newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

פינוי משפחה באבו כביר: "הוריי היו חלוצים, העיריה היא הפולשת"

הבוקר הגיעו נציגי עיריית תל אביב לפנות את אורה גריב מהבית בו נולדה בשכונת אבו כביר בדרום העיר. "רוצים לבנות ריאה ירוקה על הלב השחור שלנו", אמרה. התושבים באבו כביר מקווים שהתקדים של גבעת עמל יעזור גם להם

מאת:

אורה גריב, תושבת שכונת אבו כביר בדרום תל אביב, מסרה הבוקר לנציגי עיריית תל אביב את מפתחות ביתה, כחלק מסדרת פינויים בשכונה לטובת הרחבת פארק החורשות הסמוך. "ההורים שלי היו חלוצים, העירייה היא הפולשת", זעקה גריב. "רוצים לבנות פה ריאה ירוקה על הלב השחור שלנו".

נאלצה לתחום על פינוי הבית שלה, לנוכח הקנסות הגבוהים. אורה גריב בפתח ביתה באבו כביר הבוקר (צילום: נעמי נידם)

גריב מספרת שנאלצה לחתום על פינוי מרצון, לאחר שעמדו נגדה צווי עיקול חשבונות ואיום בקנסות על הוצאה לפועל בשל הפינוי. "הוריי הגיעו לכאן בשנות החמישים, אני נולדתי פה, לא פולשת", זעמה גריב. "הלחץ של עיריית תל אביב לעשות פה פארק לא מובן. יש פה אנשים שגרים פה ומבררים את זכותם על הבתים".

הפיצוי שעיריית תל אביב הציעה לגריב, כמו לתושבים אחרים, עומד על כ-100 אלף ש"ח לבית. ביום חמישי האחרון הגישו המשפחות עתירה לבג"ץ כנגד הפינויים ובבקשה להגדיל את גובה הפיצויים, תוך השוואה לתהליכי פינוי-פיצוי בשכונות שניהלו מאבקים דומים. העתירה הוגשה לאחר פסיקה פורצת דרך של בית המשפט המחוזי בעניינם של תושבי שכונת גבעת עמל, שבה הכיר בהם לאחרונה כמי שהתיישבו במקומם באופן חוקי, לאחר 70 שנה שבה נחשבו לפולשים פורעי חוק.

"בית המשפט העליון הוא התרופה האחרונה שיש לאנשים האלה", אמר עו"ד יוסף תמיר המייצג את המשפחות באבו כביר, לאחר שהתקבלה הפסיקה. "אף אחד אחר לא עזר להם עד היום. העירייה השאירה אותם נטולי תשתיות במשך 70 שנה".

הפסיקה בגבעת עמל משמעותית עבור תושבי אבו כביר, בין היתר משום ההכרה בזכותם של התושבים על הקרקע, גם אם אינם מתגוררים בבית כעת. גם גריב, שמשכירה בשנים האחרונות את הדירה, תולה תקוות בבית המשפט העליון. "הגשנו בג"ץ כי מבחינת עיריית תל אביב אנחנו פושעים. שום דבר לא משתנה", היא אומרת.

לצדה של אורה עמדו מפגינים, תומכים מתושבי השכונה ופעילים חברתיים. "זו בושה וחרפה", אמר ח"כ אילן גלאון ממרצ, שהגיע לתמוך במאבק. "לקחו אנשים, נתנו להם תפקיד להיות חלוצים, ואז ניערו את המפה ביחד איתם. אני מתפלא על ראש עיריית תל אביב. כמה אטימות. אתה רוצה לעשות גינה? תפצה את האנשים, תן להם זכות כי הם חיו כאן. הם שילמו כל השנים ארנונה ואתה קורא להם פולשים וזורק אותם? גם ההזנחה של התשתיות בשכונת בשכונת התקווה, שמתו בה שני אנשים צעירים על לא עוול בכפם, זה בדיוק אותו דבר. מדוע? כי זה לא מעניין אף אחד. רק לבנות כמה שיותר צפוף לכמה שיותר אנשים".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf