newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

פעיל השמאל יונתן פולק נעצר; "המשטרה פועלת כמיליציה פרטית"

שוטרים סמויים הגיעו למערכת עיתון "הארץ", שבו עובד פולק, ולקחו אותו למעצר – בעקבות סירובו להתייצב בדיונים בנוגע לקובלנה הפלילית שהגיש נגדו ונגד פעילים נוספים ארגון הימין עד כאן. עו"ד לסקי, שמייצגת את שני הנתבעים האחרים: "עצוב שבית המשפט נותן ידו לפגיעה חמורה בזכות לחירות"

מאת:

שוטרים סמויים עצרו הבוקר (שני) את יונתן פולק, פעיל ותיק נגד הכיבוש, לאחר שהוצא נגדו צו מעצר על סירובו להתייצב בתביעה של ארגון הימין עד כאן. שלושה שוטרים הגיעו סביב השעה 10:30 בבוקר למערכת עיתון "הארץ" בדרום תל אביב, שבה עובד פולק כגרפיקאי, ולקחו אותו למעצר.

פולק עשוי להישאר זמן רב במעצר, לאור סירובו להתייצב בדיונים בנוגע לקובלנה הפלילית שהגישו עד כאן נגדו ונגד פעילי שמאל נוספים בשנה שעברה.

לדברי עו"ד גבי לסקי, המייצגת את שני הנתבעים האחרים בקובלנה, "מדהים שהמשטרה פועלת כמיליציה פרטית של ארגון ימין קיצוני, שהגיש קובלנה פרטית מופרכת ללא סמכות בדין. עצוב שבית המשפט נותן ידו לפגיעה חמורה כזאת בזכות לחירות".

בשעות הערב היום החליטה שופטת בית משפט השלום תל אביב, חנה קלוגמן, כי פולק יישאר במעצר אלא אם יפקיד ערבות בסך 500 שקל, ובכך הותירה על כנם את התנאים שקבע בית המשפט השלום בירושלים בצו המעצר.

"ניתן להבין מדבריו שמדובר בעניין עקרוני אשר למעשה כופר גם בסמכותי", כתבה השופטת, והוסיפה: "לא מצאתי בהסברים שניתנו על ידי העצור הצדקה לשחררו, בהתאם לצו המעצר שהוצא בעקבות החלטה של כבוד השופט פולוק ניתן לשחררו בכפוף להפקדה של 500 שקל". פולק יובא שוב בפני שופט מחר בשעה אחת בצהריים.

פולק אמר במהלך הדיון: "התייצבות לדיונים האלה תהיה הכרה בסמכות של בתי המשפט הישראלי לדון בהתנגדותו לאותו משטר שאתו הוא מייצג. העניין אינו סכום כזה או אחר של כסף, ואין בכוונתי להכיר בלגיטימיות של בית המשפט לדון בעניין זה".

בשעות הצהריים הועבר פולק מתחנת משטרת שרת לבית המשפט השלום בתל אביב, אך במשך שעות במערכת לא ידעו מה לעשות וניסו להעביר אותו לבית המשפט לירושלים. רק בשעות הערב הוא הובא בפני שופטת תורנית, שאינה בקיאה בתיק, בליווי שוטר, והיא ניסתה לשכנע את פולק לחתום על ערבות. "אין לי את הפרטים למה הביאו אותו. ברור לו מה ההליך כאן. הוא היה בדרך לירושלים".

במהלך הדיון היה ניתן לחוש בבלבול גם אצל השופטת וגם מצד המשטרה, שלא באמת ידעו מה לעשות עם סירובו של פולק לשתף פעולה ולחתום על תנאי השחרור. השוטר שהוצמד לפולק הסביר בייאוש: "אנחנו הולכים וחוזרים, אמרו לי להיכנס לחדר הזה". הוא התקשר אל התובע המשטרתי, שהודה שלא הוגשה לבית המשפט בקשה רשמית מה לעשות עם פולק.

עו"ד לסקי ביקשה לשחרר את פולק ללא תנאים, לאור העובדה שנציג המשטרה כלל לא טרח להגיע לדיון. לדבריה, "הוגשה בקשה לעיכוב הליכים ליועמ"ש מכיוון שמדובר בקובלנה שמהווה רדיפה פוליטית שהגיש ארגון ימין קיצוני נגד פעילים. עדיין אין החלטה של היועמ"ש אף שחלפה חצי שנה. מדובר בעניין חריג, לפגוע בחירותו של אדם אדם על סמך הליך של קובלנה פלילית".

"המחיר שאשלם יהיה נמוך מזה שגובה ישראל מפלסטינים"

מאז שהוגשה הקובלנה בסוף 2018, סירב פולק להשתתף במשפט ולהגיע לדיונים. פולק אמר ל"שיחה מקומית" בראיון לפני מעצרו "אני מסרב להגיע לבית המשפט, כי שותפי הפלסטינים אינם נשפטים תחת אותה מערכת חוק, בתנאים הנוחים יחסית של בתי המשפט הישראליים, אלא כנתינים חסרי זכויות בבתי המשפט הצבאיים".

יונתן פולק בבית המשפט בתל אביב, ב-6 בינואר 2019 (צילום: אורן זיו)

לדבריו, "פרט למתי מעט, הם נשפטים כולם כשהם נתונים במעצר עד תום ההליכים, והעונשים המוטלים עליהם קשים בהרבה מאלה שקבועים בחוק הישראלי. המחיר שאשלם, אפילו תוך התעלמות והתרסה נגד בית המשפט, נמוך עשרות מונים מזה שגובה ישראל מהפלסטינים".

למרות צווי ההבאה שהוצאו נגדו לבקשת עד כאן ביולי ובספטמבר, וצו המעצר שהוצא לו בחודש שעבר, המשיך פולק להגיע בדרך קבע להפגנות בגדה המערבית ובירושלים. עורך הדין של עד כאן, צור פלק, ציין בדיון האחרון בבית המשפט השלום בירושלים כי הודיע כמה פעמים למשטרה בזמן אמת על כך שפולק נמצא בהפגנות בימי שישי, אך המשטרה לא הגיעה לעצור אותו.

ביולי, כאמור, הוצא לפולק צו הבאה, ושוטרים הגיעו כמה פעמים לביתו. לאחר מכן ביקשו בעד כאן לעדכן את הכתובת של צו ההבאה למערכת "הארץ" ברחוב שוקן.

מאז, ובמיוחד לקראת הדיון שהתקיים בתחילת דצמבר, הגיעו שוטרים כמה פעמים למערכת העיתון בניסיון לעצור את פולק, אך בכל הפעמים האלה הוא לא היה במקום. עו"ד פלק אף טען שבמשטרה אמרו לו כי חבריו של פולק לעבודה מחפים עליו. הבוקר הגיעו למערכת העיתון כמה שוטרים סמויים, שעצרו את פולק במשרדו.

ארגון עד כאן טען בעמוד הפייסבוק שלו כי השוטרים נעזרו בהכוונתו כדי ללכוד את פולק, שלטענתם "בחצי השנה האחרונה בורח מהמשטרה". פולק אמר בבית המשפט כי יותר מ-10 שוטרים עמדו בכניסות למערכת "הארץ" כדי לסייע למעצרו.

מכיוון שפולק הצהיר שיסרב לקחת חלק במשפט, צו המעצר נגדו מאפשר להחזיק אותו במעצר לתקופה לא מוגבלת, עד שיסכים לחתום על התנאים שקבע השופט דב פולוק בבית המשפט השלום בירושלים – הפקדת ערבות בסך 500 שקל והתחייבות להגיע לדיונים.

בראיון אמר פולק כי "מערכת המשפט הכפולה והמפלה היא רק סימפטום. המשטר הישראלי בין הים לנהר – של דמוקרטיה פגומה ומפלה 'בתוך ישראל', ודיקטטורה צבאית 'בשטחים' – הוא אחד, והוא כולו אינו לגיטימי. איני מוכן לקבל את סמכותם של בתי המשפט הישראליים לסוגיהם – אלה שבעופר ואלה שבירושלים – לעסוק בניהול המשטר הזה או בדיכוי ההתנגדות לו".

"הליך חריג במשפט הפלילי"

בדצמבר 2018 פירסמנו לראשונה כי ארגון הימין עד כאן הגיש קובלנה פלילית נגד שלושה פעילים ישראלים על חלקם בהפגנות נגד גדר ההפרדה. בקובלנה, הראשונה מסוגה המוגשת נגד פעילים נגד הכיבוש, טוען ארגון הימין כי הנתבעים – יונתן פולק, קובי סניץ ואילן שליף – "תקפו בצוותא יחד עם מתפרעים אחרים שלא כדין חיילי צה"ל ושוטרי מג"ב". הרשויות לא מצאו לנכון להגיש בעצמן כתב אישום נגד שלושת הפעילים.

פולק בהפגנה בכפר הפלסטיני נבי סאלח (צילום: אקטיבסטילס)

בקובלנה עצמה לא נטען שפולק, סניץ ושליף תקפו בעצמם חיילים, אלא שהם נכחו והשתתפו בהפגנות בהן חיילים נפגעו ואף "שילהבו" את זורקי האבנים הפלסטינים.

לדברי עו"ד לסקי אחרי הדיון בדצמבר, "ההליך הזה הוא מאוד חריג במשפט הפלילי. יש חריג אחד שהמדינה מאפשרת לפרט להגיש קובלנה כזאת – כאשר יש שני פרטים שהם חלק מהסכסוך, יש נוזק וניזוק. זה לא המקרה כאן. הקובלת היא עמותה פוליטית של הימין הקיצוני. היא לא ניזוקה, אין סכסוך אישי".

מיכאל בן יאיר, שכיהן בעבר כיועץ המשפטי לממשלה, פירסם אף הוא דעה נחרצת נגד השימוש בקובלנות פליליות ככלי לביטוי מחאה.

ביולי הותקף פולק על ידי שני גברים בעת שיצא ממערכת העיתון. התוקפים קראו לעברו "שמאלני מנייאק" ותקפו אותו בסכין.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf