המשטר הסיני אחראי לנגיף קטלני לא פחות מהקורונה

נגיף הקורונה שהתפרץ בסין היה נושאו של ריאיון שערכה ביום חמישי שעבר העיתונאית רומי נוימרק עם מתן וילנאי, סגן הרמטכ"ל לשעבר ושגריר ישראל בסין לשעבר, בתוכנית "חדשות הלילה". וילנאי אמר כי "זה סיכון עולמי, וסין היא בדיוק המקום שידע להתמודד עם דבר כזה. המשטר שם הוא בעל יכולת ביצוע מאוד גבוהה, אם הוא ירצה להטיל הסגר – זה יקרה במאה אחוז".

התפשטות הנגיף הסיני | שגריר ישראל בסין לשעבר מתן וילנאי ל-@romy1n: "זה סיכון עולמי, וסין היא בדיוק המקום שידע להתמודד עם דבר כזה. המשטר שם הוא בעל יכולת ביצוע מאוד גבוהה, אם הוא ירצה להטיל הסגר – זה יקרה ב-100%"#חדשותהלילה pic.twitter.com/gmPp7QLO4f

— כאן חדשות (@kann_news) January 30, 2020

אכן, רק דיקטטורה כמו סין יכולה להכניס במהירות חמישים מיליון איש לסגר, אף שיעילותו למנוע את התפשטות הנגיף שנויה במחלוקת. מצד שני, הצלחת הנגיף להתפשט בקנה מידה כה עצום, בתוך סין ומחוץ לה, היא תוצר של אופי המשטר הסיני. משטר זה הוא ליגה בפני עצמו מבחינת חוסר שקיפות, השתקת ביקורת וטיוח בעיות חברתיות ופוליטיות, אסונות איכות סביבה, והפרות שיטתיות של זכויות אדם.

לא להעכיר את האווירה

עד כה דיווחה סין על כמה מאות מתים ועל כ-17,000 חולים, אך רק ימים יגידו אם המספרים אמיתיים. תחקיר של עיתון הניו יורק טיימס חשף כי כבר בדצמבר חשדו רופאים ופקידים בעיר וואן שבמחוז חוביי (מקור הנגיף להערכת המומחים) שהמחלה המסתורית היא התפרצותו של נגיף חדש. במשך מספר שבועות השתיקו הרשויות את הרופאים והסתירו את המידע מאחד-עשר מיליון תושבי העיר. הרופאים גילו שהחולים שהו במקומות משותפים, סבלו מסימפטומים דומים ולא נרפאו מהטיפול התרופתי הסטנדרטי לשפעת. למרות כל זאת, הרשויות במחוז חוביי והשלטון המרכזי מסרו לציבור הודעות חיוביות וטענו כי המחלה לא עוברת בין בני אדם.

היות שבחודש ינואר נהוג לקיים ברחבי סין ישיבות שנתיות של המפלגה הקומוניסטית, הרשויות לא רצו להעכיר את האווירה בחדשות רעות. עיריית וואן אף קיימה ארוחת ענק לכארבעים אלף משפחות לכבוד השנה החדשה. רק ב-20.1.2019, כחודש לאחר שהנגיף החל להתפשט, הודה המשטר הסיני שהנגיף עובר בין בני אדם. ראש עיריית וואן התנצל על חשיפת המידע המאוחרת, וטען שפעל בהתאם לחוק האוסר על השלטונות המחוזיים לדווח על התפרצות מגיפות מבלי שהתקבל אישור לכך מהשלטון המרכזי.

הקהילה הבין-לאומית לא הביעה עניין רב בהתרחשויות הללו כל עוד נותר הנגיף בגבולות סין. ההיסטריה נוצרה ברגע שהתגלו מקרי הדבקה מחוץ לסין וכאשר התפרצות הנגיף החלה להשפיע על הבורסות ועל הכלכלה העולמית, על ייבוא מוצרים וחלקים מסין, ובמדינות מסוימות גם על התיירות סינית. יש הרואים בהתפרצות הנגיף הזדמנות לקידום תפיסות גזעניות כלפי הסינים, ויש הרואים בכך הזדמנות עסקית. למשל, שר המסחר האמריקאי, וילבור רוס, אמר כי "וירוס הקורונה יעזור להחזיר משרות מסין לארה"ב".

השלטון הסיני אכן נושא באחריות העיקרית לטיפול הרשלני והמטייח בנגיף בחודש הראשון להתפרצות, אך לקהילה הבין-לאומית ולאו"ם יש אחריות עקיפה הן להתנהלותה של סין והן לסברתו של הרודן שי ג'ינפינג, שבעידן הגלובליזציה אפשר לטפל בנגיף בעיקר באמצעות צנזורה.

מראשית 2018 התרבו דיווחים על רדיפות פוליטיות המוניות כלפי מיעוטים מוסלמיים – בעיקר קזחים, אויגורים וקירגיזים – המתגוררים במחוז האוטונומי שינג'יאנג שבמערב סין. לפי הדיווחים שהחלו לזרום מסין, הרשויות בשינג'יאנג שללו את חירות המיעוטים המוסלמיים באופן המוני, שרירותי וללא הליכים משפטיים. לפי ההערכות נעצרו בין 800,000 ל-2,000,000 איש שנכלאו במחנות "חינוך מחדש." עצורים רבים נחשבים לנעלמים מפני שהרשויות אינן מודות במעצרם. המוני ילדים שהוריהם נחטפו הועברו לבתי יתומים, חלקם באזורים אחרים בסין, כדי שיאבדו את זהותם.

ארגוני זכויות אדם והתקשורת הבין-לאומית פרסמו עדויות שהעצורים במחנות הללו עוברים שטיפת מוח פוליטית: הם נאלצים לשיר שירים פטריוטיים, להתנער מהאסלאם ולבקר את האמונות שלהם ושל בני משפחתם. הם עובדים בעבודות כפיה, מוחזקים בתאים צפופים, מקבלים מעט מזון ושירות רפואי דל. חלק מן העצירים עוברים עינויים כגון החזקה ממושכת בתנוחות כואבות, מניעת שינה והכנסת הראש לכלי עם נוזל.

נגיף האסלמופוביה

במשך תקופה ממושכת הכחישה הממשלה הסינית את הדיווחים. בדיון שהתקיים במועצת זכויות האדם של האו"ם באוגוסט 2018 הכחיש הנציג הסיני בכל תוקף את קיומם של מחנות כליאה המונית לחינוך מחדש. בספטמבר 2018 גינתה סין את ארגון HRW ואת נציבת זכויות האדם של האו"ם על שהעזו להביע ביקורת בנושא. רק לאחר שהמשיכו להתפרסם ראיות מוצקות לקיום המחנות והמתרחש בהם, כולל מסמכים רשמיים של המשטר הסיני שדלפו, הודתה סין בקיומם של המחנות אך טענה כי מדובר במעין פרויקט הומניטארי שנועד להקנות כישורים מקצועיים למיעוטים המוסלמיים. כך למשל, באוקטובר 2018 טען בכיר בממשל של מחוז שינג'יאנג כי מטרת המחנות היא לסייע למיעוטים המוסלמיים באמצעות מתן הכשרות מקצועיות לעיצוב שיער, הרכבת מוצרים אלקטרוניים והכנת בגדים ונעליים. אולם, מאחר שרבים מהעצורים הם בעלי מקצוע וחלקם עובדי ציבור או אנשי אקדמיה, ברור כי אין הם זקוקים להכשרות מסוג זה.

בשל מעמדה של סין כמעצמה עולמית מבחינה פוליטית וכלכלית, רוב העולם שתק לנוכח כליאת המיעוטים המוסלמיים ההמונית במחוז שינג'יאנג. עד כה נשמעה רק ביקורת חלשה ביותר והסנקציות שהוטלו על סין זניחות. ימים יגידו אם נגיף הקורונה אכן גרם למגפה עולמית, אך לא פחות חשובה היא ההתמודדות עם נגיף האסלמופוביה ונגיף הפרות זכויות האדם. להזכיר: רק לפני כשבועיים אמר מזכיר מערכת הביטחון ההודית, הגנרל Bipin Rawat, שיש להקים מחנות לחינוכם מחדש של תושבי קשמיר.

איתי מק הוא פעיל ועורך-דין לזכויות אדם