newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שוב: פעילי שמאל הותקפו בסיום ההפגנה נגד המלחמה

לפחות חמישה מפגיני שמאל הותקפו בסיום ההפגנה בכיכר רבין: אחד הוכה במוט ברזל ונזקק לתפרים, ושניים רוססו בגז פלפל. המשטרה, שהגיעה להפגנה בכוחות גדולים, לא ניסתה להתמודד עם התקיפות שהתרחשו אחריה

מאת:

מפגינים שהשפריצו להם ספריי גז פלפל לתוך העיניים, בחור שהוכה בראשו ונזקק לתפרים, ושני פעילים שהותקפו בכניסה לביתם לאחר שאנשי ימין עקבו אחריהם ברחוב – ככה הסתיימה הפגנת האלפים בכיכר רבין.

ההפגנה אתמול הצליחה להוציא מבתיהם אלפי מפגינים מרחבי הארץ (בין חמשת אלפים לשבעת אלפים על פי ההערכות השונות), שמחו נגד המלחמה בעזה וקראו לשלום ולהפסקת האלימות. מולם התייצבו, כבכל ההפגנות שמתנגדות למלחמה בעזה, מאות פעילי ימין.

במהלך ההפגנה, שכללה נאומים של אנשי ציבור, ושל פעילים ישראלים ופלסטינים חברי ארגון לוחמים לשלום ופורום המשפחות השכולות, הפגינו פעילי הימין במתחם מרוחק. קריאות "מוות לערבים" נשמעו היטב על רקע נאומו של סולימאן חטיב מ"לוחמים לשלום", שהגיע מרמאללה כדי לדבר נגד שפיכות הדמים ועל הצורך בחופש ביטחון ועצמאות לשני העמים.

> אלפים הפגינו בתל אביב בתביעה לסיום המבצע הצבאי בעזה

הפגנת הנגד של הימין בכיכר רבין (צילום: אקטיבסטילס)

הפגנת הנגד של הימין בכיכר רבין (צילום: אקטיבסטילס)

המשטרה מאפשרת למפגיני הימין להוציא עצבים על חשבוננו

המשטרה אמנם היתה פרוסה אתמול בכוחות גדולים באזור כיכר רבין, והקימה מתחם מגודר למפגיני השמאל, אבל בכל הקשור להתמודדות שלה עם הכהניסטים – זה כבר עניין אחר.

כמו בהפגנות האחרונות בתל אביב, המשטרה גידרה מתחם נוסף שבו אמורים היו להיות מפגיני הנגד. מפגיני הימין שבאים להתנגד להפגנות השמאל באופן לגיטימי, ולהביע תמיכה בהמשך המלחמה אכן נשארים במקרים כאלו באזור המתוחם שיוצרת המשטרה, אך חברי הכנופיות האלימות שמצטרפים אליהם בכלל לא נכנסים למתחם "הימני" אלא מנסים להיכנס למתחם השמאלנים ולעורר פרובוקציות. גם הפעם, כמו בהפגנות קודמות, פעילים שהתכוננו על מנת להגן על ההפגנה יידעו את המשטרה לגבי ניסיונות כאלה. אחד ממפגיני השמאל אף הסב את תשומת לב השוטרים לאדם שמסתובב מחוץ למתחם כשברשותו סכין מטבח.

כל עוד התקיימה ההפגנה והתקיימו הנאומים הצליחה המשטרה לשמור על הפרדה בין קבוצות המפגינים. הבעיה התרחשה בפיזור הביתה בתום ההפגנה. אז אפשרה המשטרה לאנשי הימין להתערבב עם אנשי השמאל, לקלל ואף להתקיף פיזית.

> אנחנו אמרנו להם לצאת מהבית, זה הם שאשמים במותם

מפגיני ימין בכיכר רבין (צילום: אקטיבסטילס)

מפגיני ימין בכיכר רבין (צילום: אקטיבסטילס)

שעתיים אחרי ההפגנה, ההתקפות נמשכו

בשעה עשר הודיעה המשטרה על פיזור ההפגנה. הסיבה הרשמית הייתה חידוש הירי מעזה, אבל התחושה (המבוססת או לא) של מרבית המפגינים הייתה שהמשטרה פשוט פוחדת מכנופיות הימין. אלפי אנשים יצאו מהמתחם הסגור, על פי הנחיות המשטרה, וביציאה המתינו אנשי ימין – חלקם ניהלו ויכוחים פוליטיים סוערים, ואחרים פשוט קיללו.

הסדרנים האיצו בכולם להתפנות מהר לכיוון האוטובוסים, בהתאם לסיכום המוקדם עם המשטרה, שהייתה אמורה ללוות אותנו לכיוון צפון אבן גבירול שם חיכו אוטובוסים למפגינים שהגיעו מירושלים. אולם מהר מאוד היה ברור שסיכומים תיאורטיים עם המשטרה הם דבר אחד – וההתנהלות של השוטרים בשטח שונה לחלוטין.

התקדמנו לכיוון האוטובוסים כאשר אחרינו צועדים אנשי הימין ומנסים לעורר פרובוקציות. יריקות היו הנשק הנפוץ, וגם ביצים. השוטרים לא היו בסביבה. הם היו עסוקים בקבוצה אחרת של מפגיני ימין שחסמה את אבן גבירול. על פני חלפה בחורה נסערת שסיפרה שצעיר על אופניים חבט במוט במפגינים שניסו להתפנות מהמקום. היא רצה לכיוון השוטרים, אולם אלו לא הגיעו למקום התקיפה בעקבותיה.

הגענו לכניסה לגן העיר, למרות שהאוטובוסים המתינו שם, לא היו שוטרים במקום. מה שכן היו – אלו קבוצות מכנופיות הימין (אלו שלא באו להתווכח, או להביע את דעתם, אלא פשוט ללכת מכות), שהתערבבו בינינו כשהם מחממים את עצמם. אחד מהם סינן לידי "הלוואי שיהיה פיגוע באוטובוס שלכם וכולכם תמותו מערבים". ביניהם עמד גם חייל, שסיפר שהוא נמצא בחופשה. מאוחר יותר הוא זה שעל פי עדויות ריסס מפגיני שמאל בגז פלפל.

כמו בהפגנות הקודמות, פתאום הר הגעש התפרץ. צעקות, דחיפות, חבטות על האוטובוס וכמה עשרות אנשים, פעילי השמאל, שמנסים לברוח מהמקום כשאחריהם דולקת כנופיה אלימה וכועסת. התחלתי לברוח לכיוון צפון כששמעתי צרחות של מישהו "אי, אי, העיניים שלי, אני לא רואה". הסתובבתי וראיתי בחור מקופל על הרצפה אוחז את עיניו וצורח מכאב והפתעה. גם הוא כמו מפגינים אחרים רוסס בגז פלפל.

> בגלל סטטוס בפייסבוק: תלונה על הסתה נגד מנהלת הבית הפתוח

המפגין שהוכה במוט בתום ההפגנה בכיכר רבין (צילום: מוריאל רוטמן-זכר)

המפגין שהוכה במוט בתום ההפגנה בכיכר רבין (צילום: מוריאל רוטמן-זכר)

חברים אחזו בו משני צדדיו וסייעו לו להתרחק מהמקום כשהוא לא מסוגל לפתוח את עיניו. הגענו לפינת הרחוב הבאה ואז הגיע פעיל נוסף, שאת פניו אני מכירה מהפגנות אחרות. הוא אחז בראשו ונראה המום. כשהוא הזיז את ידו התחיל דם רב לזלוג על צווארו וחולצתו. המשטרה לא הייתה שם.

"פתאום הרגשתי מכה חזקה ומטלטלת של משהו מתכתי שפוגע בי. הצליל של המכה הדהד, לא ראיתי מי עשה את זה או מאיפה הוא הגיע", סיפר לי הפעיל שהותקף. פעילים אחרים שהיו במקום ידעו לספר שהוא הוכה במוט של קב מתכת בראשו. הפעיל פונה לבית חולים, שם תפרו את החתך בראשו, והוא שוחרר לאחר מספר שעות הביתה.

בשיחה איתו הבוקר אמר לי הפעיל "כל מיני אנשים מאשימים את המשטרה, אבל אני לא מאשים רק אותם, או את המפגינים התוקפים. המערכת הפוליטית בארץ עוברת לסדר היום על זה שיש אלפי אנשים ברחובות שצועקים 'מוות לערבים' וגם 'מוות לשמאלנים'. זה עוד היבט של התרת הרסן. דברים שהיו לא לגיטימיים בעבר הפכו ללגיטימיים. הבעיה הגדולה היא האלימות הממסדית המעונבת. האלימות ברחובות זו אלימות זוטא שמוצגת כבעיה המרכזית ולא המדיניות של הממשלה".

כשהגעתי הביתה גיליתי שחבר, פעיל מסור, וחברתו הותקפו בכניסה לביתם על ידי שלושה פעילי ימין שעקבו אחריהם, קיללו והיכו אותם. שכן שעבר במקום הבריח את התוקפים. הפעילים ספגו בעיטות, אגרופים ומכות בראש. הם לא נזקקו לטיפול רפואי.

במשך כשעתיים לאחר תום ההפגנות עוד הסתובבו כנופיות אלימות באזור כיכר רבין, מסריק והבימה, שאלו עוברים ושבים אם הם שמאלנים והתגרו בהם וזרקו ביצים על מי שזוהו על ידם כ"שמאלנים בוגדים".

מדוברות המשטרה נמסר בתגובה כי במהלך המחאה נעצרו 8 מפגינים אשר הפרו את הסדר הציבורי, נהגו באלימות ולא נשמעו להוראת השוטרים. עוד נמסר כי "משטרת ישראל הנה גוף מקצועי וניטרלי אשר פועל באופן שהוא נקי משיקולים זרים או פוליטיים. מדיניותה כלפי אירועי מחאה, היא זהה, בין אם בשגרה או בין אם בעת מלחמה והיא שיש לאפשר לאזרחי המדינה, לממש את זכותם ולהביע מחאתם. יחד עם זאת חשוב להדגיש כי חובת הציות לחוק כמו גם הגנה על שלום הציבור ורכושו, קודמים לחופש ההפגנה והמחאה. המשטרה לא תאפשר לאירועי מחאה לגיטימיים להפוך לאירועי הפרת חוק המוניים ותגלה אפס סובלנות כלפי מעשי אלימות, פורעים ומתסיסים".

> תל אביב עולה באש ותל אביב עולה באש

 

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf