newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

השריפות בקליפורניה: מבט לעולם שנשלט על ידי ההון

מצד אחד, שירותי כיבוי פרטיים ועשירים שיכולים להרוויח מהשריפות, מצד שני עניים שמאבדים הכל, וחברת חשמל מופרטת שלא מתמודדת עם המשבר. האלפיון העליון מאיץ את משבר האקלים, ומכין באותו זמן דרכי מילוט

מאת:

בשנים האחרונות, נראה שכבר התרגלנו לחדשות על שריפות הענק בקליפורניה. בכל סתיו, כשהאדמה עוד יבשה והרוחות החזקות המכונות "סנטה אנה" נושבות, קליפורניה עולה בלהבות. בשנה שעברה, שריפת פרדייז בצפון המדינה גבתה את חייהם של שמונים תושבים, והשריפות כילו אזורים אדירים. בשבועיים האחרונים בלבד, קליפורניה מתמודדת עם 1,300 שריפות שונות, שהגדולות ביניהן הן שריפת קינקייד מצפון לסן פרנסיסקו, והשריפות איזי וגטי, שמאיימות על לוס אנג’לס בדרום.

תמורת כמה אלפי דולארים ליום, אפשר לקבל בקליפורניה שירותי כבאות פרטיים. בכיבוי השריפות משתתפים גם אסירים שמקבלים 5 דולאר ליום. מטוס משתתף בכיבוי שריפה בקליפורניה (צילום: ג'ף סליבאן CC BY-NC-ND 2.0)

ברגע אירוני במיוחד בשבוע שעבר, שריפת איזי כמעט הבעירה את ארכיון הנשיא רייגן, האיש שירה את יריית הפתיחה של העידן הניאו-ליברלי. שריפות הענק בקליפורניה הן מבט לעתיד שמכינים לנו הניאו ליברלים: לא רק כדור הארץ שהולך ומתחמם ואסונות טבע מתרבים ומחריפים, אלא גם פערים מעמדיים וחברתיים שהולכים וגדלים ויוצרים חוויות שונות מאוד של אסונות טבעיים.

פינוי פרטי במטוסים למחבואים יוקרתיים

בצד אחד של הפער המעמדי העצום, נמצאים העשירים ביותר. להם יש עכשיו שירותי כיבוי פרטיים, שעבור סכום צנוע של כמה אלפי דולרים ביום יבואו "לסייע" לכוחות הכיבוי הציבוריים, אבל יתמקדו בהגנת האחוזות של עשירי קליפורניה. חברות כיבוי פרטיות היו קיימות בעבר ופעלו על פי חוזים עם רשויות מקומיות, אבל אז הן עברו לעבוד בשביל חברות ביטוח (שהעדיפו לשלם לכבאים מאשר לשלם על בתים שרופים), ומשם הדרך ללקוחות פרטיים שרוצים הגנה על בתיהם היתה קצרה. חברות הכיבוי הפרטיות לא רק עוזרות בכיבוי שריפות בשטח, אלא גם דואגות למגן בתים מראש מפני אש.

גם כשבתים אכן נשרפים, הפערים המעמדיים בולטים. עבור מי שמחזיקים בפוליסות ביטוח יוקרתיות, חסכונות לשעת צרה וזמן להשקיע, בית שעולה באש הוא גם הזדמנות נדל"נית: אפשר להשתמש בחסכונות ובכספי הביטוח כדי לבנות על ההריסות בית חלומות או לקנות מגרש אחר ולהתחיל מחדש. עבור מי שאין להם את כל אלה, מדובר כמובן באסון שקשה להשתקם ממנו.

תעשיות הכבאים להשכרה והרווחים הנדל"ניים מהשריפות הן רק חלק קטן מסיפור גדול בהרבה: מחברות פרטיות שמציעות פינוי על גבי מטוסי יוקרה למחבואים מאובטחים ועד לתכנית ההזויה של אילון מאסק ליישב את המאדים כשחבריו המיליארדרים יסיימו להרוס את כדור הארץ, עשירי העולם עסוקים בלבטח את עצמם ואת הקרובים אליהם מפני האסונות הקרבים.

בצד השני של פער המעמדי, הדברים נראים אחרת לחלוטין. בזמן ששירותי הכבאות המדולדלים מקיצוצים מתקשים להשתלט על שריפות הענק, חברת החשמל המופרטת הגדולה ביותר בקליפורניה, פי. גי אנד אי, ניתקה את החשמל לכ-2.7 מיליון תושבים כדי למנוע שריפות נוספות. החברה מתמודדת עם זעם ציבורי נרחב, מאחר שהתיעדוף המוחלט של השאת רווחים בטווח הקצר על פני השקעה בתשתיות הביאה לא רק לניתוק החשמל למיליוני לקוחות, אלא גם גרמה לשריפה הקטלנית בפרדייז בשנה שעברה. תביעה על נזקי השריפה הביאה את החברה לפשיטת רגל. לצד המיליונים שנותקו מחשמל, עוד מאות אלפים פונו מבתיהם המאוימים על ידי השריפה.

עבור מי שמחזיק בפוליסת ביטוח יוקרתית, שריפה יכולה להיות הזדמנות נדל"נית לשדרג את ערך הנכס. עבור עניים, זה סוף הדרך. שריפה בקליפורניה (צילום: אלכס מירושניצ'נקו CC BY 2.0)

עבור מי שמחזיק בפוליסת ביטוח יוקרתית, שריפה יכולה להיות הזדמנות נדל"נית לשדרג את ערך הנכס. עבור עניים, זה סוף הדרך. שריפה בקליפורניה (צילום: אלכס מירושניצ'נקו CC BY 2.0)

אסירים קונים דרכם לחופש דרך כיבוי שריפות

בתחתית ההיררכיה הפנים-אמריקאית נמצאים אלפי האסירים שמקבלים עד 5 דולר ביום (ועוד דולר לכל שעה של פעילות חירום) כדי לסייע לכבאים בכיבוי השריפות תוך סיכון חייהם. האסירים זוכים גם לשני ימי שחרור מוקדם על כל יום של מאבק בשריפות (כלל השניים-בשביל-אחד). האסירים הפכו לחלק כל כך חשוב ממערך הכיבוי של קליפורניה, שהמדינה נלחמה ביוזמה להרחיב את כלל השניים-בשביל-אחד לעבודות אסירים אחרות, מחשש שאסירים לא ירצו לסכן את חייהם אם תוצע להם אלטרנטיבה עם אותם התנאים. כשהם ישתחררו, אותם האסירים עדיין יצטרכו להתמודד עם שוק עבודה שרואה בהרשעה פלילית סיבה טובה למנוע מאדם עבודה לשארית חייו.

עוד מתחת לאסירים, נמצאים הפליטים והמהגרים הבלתי חוקיים מהדרום הגלובלי, שרבים מהם בורחים מבצורות, אבדן שטחים חקלאיים ומלחמות, שכולם תוצאות של משבר האקלים. עליית הפוליטיקה הנייטיביסטית והימנית בארה"ב ("בנו את החומה!"), בבריטניה (ברקזיט), בגרמניה (AfD) ובמקומות רבים בעולם המערבי היא במידה רבה תגובה מפוחדת של המערב מהאפשרות שיצטרך לחלוק מהעושר שלו עם הקורבנות הישירים ביותר של האסון שיצר. השבוע התפרסם מחקר שלפיו כ-150 מיליון בני אדם חיים כיום באיזורים שבשנת 2050 יהיו מתחת למים. רבים מאלה יהפכו לפליטי-אקלים ויעמיקו עוד יותר את החרדה הגזענית ושנאת הזרים במערב.

מאחר שקליפורניה נפגעת באופן קשה במיוחד ממשבר האקלים, הממשל במדינה מנסה להיאבק בפליטת גזי החממה בעזרת תקנות חדשות שנוגעות לזיהום מכלי רכב פרטיים. ממשל טראמפ נאבק בתקנות, מאחר שגם הצעדים הקטנים ביותר בניסיון למנוע את האסון הם בלתי נסבלים בעיני הרפובליקנים, שמתעקשים להמשיך לרוץ לעבר קצה הצוק בשיא המהירות. השבוע הצטרפו למאבק של הממשל הפדרלי, שצפוי להגיע לבית המשפט העליון, גם ענקיות הרכב ג’נרל מוטורס, פיאט-קרייזלר וטויוטה. מדינות נוספות ברחבי ארה"ב, שמקוות לחוקק תקנות דומות לאחר שטראמפ הקל מאוד את התקנות שנקבעו בעידן אובמה, מחכות לראות כיצד יסתיים המאבק בקליפורניה.

במילים אחרות, האלפיון העליון בארה"ב פועל בשיא המרץ כדי להפוך את אסון האקלים לוודאי, להכחיש את הקונצנזוס המדעי בנושא ולמנוע כל התנגדות. הם עושים זאת לא רק בגלל הרווחים העצומים שמאוימים על ידי הצעדים שנדרשים כדי למנוע את האסון, אלא גם כי הם מאמינים בכנות (בצדק או שלא) שהעושר שלהם יגן עליהם מפני האסונות. נרצה או לא, הסיפור שמספרות שריפות הענק בקליפורניה ומשבר האקלים הוא סיפור של מלחמה מעמדית. לרוע המזל, נכון לעכשיו, רק צד אחד במלחמה הזאת מודע לקיומה, ונלחם בהתאם.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf