היועמ"ש מתנגד לניסיון של הליכוד לעצור הסעת בדואים לקלפי

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מתנגד לניסיון החוזר של הליכוד לעצור יוזמה לארגון הסעות לקלפי לאזרחים בדואים שמתגוררים בכפרים בלתי מוכרים. זאת, לאחר שניסיון קודם נדחה על ידי ועדת הבחירות המרכזית בבחירות הקודמות שנערכו באפריל השנה.

בליכוד עתרו כעת לוועדת הבחירות המרכזית בבקשה להוציא צו מניעה לפעילות עמותת "זזים – קהילה פועלת" בתקופת הבחירות, כדי לעצור את פרויקט ההסעות שיזמה התנועה. הפרויקט נועד להנגיש את הקלפיות לאזרחים הבדואים, תושבי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב.

בכפרים הבלתי מוכרים מתגוררים כ-50 אלף בעלי זכות בחירה, ללא תחבורה ציבורית הולמת או כבישים סלולים, ולא מוצבות בהם קלפיות. אזרחים שמעוניינים להגיע לקלפי נדרשים לעתים לצעוד ברגל בדרכי עפר בשמש הקופחת, במשך שעתיים ויותר לכל כיוון.

היוזמה של זזים החלה לפעול לאחר שבבחירות האחרונות סירבה ועדת הבחירות המרכזית להציב 11 קלפיות בכפרים הלא מוכרים, ודחתה כבר ב-2015 את האפשרות לממן מערך הסעות לתושבים באזור. היוזמה ממומנת ב-100% מתרומות קטנות של ישראלים. בבחירות הקודמות, לפי אתר העמותה, תרמו לה 1,500 אזרחים שאיפשרו ל-50 מיניבוסים להגיע לנגב כדי לאפשר לתושבי הכפרים הלא מוכרים להצביע.

בתגובת זזים לעתירה נכתב בין השאר כי מהיישוב ביר הדאג', יישוב מוכר שבו מתגוררים כמה אלפי בעלי זכות בחירה, עד לקלפי בשגב שלום מדובר בהליכה של 2 ק"מ , שלאחריה יש להחליף 2 אוטובוסים לכל כיוון; מהיישוב סוואווין מדובר בהליכה של 6 ק"מ, או נסיעה בשני אוטובוסים והליכה של כ-2 ק"מ; מהיישוב רכמה עד לקלפי בשגב שלום מדובר בהליכה של כ-2 ק"מ ונסיעה של שעה בשני אוטובוסים; מהיישוב חרבת אלוטאן לקלפי בחורה מדובר בהליכה של כ-3 ק"מ עד לתחנת האוטובוס, ולאחר מכן נסיעה בשני אוטובוסים והליכה רגלית מהתחנה.

כאמור, לפני הבחירות הקודמות הגישה תנועת אם תרצו עתירה דומה לוועדת הבחירות המרכזית, בטענה כי פעילות זזים מפירה את חוק מימון מפלגות. מכיוון שאם תרצו אינה מפלגה ולכן אינה יכולה להגיש לבדה עתירה כזאת לוועדה, הצטרפה לעתירתה מפלגת הליכוד. ועדת הבחירות המרכזית דחתה אז את העתירה. יו"ר הוועדה, השופט חנן מלצר, קבע כי לא הונחה בפניו תשתית מספיקה למתן צו מניעה. הוועדה העבירה את המסמכים שהוגשו לה לבדיקת מבקר המדינה.

הפעם הוגשה העתירה בשם מפלגת הליכוד בלבד, שוב בטענה להפרת חוק מימון מפלגות (חוק v-15, שאושר במארס 2017). החוק דורש  חובת התארגנות ודיווח, וכן הגבלות על תרומות, על אזרח או קבוצת אזרחים שמעוניינים לבצע פעילות בחירות שלא דרך מפלגה או גוף הקשור לסיעה. לחוק כמה מדרגות לגיוס תרומות ופעילות בחירות, כאשר על המדרגה הנמוכה ביותר – עד תקרה של 100 אלף שקל – לא חלה כל הגבלה או חובת רישום ודיווח.

מפלגת הליכוד טוענת בעתירה, מעבר לטענות על "פעילות להפלת הליכוד והעומד בראשו" וקבלת תרומות "מהקרן הזרה 'הקרן לישראל חדשה'", כי זזים מתכוונת להוציא יותר מתקרה זו על סמך עלות הפעולה הקודמת. זזים הגישה בתגובתה פירוט של הוצאותיה הצפויות, שאינו עולה על התקרה.

היועמ"ש טען בתגובתו לעתירה כי "לא הוצגה תשתית שתבסס עילה למתן צו מניעה". גם היועץ המשפטי לשעבר, מיכאל בן יאיר, כתב כי "הליכוד מבקש לעוות את ביטוי קולם בבחירות של אזרחי ישראל מהמגזר הבדואי בדרום, על ידי מניעת הגעתם לקלפיות".

"תביעת השתקה לכל דבר"

בזזים טענו בתגובה לעתירה כי "צו המניעה שמבקשים בליכוד נגד פעילות זזים נועד למנוע מהאזרחים הבדואים בכפרים הלא מוכרים להצביע. עתירת הליכוד נגד זזים מצטרפת לניסיון לחקיקת בזק בנושא המצלמות וליוזמה לחיפוש על נשים ערביות בקלפי, מעל ומתחת לרעלה – כולם נועדו לדכא הצבעה של אזרחים ערבים".

מנכ"לית זזים, רלוקה גנאה, מסרה כי "העתירה של הליכוד היא תביעת השתקה לכל דבר – גם של הקהילה שלנו, אבל קודם כל של האזרחים הבדואים בנגב, שבלי ההסעות שלנו פשוט לא יוכלו להצביע. מול ההסתה ומול ניסיונות דיכוי ההצבעה, הקהילה שלנו מושיטה יד בסולידריות לאזרחים הבדואים בכפרים הבלתי מוכרים".

לדבריה, "יוזמת ההסעות מבוססת על מתנדבות ועל תרומות קטנות של פעילים ישראלים. ניסיונות ההשתקה לא ימנעו מאתנו להמשיך לפעול למען שוויון לכל תושבי הארץ הזאת ונגד גזענות".

בין השאר, מתכוונת זזים להפעיל קו חם בערבית שיפורסם החל ממחר ברשת, בפוסטרים ובכמה שלטי חוצות, שאליו יוכלו אזרחים לפנות כדי לדווח על הפרעות למהלך התקין של הבחירות וניסיונות לדיכוי הצבעה. צוות מתנדבים יקבל את השיחות, ובזזים יהיו מוכנים לתת מענה בזמן אמת לכל דבר שיעלה. את הייעוץ המשפטי המקצועי מספק מרכז עדאלה.