newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אחרי הבחירות, ביקורת חריפה במרצ על החיבור לברק ועל הקמפיין

מתנגדי החיבור מזכירים שהמצביעים הערבים ברחו והמסר נגד הכיבוש עומעם. התומכים מתנחמים בעובדה שמרצ עברה את אחוז החסימה. ח"כ עיסאווי פריג' שנשאר בחוץ לא מתחרט: "זה היה כורח השעה"

מאת:

בעוד בבחירות הקודמות מרצ קיבלה כ-36 אלף קולות ממצביעים ערבים ועברה בזכותם את אחוז החסימה, הפעם, אם בגלל החיבור עם אהוד ברק או בגלל הקמתה מחדש של המשותפת, המצביעים הערבים נטשו את המחנה הדמוקרטי ורק כ-13 אלף הצביעו לרשימה; כ-3 אחוזים מכלל המצביעים הערבים, לעומת 9 אחוזים בבחירות הקודמות.

עם חמישה מנדטים, שניים מהם ליאיר גולן וסתיו שפיר, ועם עיסאווי פריג׳ בחוץ, הדעות במפלגה חלוקת לגבי האיחוד עם ברק. שורת בכירים במפלגה אומרת, שבלעדיו המפלגה היתה נמחקת, בעוד אחרים מאשימים שההשתלטות שלו על הקמפיין וההתעלמות מהנושא המדיני הביאו לכישלון האלקטורלי. נכון לעכשיו, לחברי מרצ לא ברור אם האיחוד עם ברק, שפיר וגולן יחזיק מעמד גם בכנסת. כעת מנסים להבין במפלגה כיצד להתניע מחדש את היוזמה לשותפות היהודית-ערבית, שהחלה לקראת הבחירות באפריל.

״החיבור עם ברק הרחיק אותנו מתהליך שהחלנו בבחירות הקודמות בחברה הערבית וזה חבל, הפסדנו כ-25 אלף קולות״, אומרת יפעת סולל, חברת הנהלת מרצ. ״הפסדנו לא רק קולות, אלא את השותפות שנוצרה. במקום זה הלכנו לשותפות עם ברק, מחרב השמאל הישראלי בפעם השלישית, והפנו עורף לציבור הזה״.

"הלכנו לשותפות עם ברק, מחרב השמאל הישראלי בפעם השלישית והפננו עורף לציבור הערבי״. ראשי המחנה הדמוקרטי סתיו שפיר, אהוד ברק וניצן הורוביץ במטה המפלגה בערב הבחירות (רועי אלימה / פלאש90)

"חוכמה שלאחר מעשה"

למרות שפריג', שממוקם במקום השישי ברשימה, הוא המפסיד העיקרי מתוצאות הבחירות ונשאר מחוץ לכנסת, הוא אינו מתחרט על האיחוד שהוביל עם ברק. האיחוד התאפשר אחרי שפרייג' גרם לברק להתנצל על הרג המפגינים באירועי אוקטובר 2000. ״החיבור עם ברק היה מחויב המציאות", אומר פריג'. "החלטות מתקבלות בזמן אמת עם הנתונים שיש ביד. זה לא חכם להגיד מה היה קורה אילו. אני נושא באחריות״. פריג' מודה שברק הרחיק את המצביעים הערבים מהמפלגה. ״ברק היה חסם אדיר, האמנתי שהערבים יתנתקו מהרגש ויתחילו לדבר מהראש. ראיתי לנגד עיניי את טובת המחנה״.

כמו פריג', בכירים נוספים במרצ משוכנעים שלולא החיבור עם ברק, המפלגה הייתה בסכנה אמיתית שלא לעבור את אחוז החסימה. הם לא רואים בעיה בשותפות לטווח ארוך עם האיש שרק לפני חודש אמר שהמחנה הדמוקרטי נמצא ״ימינה ממפלגת העבודה״.

״אלמלא החיבור לא היינו עוברים, זה חיבור של אין ברירה וזה עבר מצוין״, אומר ח״כ אילן גילאון שהעדיף לא להתייחס בהרחבה לביקורת הפנימית על האיחוד עם ברק. ״זה היה נכון לשעתו, יש שם אנשים מצוינים. נכון, קיווינו ליותר מנדטים״.

״אם ברק, העבודה ומרצ היו רצים בנפרד אולי לא היינו עוברים, זו חוכמה שלאחר מעשה״, אומרת ראשת מרצ לשעבר, זהבה גלאון. מבחינתה המהלך היה הכרחי אחרי שהאיחוד המיוחל עם מפלגת העבודה לא יצא לפועל. ״אחרי שעמיר פרץ סירב לחבור למרצ, זה היה המהלך הנכון, כי הסיכון היה גדול מדי. אולי היינו נעלמים?״ גלאון מציינת בתור הישג את העובדה שבתל אביב המפלגה כמעט הכפילה את כוחה: המחנה הדמוקרטי זכה לכ-14 אחוזים הפעם לעומת 8 אחוזים בבחירות באפריל. ״אני מכירה את הביקורת על ברק, חלק ממנה בעצמי כתבתי, אבל אי אפשר לדעת מה היה קורה אם היינו בנפרד. גם ככה היינו בסכנת הכחדה. אי אפשר להתעלם מכך שברק היה אחד הקולות הכי חדים נגד ראש הממשלה בשנתיים האחרונות והכניס אנרגיה למערכת הבחירות הזו״.

״זה היה כורח המציאות, מרצ לבדה היתה בסכנה גדולה שלא לעבור״, מחזק את דבריהם חבר הכנסת לשעבר מוסי רז, שלאורך הקמפיין הגן על החיבור עם ברק. ״פרץ לא רצה להתחבר וגם עם חד״ש ותע״ל לא, אז התחברנו עם מי שמסכים. אך ללא ספק יכולנו להביא יותר מנדטים״.

שותפות היא צו השעה. זה מה שהבוחרים הערבים רוצים". עיסאווי פריג' ומוסי רז (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

שותפות היא צו השעה. זה ״פרץ לא רצה להתחבר וגם עם חד״ש ותע״ל לא, אז התחברנו עם מי שמסכים". עיסאווי פריג' ומוסי רז (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

בצל הרשימה המשותפת

מנגד, מאז הבחירות מתחזקת בתוך מרצ הביקורת הפנימית על החיבור עם ברק. ״מרצ התפרקה. חד משמעית, צריך חשבון נפש לאן היא הולכת״, אומר גורם בכיר במרצ. ״ויתרנו על מרצ, התחברנו עם אנשים שלא שותפים לאידיאולוגיה שלנו, ברק וסתיו שפיר הם שמאל-מרכז ואנחנו יותר שמאלה מהם. בנוסף לעניין האידיאולוגי, החיבור פשוט לא הוכיח את עצמו. היינו ארבעה מנדטים ואחרי האיחוד עם כל החבורה, עלינו במנדט אחד והפסדנו את עיסאווי בתור חבר כנסת״.

״התוצאה הייתה צפויה, בהינתן שרצנו ברשימה לא אותנטית שאין בה בסיס אידיאולוגי״, מוסיפה יפעת סולל. ״אי אפשר היה למכור לציבור חיבור בין מרצ לברק כי הוא לא אמיתי. ברמת הרשימה וברמת המהות. עצוב שבמקום להכניס את עיסאווי ומוסי, מרצ נתנה מתנה לשני אנשים, יאיר גולן וסתיו שפיר, שלא הבנתי למה עברה במקום להישאר במפלגה שלה״.

לדברי פריג', ההצבעה למרצ בציבור הערבי ירדה לא רק בגלל החיבור עם ברק, אלא בעקבות הקמתה מחדש של הרשימה המשותפת, שניהלה קמפיין נרחב בציבור הערבי, שלמרצ היה קשה להתחרות בו. פריג' טוען, שלהצבעה ההמונית לרשימה המשותפת היו שתי סיבות עיקריות: הרצון להפיל את ביבי ותחושת המיעוט הנרדף. הוא תולה את ההצבעה הנמוכה למרצ בקרב המצביעים הערבים גם בקמפיין האישי שנוהל נגדו, ״כאילו אני האיום״.

״ניהלנו קמפיין לא נכון שהיה מפוזר מדי. היינו צריכים למקד אותו במסר המדיני, סיום כיבוש וישראל משותפת ליהודים וערבים. לדבר הזה היינו מקבלים אלקטורט משמעותי יותר"

בינתיים, יוזמה לא רשמית שמתגלגלת במרצ מאז פרסום התוצאות קוראת לאחד (או אחת) המועמדים לפרוש, כדי לאפשר להכניס את פריג' לכנסת. הכוונה לשפיר או גולן, שיש מי שבטוח שמרצ ״סיבסדה״ אותם ושלא היו נבחרים אם היו רצים לבד. השאלה היא כמובן אם מישהו מהם יסכים לפרוש כדי לפנות את מקום לפריג'.

גם מקרב התומכים בחיבור עם ברק וגם בקרב המתנגדים, מופנית ביקורת לקמפיין הבחירות שעסק בנושאים של דת ומדינה, שם את ברק בפרונט ולא עסק בנושאים המדיניים ובכיבוש. ״הקמפיין עסק רק בנושאים הרכים של דת ומדינה ולהט״בים, הנושא של הכיבוש בכלל לא הוזכר״, אומר גורם בכיר במרצ. לדבריו, ההחלטה לשים את ברק במרכז ועל שלטי החוצות היתה טעות קריטית. ״חשבו שברק מביא קולות, אך זה היה חלק מטשטוש הערכים במפלגה. ממתי מספר עשר ברשימה מנהל את הקמפיין ומתראיין בכל מקום?״

"אני התנגדתי לחיבור מלכתחילה ובמבחן התוצאה נכשלנו", אומר חבר הנהלת מרצ אבי דבוש. "אפשר לחזור לפרוטוקול של הוועידה, דיברו שם על עשרה ו-12 מנדטים. עם כל החולשות, למרצ היו נכסים של יושרה ושל אידיאולוגיה, בית לשמאלנים שמאמינים במאבק בכיבוש ובסוציאליזם. פשוט מכרו את זה ולא קיבלנו כלום בתמורה. ברק הוא ימינה ממרצ בכל המובנים, גם מדינית וגם כלכלית".

"בדיעבד, התוצאות היו כישלון של הקמפיין ולא של החיבור עם ברק", מוסיף רז, ״הקמפיין היה צריך להיות על הנושא המדיני, לומר יש פרטנר ברמאללה. הקמפיין היה צריך לבדל אותנו מכחול לבן, ולא לעסוק רק בהדתה״.

״ההתמקדות בהדתה היתה טעות ששירתה אחרים ולא אותנו״, מסכים עם רז יניב שגיא, יו״ר הנהלת מרצ. ״ניהלנו קמפיין לא נכון שהיה מפוזר מדי. היינו צריכים למקד אותו במסר המדיני, סיום הכיבוש וישראל משותפת ליהודים וערבים. לדבר הזה היינו מקבלים אלקטורט משמעותי יותר. זה צריך להיות הסיפור של מרצ ואני מקווה שזה יקרה בעתיד״.

להתחבר, לא להיפרד

עוד לפני יום הבחירות, ביקר אבי דבוש, חבר הנהלת מרצ, את הקמפיין האגרסיבי שניהל המחנה הדמוקרטי נגד אורלי לוי על עמדותיה בזמן שישבה בישראל ביתנו. ״כשאורלי לוי התפלגה מ'ישראל ביתנו' ב-2016 רבים במרצ רצו, ואף גיששו, אפשרות לחיבור אליה״, כתב דבוש. ״מתקפה אוטומטית כלפי כל מי שבא מהימין והתחבר לשמאל מעידה על דבר אחד – הסתגרות חולנית בתוך המוכר, העומד בקריטריונים של 'ועדות הקבלה של השמאל', וחוסר רצון ואמונה שאפשר לשנות, אפשר לשכנע ואפשר לנצח. ויתור מוחלט על החברה הישראלית".

לאחר הבחירות הקודמות הואץ הניסיון להפוך את מרצ למפלגה יהודית-ערבית, לאחר שהמצביעים הערבים הצילו את מרצ ואפשרו לה לעבור את אחוז החסימה. הפורום היהודי-ערבי במפלגה קרא להפוך אותה למפלגה יהודית-ערבית באופן רשמי עם יו״ר משותף, ובהמשך רז ופריג׳ אף הציגו את מועמדותם לתפקיד, אך לבסוף לא התמודדו. כעת רבים מאלה ששוחחתי איתם מבקשים לחזור לאותו תהליך. השאלה האם המחנה הדמוקרטי יפעל במתכונת מאוחדת בכנסת ומה תהיה מעורבותו של ברק במפלגה במהלך הקדנציה עשויה להיות קריטית לסיכויים לחזור למהלך כזה.

״זה מה שמעניין אותי", אומר פריג'. "אני חושב רק על שותפות יהודית-ערבית ואיך להפוך את מרצ למפלגה הזו״. לדבריו, ימשיך לפעול גם מחוץ לכנסת. ״הכנסת היא כלי. יש לנו המון דרכים כדי לשמור על חברה נורמלית ושפויה". לדברי רז, המעשים של סתיו וגולן הם שיקרבו או ירחיקו אותם ממרצ ואין סיבה שמרצ תיפרד מהם בכנסת. ״הבעיה של השמאל היא לא 'אנחנו צריכים להיפרד', אלא 'אנחנו צריכים להתחבר'. יחד עם סתיו ויאיר צריכים למצוא דרך לחבור לציבור הערבי״.

״המוסדות משותקים לחלוטין״, אומר גורם בכיר במרצ, שלטענתו בפועל כל ההחלטות מתקבלות כעת מחוץ להנהלה ולוועידה. ״הם הפכו חותמת גומי לחלוטין. מרצ היתה ידועה בכוח של המוסדות הללו, אך כעת בקושי מכנסים אותם, לועסים בשבילם, ורק אומרים לאנשים: בואו תאשרו כשאין ברירה".

פנינו ליו"ר מרצ, ניצן הורוביץ, אך הוא בחר שלא להתייחס לנושא.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf