newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

רפי פרץ חייב לעזוב את משרד החינוך לאלתר

ערב חג האורים נחתם הסכם איחוד כוחות החושך בין הבית היהודי לעוצמה יהודית. כדי להמחיש עד כמה המצב מסוכן, הנה קווים לדמותם של שותפיו הפוליטיים החדשים של שר החינוך. הכשל הערכי והמוסרי שבהסכם הזה מחייב להרחיק את פרץ ממחנה החינוך. אין מכניסים את מפלצת הגזענות הביתה

מאת:

רפי פרץ חייב לעזוב את משרד החינוך, לאלתר! כתב על כך הסופר היהודי-תוניסאי, אלבר ממי: "אי אפשר להיות רחומים כלפי הגזענות, אין מכניסים מפלצת הביתה, אפילו – ובעיקר לא – בתחפושת […] להשלים עם העולם הגזעני ולו במקצת פירושו לתמוך בפחד, באי-צדק ובאלימות; פירושו להשלים עם נוכחותם המתמשכת של מחשכי ההיסטוריה שבתוכם אנו עדיין חיים" ("הגזענות", הוצאת כרמל 1998).

ערב חג האורים נחתם הסכם איחוד כוחות החושך בין הבית היהודי לבין עוצמה יהודית. את תורתם תאר בית המשפט העליון בהזדמנויות שונות במילים: "הסתה לגזענות כמטרה דומיננטית", "מופעים מחרידים של הסתה שיטתית לגזענות", "עומק התהום הגזעני", "ניגוד משווע לעולמה של יהדות", "ניגוד מוחלט לעקרונות יסוד של מוסר אדם" ועוד.

>> מחאת הדגל השחור: כהניזם – לא בבית ספרנו

אם זה רצונו של הציבור הדתי לאומי בישראל, אבוי. אולם עבור כלל אזרחי ישראל, הכשל הערכי והמוסרי של רפי פרץ (באופן אישי) מונע ממנו להיות במגע כלשהו עם הילדות והילדים של כלל הציבור בישראל. יש להרחיקו אל מחוץ למחנה, בוודאי מחנה החינוך וההשכלה. אין מכניסים מפלצת הביתה! וכדי להמחיש עד כמה המצב מסוכן, הנה קווים לדמותם של ארבעת מנהיגי עוצמה יהודית, שותפיו הפוליטיים של רפי פרץ.

חברי מפלגת עוצמה יהודית, מיכאל בן ארי (מימין), איתמר בן גביר, ברוך מרזל ובנצי גופשטיין, במהלך קמפיין הבחירות ב-6 באפריל 2019 (צילום: פלאש90)

מיכאל בן ארי: "ביזוי מכוון של הציבור הערבי"

"יש במעשיו ובהתבטאויותיו של ד"ר בן ארי משום הסתה לגזענות כמטרה דומיננטית ומרכזית של משנתו", קבע בית המשפט, שסבר בדעת רוב כי בעניינו של ד"ר בן ארי אכן הוצגה "מסה ראייתית קריטית" מוכחת ומשכנעת באיכותה ובכמותה, הכוללת התבטאויות חד משמעיות, ברורות וקשות החוזרות ונשנות לאורך השנים – אך בדגש על השנתיים האחרונות – כנגד הציבור הערבי בישראל.

צבר ההתבטאויות הללו, שחלקן הועלו לעמוד הפייסבוק של "עוצמה יהודית עם מיכאל בן ארי", והדברים שנאמרו בקולו של ד"ר בן ארי, יש בהן לדעת שופטי הרוב "משום ליבוי יצרים וחרחור איבה ומדנים עד כדי ביזוי שיטתי ומכוון של הציבור הערבי בישראל".

בפסק הדין של בית המשפט העליון ממארס 2019, בהרכב של תשעה שופטים, נכתב: "יודגש – עילה זו של הסתה לגזענות שבגינה נמנעה השתתפותו של ד"ר בן ארי בבחירות לכנסת, היא עילה העומדת לעצמה ויש לה משנה תוקף ומשמעות מיוחדת במדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, שידע מאז ומקדם על רקע זה רדיפות וסבל שאין להם אח ורע באומות העולם.

"הכשרת מועמדותו של ד"ר בן ארי בנסיבות אלה היה בה משום מתן לגיטימציה לשיח הגזעני כשיח לגיטימי במדינת ישראל", קבע בית המשפט.

בנצי גופשטיין: "הסתה שיטתית לגזענות"

"התמונה העולה מעיון בעשרות הראיות שהוצגו בפנינו היא ברורה, חד משמעית וגלויה על פניה: מדובר במופעים מחרידים של הסתה שיטתית לגזענות המופנים נגד הציבור הערבי. גופשטיין מציג את הציבור הזה בהכללה כאויב וכמי שאין לקיים עמו כל מגע העשוי להתפרש כדו קיום", נכתב בפסיקת בית המשפט.

הוא אינו בוחל באמירות המדמות אותו ואת האפשרות לדו קיום עמו למחלה סופנית, באומרו כי הם סרטן אשר "שלח גרורות לכל מקום". הוא אף אינו בוחל בתיאור הערבים בהכללה כמי שמתנהלים על פי "תרבות של רצח, גניבה ואונס".

"ההתבטאויות הגזעניות אשר בגינן ראינו לפסול את בן ארי מלהתמודד בבחירות לכנסת ה-21 "זועקות מן החומר הכתוב וחורכות את האוזניים", נכתב. עתה נחשפנו להתבטאויותיו ולפעילותו של גופשטיין, אשר מגלים נקודת שפל חדשה בשיח הגזעני אשר כמותה לא ידענו בעבר. גופשטיין אף טרח להדגיש בפני ועדת הבחירות כי על פי תפישתו אין מדובר בגזענות, והוסיף "אני לא מתבייש ואני לא חוזר בי ואני לא מתחרט. אני אמשיך להילחם בהתבוללות".

גופשטיין לא מתבייש ולא מתחרט. מפגינים נגד חתונתם של מחמוד מנסור ומרל מלכה בראשון לציון, באוגוסט 2014 (צילום: פלאש90)

בפסק הדין של בית המשפט העליון מאוגוסט 2019, בהרכב של תשעה שופטים, נכתב כי "הראיות החמורות שהציגו המערערים בעניינו של גופשטיין שאת הבולטות מתוכן הבאתי לעיל, נפרסות על פני שנים ארוכות עד לתקופה האחרונה ממש. ברוב המקרים הוא נראה ונשמע בקולו אומר את הדברים ואלה אף נושאים לא אחת גוון אלים.

"פעילות עקבית ושיטתית זו מלמדת כי גופשטיין נחוש להוציא את תפישותיו הגזעניות מן הכוח אל הפועל ודי בכל אלה כדי לבסס את המסקנה כי התבטאויותיו והתנהלותו של גופשטיין מצויים הרחק בעומק האזור האסור של הסתה לגזענות".

ברוך מרזל: "תהום גזעני"

"אכן, התמונה המצטיירת מעיון ברצף ההתבטאויות של מרזל לאורך השנים בעברית ובאנגלית, בין בקולו ובין בעמודי הפייסבוק והטוויטר הנושאים את שמו, היא תמונה הצבועה בצבעים עזים, ברורים וחד משמעיים של הסתה לגזענות", נכתב בפסק הדין של בית המשפט העליון מאוגוסט 2019.

"הראיות שהוצגו בעניינו של מרזל אינן מותירות מקום לספק באשר לעומק התהום הגזעני שבו הוא פועל ומתוכו הוא משמיע את דעותיו. אחת האמירות המובהקות ביותר, מבין האמירות שצוטטו לעיל, המבטאות את עמדתו זו היא האמירה שלפיה 'אני לא מהגזענים שעושה הבדל בין ערבי כזה לכזה, ערבים זה ערבים'.

"מרזל דוגל בתפישה כי הארץ שייכת ליהודים בלבד וכי הערבים כולם, בהיותם אויבים לדעתו, מקומם בארצות ערב. על כן הוא מטיף לכך שיהודים יימנעו מהעסקתם וכן לכך שלא יאפשרו להם לגור בשכנות ליהודים, על מנת שלא 'יכבשו אותנו מבפנים', כדבריו, עד שיסולקו כליל מן הארץ".

"אל מול התשתית הראייתית הקשה שהוצגה בעניינו של מרזל, מחוויר מאוד ניסיונו השלישי לשוב ולשכנע כי בכוונתו לשנות מדרכיו ולחדול מהתבטאויות ומפעילות שיש בהם משום הסתה מובהקת לגזענות נגד הציבור הערבי […] בייחוד בהינתן העובדה כי מרבית הראיות שהוצגו לחובתו של מרזל הן מן התקופה שלאחר שני ההליכים הקודמים והדבר מעיד כי אלה הצהרות הנאמרות מן השפה אל החוץ וכי מרזל עצמו אינו מייחס להן משקל של ממש", נכתב בפסק הדין.

איתמר בן גביר: "ממשיכים את דרכו של כהנא"

בן גביר הוא היחיד מבין ארבעת מנהיגי עוצמה יהודית שלא נפסל מלהתמודד בבחירות לכנסת, וככל שפורסם הוא יתפוס את המקום השלישי ברשימת המועמדים לכנסת של עוצמה יהודית. במהלך השנים הוא הורשע (בין השאר) בעברת הסתה לגזענות ותמיכה בארגון טרור, בהליך שנמשך מ-2002 ועד 2008 והגיע עד בית המשפט העליון.

איתמר בן גביר מדבר בטקס לציון 27 שנה להתנקשות במאיר כהנא, בנובמבר 2017 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

למרות שלא נפסל מלתמודד, ציינו השופטים: "אין להקל ראש בראיות העדכניות שאליהן הפנו המערערים והפנה היועץ המשפטי לממשלה בעניינו של בן גביר. […] התבטאויותיו הן בהחלט קשות ומטרידות ביותר, ויש טעם בעמדת היועץ המשפטי לממשלה אשר ציין כי הן מתקרבות קרבה מסוכנת לקו האסור שהחוצה אותו מנוע מלהתמודד בבחירות לכנסת".

אחת הראיות שהוצגו בדיון היתה נאומו של בן גביר בכנס האזכרה למאיר כהנא ב-2017: "הערב הזה הוא ערב שכולו אמירת אמת […] לאורו של הרב הקדוש והדברים שלו, שאף פעם, אבל פעם, לא מאבדים מהרלוונטיות. התחושה לפעמים היא שהרב כהנא היה כאן ממש עכשיו, שכל מילה ומילה היא אקטואלית, היא מחודדת, היא מכוונת למציאות שיש היום […] נביא היה בעירנו, מנהיג היה בארצנו, ואנחנו ממשיכים את דרכו".

איזה דרך ממשיך בן גביר? מה אקטואלי ורלוונטי בנבואת כהנא למציאות שיש היום? על כך פסק בית המשפט ב-1985: "תוכן רשימת כך ומגמת יוזמיה וראשיה, כפי שעלו בחומר המצוי לפנינו, יש בהם משום ניגוד משווע לעולמה של היהדות, להלכותיה ולהגיגיה, לעברה של האומה העברית ולייחולי עתידה. נוגדים הם ניגוד מוחלט לעקרונות יסוד של מוסר אדם ומוסר עם, למגילת העצמאות של מדינת ישראל ולתשתיתן של הדמוקרטיות הנאורות בימינו, ובאים הם להעתיק למדינה העברית רעיונות ומעשים שהחזיקו בהם המקולקלות שבאומות העולם".

פרץ בחינוך – לגיטימציה לשיח הגזעני

באותו פסק דין, שעסק בבקשה הראשונה לפסול את רשימת כך של מאיר כהנא מלהתמודד לכנסת ה-11, כתב מנחם אלון, לימים נשיא בית המשפט העליון, כאילו הוא פונה אל שר החינוך בימים אלה ממש:

"חובת החינוך לערכי יהדות ותרבות, לכבוד האדם ולשוויון כל הברואים בצלם אלוקים מוטלת היא, בראש ובראשונה, על מי שהמחוקק והרשות המבצעת בחרו בהם למלא תפקידים אלה. אך משנתגלתה תופעה כה חמורה ומסוכנת לפנינו, אין אנו רשאים שלא להתריע על התוצאות ההרסניות הטמונות באפשרות התפשטותה של תופעה זו לדמותה, לצביונה ולעתידה של המדינה העברית. והתרופה היא, בראש ובראשונה, בבדק ביתם של מחנכים ומחונכים כאחד, בכל גוני הקשת של חברתנו".

צריך לעשות בדק בית. שר החינוך רפי פרץ מבקר בגן אמונה בגבעת שמואל, בפתיחת שנת הלימודים, ב-29 באוגוסט 2019 (צילום: רועי אלימה / פלאש90)

ובדק הבית של המחנכים והמחונכים חייב להסתיים בהכרעה: רפי פרץ חייב לעזוב את משרד החינוך לאלתר! כל רגע שהוא שם, הרי זה "מתן לגיטימציה לשיח הגזעני כשיח לגיטימי במדינת ישראל".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf