newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

צפו: יוסי צברי על שתיקת הכבשים בליכוד

מאת:

צילום: אורן זיו

אז איפה
איפה הן
הבחורות ההן
שעד היום לא הצליחו לסתום
ופתאום נאלמו דום?
איפה היא ציפי חוטובלי
גילה גמליאל
שרן השכל
יפעת שאשא ביטון
ואיפה הבחורים
שתמיד מהללים את מוסדות השלטון
איפה יולי אדלשטיין
גלעד ארדן
איֵה משה כחלון?
לאן נעלמתם
רודפי השררה
שעד לא מזמן
גיביתם את המשטרה?
היכן הם חדלי האישים
שאף פעם לא שותקים
כשמדובר באתיופים או ערבים?
ממה נבהלתם?
למה החרשתם?
אתם, שנשבעתם לשמור על החוק
ולא לשתוק מול עוולות ופשעים,
ממה אתם חוששים?
טוב למות על הרגליים
מאשר לחיות על הברכיים.
אבל אתם, בינתיים
מעדיפים את החיים על הגחון
וסותמים את הנחיריים אל פני הסירחון
ובמקום להיות אנשים
היכן שאנשים חסרים
אתם מתחרים
על התואר המחפיר
מי מכם יהיה יותר אזוב קיר.
וכעומק השיתוק
כך עומק הליקוק
לא נדע עד אנא
וכולכם נושאים עיניים
למירי רגב או אמיר אוחנה?!
אין בכם אחד
שיעמוד בפרץ
ולא יכשיר את השרץ?
אחד שיביט למלוכה
בלבן של העין
וישלח אותו הביתה
למחות את אות הקין?
אין אחד כזה?
תזרמו,
ילד ז*ן.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf