newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

לפרק את פייסבוק: החזון של אליזבת וורן מלחיץ את צוקרברג

המועמדת הדמוקרטית שמטפסת בסקרים יוצאת נגד הכוח המופרז של ענקי ההייטק. מנכ"ל פייסבוק אומר שאם תיבחר לנשיאות, הוא "יעלה לזירה" וייאבק בה. היחס למונופולים מחדד את ההבדלים בין ימין ושמאל באמריקה

מאת:

בעשורים האחרונים, החשיבה השמאלית צריכה להתמודד עם סוג חדש של כוח שמאיים על החירות האנושית. אם פעם היו לנו בעיקר המדינה ובעלי ההון, בעשורים האחרונים צמחו ישויות חדשות שמרכזות כוח בחברה האנושית: תאגידי ענק. הישויות המומצאות האלה, שיש להן מעמד משפטי נפרד מהאנשים בשר ודם שמנהלים אותן, עובדים בהן ומרוויחים מהן, תופסות היום 69 מקומות ברשימת 100 הארגונים האנושיים העשירים ביותר, כש-31 המקומות הנותרים הם מדינות.

ולתוך המציאות הזאת, נולד מאז תחילת המאה הנוכחית סוג חדש של כוח: תאגידי הטק, שמתקיימים ופועלים באינטרנט, אבל גם מעצבים ומגדירים אותו מחדש. בניגוד לכל הגיון כלכלי קפיטליסטי, לתאגידי הטכנולוגיה הגדולים אפשרו להפוך למונופולים או אוליגופולים בתחומם: פייסבוק בתחום הרשתות החברתיות, גוגל בתחום המידע, מייקרוסופט ואפל בתחום תוכנות ההפעלה, ואמזון (שנכנסת בימים אלה לשוק הישראלי) בתחום הקניות ברשת – הן הדוגמאות הבולטות.

וורן היא ממש לא סוציאל-דמוקרטית, אבל פירוק מונופולים הפך אג'נדה של השמאל. אליזבת וורן (צילום: גייג סקידמור, CC BY-SA 2.0)

וורן היא ממש לא סוציאל-דמוקרטית, אבל פירוק מונופולים הפך אג'נדה של השמאל. אליזבת וורן (צילום: גייג סקידמור, CC BY-SA 2.0)

קצרה היריעה מלדבר על כל ההשלכות של המציאות הזאת, על הכוח האדיר שנמצא בידי תאגידי הטק הגדולים ובידיים פרטיות להשפיע על מדיניות ועיצוב דעת קהל, על התחרות המצטמקת, ועל האבדן הדרמטי של הפרטיות שלנו. מספיק להיזכר בפרשת קיימבריג’ אנליטיקה, שבגללה גילינו עד כמה קריטית היתה ההשפעה של פייסבוק ורשתות חברתיות אחרות על קידום קמפיין הדיסאינפורמציה שתרם רבות לניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות בארה"ב.

וורן תלתה שלט בסיליקון וואלי

אל מול הכוח האדיר של תאגידי הטק הגדולים, נעמדת המועמדת הדמוקרטית אליזבת וורן. וורן, שמדביקה במהירות את הפער בסקרים מהמועמד המוביל ג'ו ביידן ואולי אפילו עוקפת אותו, מבססת את הקמפיין שלה על מדיניות ברורה של מאבק בשחיתות, בתרבות הפוליטיקאים למכירה שהתבססה בארה"ב, ובמונופולים. עניין מרכזי אצלה הוא פירוק המונופולים של חברות הטק הגדולות על ידי ביטול של מיזוגים שהורשו להם בעבר, כלומר פירוק תאגידי הענק לתאגידים קטנים יותר שיתחרו זה בזה. וורן אפילו הציבה שלט חוצות בלב עמק הסיליקון עם תמונה שלה והכיתוב "לפרק את ענקי הטק".

כאן המקום להזכיר שוורן איננה שמאלנית רדיקלית או אפילו סוציאל-דמוקרטית קלאסית כמו ברני סנדרס. בעולם נורמלי, שבו עמדות פוליטיות נקבעות לפי המציאות ולא לפי האופן שבו בעלי הכוח בחברה (שהם גם הבעלים של רוב הפוליטיקאים) רוצים למסגר את השיח, מאבק בשחיתות ופירוק מונופולים אמורים להיות מטרות קפיטליסטיות-ליברליות ברורות מאליהן.

ההתנגשות התחילה כשאתר החדשות the Verge השיג הדלפה של שיחה של שאלות ותשובות בין מייסד פייסבוק מארק צוקרברג לבין עובדי החברה. בהקלטה נשמע צוקרברג אומר שנשיאוּת של וורן תהיה "מבאסת" בשביל החברה, ושהוא "יעלה לזירה" (מילולית הוא אמר "יילך למזרון", דימוי הלקוח מעולם ההיאבקות) וייאבק משפטית נגד התכנית של וורן. הוא הוסיף שפירוק החברה למרכיביה השונים דווקא יפגע ביכולת שלה להיאבק בניסיונות של מדינות זרות להתערב בבחירות, כי חברות עצמאיות לא יוכלו לתאם ביניהן פעילות.

וורן מיהרה לירות בחזרה בטוויטר: "מה שבאמת יהיה מבאס הוא אם לא נתקן את המערכת המושחתת שלנו, שנותנת לחברות ענק כמו פייסבוק לפעול כדי למנוע תחרות, לרמוס את זכותם של הצרכנים לפרטיות, ולהזניח פעם אחר פעם את מחויבותם להגן על הדמוקרטיה שלנו".

צוקרברג הודה למעשה שפייסבוק יכולה, אם היא רוצה, להטות בחירות. מרק צוקרברג (צילום: איאן קנדי CC BY-S 2.0)

צוקרברג הודה למעשה שפייסבוק יכולה, אם היא רוצה, להטות בחירות. מרק צוקרברג (צילום: איאן קנדי CC BY-S 2.0)

לאחר פוסט תגובה של צוקרברג בפייסבוק, שבו הוא עמד מאחורי דבריו והזמין את הקוראים להקשיב להם, וורן הגיבה בשרשור נוסף בטוויטר: "בואו נדבר קצת על התכנית שלי #לפרקאתענקיהטק ולמה היא כל כך מקוממת את מרק צוקרברג." וורן המשיכה "למעלה מ-85% מכל הפעילות ברשתות חברתיות עוברת דרך אתרים בבעלות או בהנהלת פייסבוק. יש להם המון כוח – ומעט תחרות או פיקוח. צוקרברג עצמו אמר שפייסבוק 'דומה יותר לממשלה מאשר לחברה מסורתית' […] התכנית שלי תבטל את המיזוגים הבלתי חוקיים ומונעי התחרות שלהם. אתם עדיין תוכלו להשתמש בפייסבוק ובאינסטגרם כדי להישאר בקשר עם חברים ומשפחה ולשתף תמונות של הכלב שלכם. אבל הם יצטרכו להתחרות אחד בשני כדי לספק לכם מוצר טוב יותר. דמיינו את פייסבוק ואינסטגרם מנסות להתעלות אחת על השניה בשמירה על הפרטיות שלכם ובהגנה על הפיד שלכם מפני דיסאינפורמציה, במקום שיעבדו ביחד כדי למכור את המידע שלכם, להרוות אתכם בדיסאינפורמציה, ולחתור תחת בטיחות הבחירות שלנו."

מאוחר יותר, צוקרברג התחייב שפייסבוק לא תהיה מוטה נגד וורן, אם היא תהיה המועמדת הדמוקרטית שתתמודד מול טראמפ בבחירות 2020. ייתכן שקדנציה נוספת של טראמפ מאיימת עליו יותר, ואולי הוא רק משלם מס שפתיים. אבל מה שברור הוא שצוקרברג מודה בעובדה הפשוטה והמדאיגה שניצבת לפנינו: לפייסבוק, חברת ענק פרטית עם מעט מאוד תחרות או פיקוח, יש יכולת היום להטות בצורה משמעותית את הבחירות לנשיאות במעצמה החזקה ביותר בעולם.

הימין בעד מונופולים, כל עוד הוא שולט בהם

ואם זה לא הספיק לצוקרברג, אז השבוע משרד המשפטים האמריקאי, בהובלת שר המשפטים וויליאם בר, חזר לדרוש שפייסבוק תיצור פרצה, שדרכה ממשלות יקבלו גישה להודעות מוצפנות שנשלחות באמצעות תוכנת ווטסאפ, שנרכשה על ידי פייסבוק. בפרק הקודם במאבק על ההצפנה, בשנת 2016, הורה שופט פדרלי לחברת אפל לעזור לאף-בי-איי לפרוץ לטלפון של היורה בטבח בסן ברנדינו, אבל אז הבולשת הצליחה לפרוץ את הטלפון ללא עזרת החברה.

כמו במקרה של אפל, גם הטיעון של פייסבוק במקומו: אפשר לייצר פרצות כאלה, אבל אין שום דרך ליצור אותן ככה שרק רשויות החוק יוכלו להשתמש בהן. האקרים הם לא פחות מתוחכמים, ולכן יצירת הפרצות האלה היא איום על אבטחת המידע של כולנו.

באירופה כבר התחילו להילחם נגד המונופול של פייסבוק ברצינות (צילום: thoughtcatalog.com)

באירופה כבר התחילו להילחם נגד המונופול של פייסבוק ברצינות (צילום: thoughtcatalog.com)

המקרה הזה יכול להאיר את ההבדל החשוב בין האופן שבו השמאל חושב על כוח תאגידי לבין האופן שבו הימין חושב עליו. בעוד שהשמאל אומר שיותר מדי כוח ללא פיקוח הוא סכנה לדמוקרטיה ולכן הוא לא צריכה להתקיים, הימין האמריקאי, ואיתו ממשלות הימין בבריטניה ואוסטרליה – שהצטרפו לדרישה – לא רואים בעיה בכוח הזה, כל עוד הם זוכים להשתתף בחגיגה.

האיום על המונופולים בא מאירופה

החשש האמיתי של צוקרברג, בזוס וחבריהם הוא שבבית הלבן תשב גרסה אמריקאית של אליזבת' ווסטאגר. בחמש השנים האחרונות, ווסטאגר הפכה לאימת תאגידי הטק הגדולים. בתפקידה כנציבה לענייני תחרות של האיחוד האירופי, ווסטאגר קנסה את גוגל ופייסבוק בעשרות מיליארדי דולרים על הפרות בוטות של חוקי ההגבלים העסקיים של האיחוד. לאחרונה נוספו לסמכויות של הנציבה לא רק פיקוח על תחרותיות, אלא גם פיקוח על הענף הדיגיטלי בכללותו, כך שהיא יכולה גם לאכוף את תקנות האיחוד בתחום, וגם להציע תקנות חדשות לפרלמנט האירופי, כדי לעמוד בקצב של ההתפתחות הטכנולוגית. בכך הפכה ווסטגאר לרגולטורית החזקה ביותר בעולם הטק, ואין זה מפתיע שרבים מתעבים אותה. הנשיא טראמפ אמר עליה שהיא "שונאת את ארה"ב, אולי יותר מכל אדם אחר שפגשתי".

עוד מוקדם להגיד אם הרגולטורים יצליחו בסופו של דבר להדביק את קצב ההתפתחות של תאגידי הטק הגדולים, או שאנחנו עומדים בפני עולם חדש, שבו ממשלות שנבחרות בצורה דמוקרטית עומדות חסרות אונים בפני הכוח של גופים בלתי נבחרים שהכוח שלהם על החיים שלנו לא יהיה קטן יותר מזה של ממשלות. לא ברור גם אם התוצאה עלולה להיות "רגולציית יתר" כפי שמרבים להזדעק דוברי התאגידים. מה שנראה ברור, במילותיו של צוקרברג, הוא שכולנו הולכים "לעלות לזירה" ולהיאבק.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf