ארגונים מיסיונריים נוספים ברחבי העולם – הקשר בין הפלה לסרטן השד. "בגוף מתחילים שינויים", מסבירה לי היועצת. "את מפסיקה את ההריון אבל זה נשאר בגוף שלך. את יודעת מה זה רדיקלים פנויים? משהו מת בתוכך. הסרטן יכול לגדול בשד וברחם מתוך הרדיקלים הפנויים. כמה מקרים של סרטן השד יש? הרבה מקרים. אז למה לדעתך יש כל כך הרבה מקרים כאלה? נשים שעושות הפלה לא חושבות על זה".

במקרה הזה, צור נעמן לא מחכה לשמוע את ההסבר המלא על הרדיקליים החופשיים וקוטעת אותי בהחלטיות – "הפסקות הריון לא גורמות לסרטן השד, חד וחלק. אולי הריונות יכולים להגן מפני סרטן שד, אבל הפלות לא גורמות לכך".

הטענה לגבי הקשר בין סרטן להפלה הופרכה גם במספר גדול מאוד של מחקרים ומטה-אנליזות שפורסמו למשל בג'ורנלים הרפואיים הנחשבים "לנסט" ו"ג'אמה", כמו גם טענות רבות נוספות לגבי הסכנות שבהפלות, כולל הסיכון לאי פוריות או להפרעות נפשיות.

אולי הוא שם לך משהו במשקה?

בשלב הזה, אחרי כל המידע הרפואי, אני נותנת ליועצת הזדמנות נוספת לזהות שמשהו אינו כשורה. חזרתי שוב על התהייה שלי בנוגע למקרה. "זה ממש מוזר", אמרתי שוב, "אני באמת לא זוכרת מה קרה שם".

בפעם השלישית היא כבר הבינה, ושאלה: "אולי הוא שם לך משהו במשקה?"

דמיינו לעצמכם אישה כבת 30, שמבינה לאט לאט שייתכן שבן דודה אנס אותה ושהתינוק שמתחיל להתפתח בתוכה הוא תוצאה של מעשה אלימות פלילי שבוצע בה. דמיינו שאתם יושבים בספה שמנגד. מה הייתם מציעים לה לעשות?

אני מניחה שלדבר אתו לא היה בטווח האפשרויות. אבל היועצת, ייתכן משום שהתקשתה לוותר על רעיון החתונה שקסם לה, בכל זאת הציעה לנסות להתקשר אליו. וגם לעשות בדיקת דם, למקרה שסם האונס עוד זורם בו.

אנחנו מדברות קצת, והיא מתחילה להבין, חושדת שאולי הוא עשה את זה לעוד נשים מלבדי. אבל מה היא עושה עם ההבנה הזאת? שום דבר שאינו בגדר תפקידה המוגדר – להציל את חיי העובר. היא לא מפנה אותי לפסיכולוגית, לא למוקד סיוע לנשים שעברו תקיפה מינית, וגם לא למשטרה.

חשוב מאוד להבין: נשים שעברו תקיפה מינית נמצאות לעתים קרובות בבלבול תהומי בשבועות שאחרי, בייחוד במקרים של סם אונס, שגורם לטשטוש ואובדן הזיכרון לתקופה קצרה. לא תמיד הן מבינות שנאנסו. המפגש עם גורם סמכות, יהיה מי שיהיה, הוא קריטי להמשך ההתמודדות. סביר להניח שעמותות שפוגשות נשים שמתלבטות בנוגע להפלה נתקלות בלא מעט נשים במצב הזה. אם יניחו לרגע להצלת העובר, הן יכולות לשפר משמעותית את ההתמודדות הרגשית והרפואית של הנאנסת.

אבל עמותת "בעד חיים" מציעה בעיקר כסף. "אם תחליטי לשמור את התינוק אנחנו נעזור לך בכל מה שצריך", היא אומרת, גם לאחר שהבינה שייתכן שהוא תוצאה של אלימות.

ההצעה הזאת אינה מותנית כלל במצבי הכלכלי ויכולה, למען האמת, להוות סידור נוח לכל אם שתשמח לקבל עגלה, טיטולים ומשטח החתלה בחינם. לרגע זה כמעט נדמה כשוחד תמורת התינוק, בעיקר כשרגע לפני שאני יוצאת החוצה, היא לוחשת לי: "את רואה את האיש שנכנס לחדר? הוא אחד התורמים שלנו. אנשים משלמים הרבה כסף כדי שבנות כמוך ישמרו את התינוק שלהם. אנחנו נעזור לך, את תראי".

"בעד החיים": מציגים את הסיכונים הכרוכים בהפלה

ממנהלת "בעד חיים", סנדי שושני, נמסר בתגובה: "היועצת הציגה בפני התחקירנית את הסיכונים הכרוכים בביצוע הפלה. היא לא אמרה לתחקירנית כי אלה התופעות שילוו אותה, אלא הציגה בפניה את הסיכונים הקיימים וציינה כי כל גוף הוא שונה וכי היא אינה יודעת להגיד כיצד יגיב גופה של התחקירנית להפלה.

"יש לנו מטרה משותפת עם ארגונים אחרים בעולם". שלט נגד הפלות בארצות הברית (צילום: סטיב דורס CC BY-NC-ND 2.0)

"יש לנו מטרה משותפת עם ארגונים אחרים בעולם". שלט נגד הפלות בארצות הברית (צילום: סטיב דורס CC BY-NC-ND 2.0)

"נטילת כדור להפסקת הריון גורמת במקרים מסויימים לדימום בלתי פוסק ואף להתערבות כירורגית. בהפסקת הריון כירורגית, כמו בכל הליך כירורגי, קיימים כמה סיכונים: זיהום, דימום כבד וממושך, פגיעה בדופן הרחם אשר עלולה לפגוע בהריונות חוזרים. מחקרים ברחבי העולם הראו כי נשים שעברו הפלה יזומה נמצאות בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן השד.

"לגבי משך הזמן לקביעת ועדה – היועצת טענה כך בשל סיפורים ששמעה מנשים שהגיעו אליה לייעוץ, וכמובן שהוא אינו מדויק. ועדה להפסקת הריון הינו תהליך של כמה ימים, ובמקרה של אונס אף פחות. אנו נערוך ריענון ליועצות בנושא זה.

"חשוב לי לציין כי העמותה פועלת מתוך רצון לעזור ולתמוך בנשים במצב של הריון לא רצוי. את כל הסיכונים שהוצגו ניתן למצוא במחקרים ובספרות הרפואית. האם הגניקולוג יכול להציג מחקרים המפריכים טענות אלה? או שמא טענות אלה הופרכו מחשש בפגיעה בפרנסתו?

"היות ולא היה ברור ליועצת אם אכן מדובר באונס כי התחקירנית עצמה לא היתה בטוחה בכך, היא לא הציעה לה לפנות למשטרה ולא הפנתה אותה לגורם פסיכולוגי. כמו כן, התחקירנית סיפרה על בן דוד שהגיע לביקור מחו"ל ולא ברור אם הוא עדיין בארץ. כמובן שיש לנו נוהל במקרה של אונס, היועצת תמליץ לאישה על טיפול פסיכולוגי ורגשי.

"העמותה אכן בודקת מצב סוציו-אקונומי לפני מתן העזרה. עם זאת, מהשיחה עם התחקירנית היועצת הבינה כי היא בודדה, לכן הציעה לה תמיכה כלכלית גם ללא בדיקת מצבה לעומק, זאת מהסיבה שנשים אשר מקבלות מאתנו סיוע נמצאות בקשר שוטף עם היועצת שאליה הן משוייכות ובכך היא חשבה להיות לה לאוזן קשבת במהלך תקופת ההריון ולאחריו. בעצם, מתן הסיוע הכלכלי יאפשר לה להיות חלק מקבוצת האמהות של העמותה ויאפשר לה קשר ישיר וליווי של היועצת לאורך כל התקופה.

"יש לנו, כמו גם לארגונים הבינלאומיים המוצגים, מטרה משותפת. קיים ביננו קשר ידידותי. אנו מקבלים תרומות מכל רחבי העולם".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "מבדיקה מקיפה בשירותי הרווחה של עיריית ירושלים עלה כי לא ידוע על הפנייה של עובד אגף הרווחה לעמותת 'בעד חיים'. יצוין כי ההנחיות המקצועיות לעובדים שוללות הפניות מסוג זה, והעירייה מוודאת כי נוהל זה מקוים בשירותים העירוניים".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf