newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

תעלול הליכוד הצליח, הדיון על מצלמות בקלפי הפך לגיטימי

משרד הפרסום שעמד מאחורי הצבת מצלמות בקלפיות בישובים ערביים הודה בגלוי שהמטרה היתה להוריד את שיעור ההצבעה שם. זה לא מנע מיו"ר ועדת הבחירות השופט מלצר לדון היום בכובד ראש בנושא. דיון משפטי, לא פוליטי, כמובן  

מאת:

בעודי יושבת בדיון שהתקיים היום (חמישי) בוועדת הבחירות בעניין הצבת מצלמות בקלפיות ההצבעה, נזכרתי בעל כורחי במערכון של החמישיה הקאמרית, "רצח רבין – בעד ונגד". לא מפני שהמצלמות בקלפיות משולות לרצח ראש ממשלה, אלא משום שיש דיונים שאם הם בכלל מתקיימים, כנראה שמשהו מאוד השתבש בדרך.

לפני שמתפנים לתוכן הדיון, ראוי להזכיר איך בכלל הגענו עד הלום: במהלך יום הבחירות האחרונות באפריל השנה, התגלה כי מפלגת השלטון שתלה יותר מאלף מצלמות נסתרות בקלפיות ביישובים הערביים, כביכול כדי "למנוע זיופים". אלא שאת התכלית האמיתית של המעשה הנכלולי הזה חשף מאוחר יותר משרד הפרסום קייזלר-ענבר, שעמד מאחורי התעלול: "ראיתם את הכתבות בתקשורת שהבעירו את השטח ביום הבחירות?", התרברבו בדף הפייסבוק של המשרד, "אלו שסיפרו על מצלמות שהושתלו בקלפיות במגזר הערבי ומנעו אלפי זיופים? אז כן, אנחנו 'אשמים' במהלך הזה. אחרי תקופת הכנה ארוכה, מערך לוגיסטי מדהים ושותפות עמוקה וצמודה עם טובי האנשים בליכוד, הרמנו מבצע שהיתה לו תרומה מכרעת לאחד ההישגים החשובים ביותר של מחנה הימין: 'טוהר המידות' במגזר הערבי. ובזכות זה שהוצבו משקיפים מטעמנו בכל קלפי, אחוז ההצבעה ירד מ50%, הנמוך ביותר שנראה בשנים האחרונות!". ירידת אחוז ההצבעה של האזרחים הערבים. הנה מטרה להתגאות בה, באופן הכי מפורש שיש.

המטרה של התעלול של הליכוד היתה להוריד את שיעור ההצבעה מתחת ל-50 אחוז. מצביעה בכפר קאסם בבחירות האחרונות (רועי עלימה / פלאש90)

המטרה של התעלול של הליכוד היתה להוריד את שיעור ההצבעה מתחת ל-50 אחוז. מצביעה בכפר קאסם בבחירות האחרונות (רועי עלימה / פלאש90)

מלצר מתפנה ל"חשיבה איטית"

בעקבות השערורייה הזו פנה ארגון עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הפלסטיני, בפניות דחופות הן ליועץ המשפטי לממשלה והן ליו"ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, בדרישה לפתוח בחקירה פלילית בגין הפרעה למהלך התקין של הבחירות, וכן לקיים דיון בנושא בוועדה לקראת הבחירות הקרובות. לדרישה זו הצטרפו גם חברת הכנסת עאידה תומא-סלימאן ומספר ארגוני חברה אזרחית, שנכחו גם הם בדיון. בעקבות הדרישה של עדאלה פורסם כי בליכוד מתכוונים לחזור ולהציב מצלמות בקלפיות בישובים הערביים, כך שגם הליכוד וגם ארגוני החברה האזרחית מהצד השני של המפה הפכו לצד בדיון.

כבר בפתח הישיבה הדגיש השופט מלצר כי בכוונתו לקיים דיון "משפטי ולא פוליטי" (ומיד שלח תנחומים למשפחתו של דביר שורק ז"ל שנדקר למוות בגוש עציון, ליישוב עופרה "ולכל עם ישראל"). אחר כך הפליג בציטוטים מפי פרופ' כהנמן על ההבדלים בין חשיבה מהירה לחשיבה איטית, ללמדנו שאם ביום הבחירות הקודם עצמו הוא נדרש ל"חשיבה מהירה" כדי להגיב, הרי שכעת, לקראת הבחירות הבאות, יש לנו פנאי ל"חשיבה איטית" כדי להתעמק בסוגיה שלפנינו. שהיא, להזכיר, תעלול ירוד של הליכוד להרתיע מצביעים ערבים מלהשתתף בהליך הדמוקרטי, אבל בדמוקרטיה הישראלית, מסתבר, לכל עמדה יש בעד ונגד, ושתיהן לגיטימיות באותה המידה.

ראשונה לדבר היתה עורכת הדין סאוסן זהר ממרכז עדאלה, שבירכה על עמדת היועץ המשפטי לממשלה המתנגדת להצבת המצלמות, אך ביקרה את עיתוי נקיטת העמדה. היועץ שלח את עמדתו רק אתמול בערב, למרות פניות וחוזרות אליו מטעם עדאלה מאז הבחירות הקודמות. "פנינו למשרד היועמ"ש כמה פעמים ודרשנו להבין למה לא נפתחה מייד חקירה פלילית בעניין", אמרה זהר, "החקירה הזו היתה אמורה כבר להסתיים. הצלחנו תוך יום וחצי לאסוף ראיות רבות ולהגיע לשלושה עדים שונים שהעידו שראו אנשים בורחים מהקלפיות מבלי להצביע מחשש המצלמות".

השופט מלצר העיר כי המצלמות לא הוצבו מאחורי הפרגוד, כך שאין כאן הפרת הפרטיות של המצביע לגבי תוכן ההצבעה, וציין כי הקלפיות הן שטח ציבורי. על כך השיבה זהר כי לא מדובר בשטח ציבורי רגיל, וכי הזכות להשתתף בבחירות היא זכות חוקתית שמרכיביה הם חשאיות, יחסיות ושוויוניות. "מדובר פה בתיוג ברור נגד האזרחים הערבים", ציינה את המובן מאליו.

לאורך הדיון כולו, השופט מלצר הקפיד לשאול כמעט כל אחד מהדוברים – וגם את עו"ד זהר – אם יתנגדו גם להצבת מצלמות אקראיות על ידי ועדת הבחירות עצמה, בזמן ההצבעה או בזמן ספירת הקולות, אולי כרמז להחלטה שהוא מכוון אליה בסופו של דבר (ושלא צפויה להתקבל לפני יום שני הבא). "כל עוד אין הסמכה לכך בחקיקה ראשית, אני לא כאן כדי לומר באילו תנאים כן אפשר להציב מצלמות", השיבה זהר.

הדיון בוועדת הבחירות הזכיר מערכון בחמישיה הקמרית: רצח רבין - בעד ונגד. השופט מלצר בדיון בוועדת הבחירות לכנסת באפריל (צילום: נועם ריבקין פנטון / פלאש 90)

הדיון בוועדת הבחירות הזכיר מערכון בחמישיה הקמרית: רצח רבין – בעד ונגד. השופט מלצר בדיון בוועדת הבחירות לכנסת באפריל (צילום: נועם ריבקין פנטון / פלאש 90)

חברת הכנסת תומא-סלימאן שדיברה אחרי עו"ד זהר היתה פחות קורקטית בדבריה. "מה פירוש לא דיון פוליטי?", תהתה, "כל העניין הוא פוליטי. מגוחך להציג את זה כדיון משפטי. אי אפשר להתעלם מהמטרה המרכזית שהיתה להוריד את אחוז ההצבעה הערבית. הם נכנסו לישובים הערביים כמו במבצע צבאי, כדי להתסיס. אני גאה בציבור שלנו שלא נגרר לפרובוקציה, עצר את ההליך והזמין משטרה".

הליכוד משתוקק לבחירות הוגנות

הפוגה מעט קומית בדיון הארוך להתפקע סיפקה ד"ר תהילה אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שאחרי שח"כ דוד ביטן התפרץ לדבריה פעם אחר פעם איבדה את סבלנותה והטיחה בו: "תקשיב, אני התינוקת הראשונה שנולדה באלון שבות ואני עדיין מתגוררת שם, אתה לא יותר ימני ממני!", ובכל זאת התעקשה להצביע על כשלים מהותיים בדרישה להציב מצלמות בקלפיות, למשל העובדה ששאלות בסיסיות כמו היקף תופעת הזיופים, הטיה אתנית של אמצעי פיקוח מסוג זה והחלופות להם לא נבחנו מספיק במקרה הישראלי. זה לא הפריע לביטן, כמובן, לקטוע אותה פעם נוספת: "צריך פתרון שידאג שיהיו בחירות הוגנות!", ועל כך העירה ח"כ תומא-סלימאן בסרקזם "כלומר עד עכשיו ניצחתם בבחירות לא הוגנות?"

חוות דעת מרתקת במיוחד השמיעה פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט, שהעלתה שאלות מטרידות מאוד על משמעות הצבת המצלמות בקלפיות ואיסוף מאגר מידע גדול כל כך על אזרחים; על היכולות הטכנולוגיות של המצלמות שיוצבו; אבטחת מידע רגיש בסדר גודל כזה ועוד. פירוט נרחב יותר של עיקרי חוות הדעת מומלץ מאוד לקרוא כאן.

אחר כך הגיע תורו של הצד השני. עו"ד אבי הלוי, נציג הליכוד, התקשה להבין על מה המהומה. "היועמ"ש לא קבע שהיתה כאן עבירה פלילית", הטעים. "השאלה היחידה היא מה מצלמים, איך מצלמים ומה עושים עם החומר המצולם. לא טענו ולא חשבנו שמותר לצלם מעבר לפרגוד, אבל ברשות הציבור מותר לעשות שימוש באמצעים טכנולוגיים כדי לשמור על טוהר הבחירות. הזכות לפרטיות תקפה לתוכן ההצבעה, לא לעצם העובדה שהצבעת". והזכיר כי הזכות הזו עומדת גם למפלגות האחרות, ושמצדו שכחול-לבן יציבו מצלמות בכל הקלפיות בישובים החרדיים. "כל המרחב הציבורי שלנו מצולם: משרדי ממשלה, רכבות, הרחוב. שכאני רואה מצלמה אני מרגיש בטוח יותר", התפאר נציג מפלגת השלטון במשפט שכאילו יצא מתוך ספרו של אורוול.

גם אותו שאל השופט מלצר אם, מבחינת הליכוד, הצבת מצלמות על ידי ועדת הבחירות יכולה לייתר את כוונתם לעשות זאת בעצמם, ועל כך השיב הלוי: "אין ספק".

בהמשך המאזינים יכלו להתרשם מהמחויבות העמוקה של הליכוד וספיחיו, דוגמת פורום קהלת והתנועה למשילות ודמוקרטיה (כן, לשניהם!), לדמוקרטיה הישראלית ולטוהר הבחירות, ביטוי שחזר על עצמו עד זרא. וגם חשש עמוק לשלומם של נציגי הליכוד בוועדות הקלפי בישובים הערביים, שלדברי ח"כ ביטן היו מבוהלים עד כדי כך שפחדו לרשום זיופים בפרוטוקול. עד כדי כך.

עד שסיימו לדבר גם נציגי המשטרה והיועמ"ש, הדיון סגר כבר את שעתו הרביעית והשופט מלצר הכריז על הפסקת צהריים, כי הגניבו לו פתקה המזכירה שהמזנון נסגר בשעה שלוש. לא נשארתי לחלק השני של הדיון, שכלל בעיקר נאומים של פוליטיקאים, ואולי חבל שכך: מאוחר יותר למדתי מפי אחד הנוכחים שח"כ תומא-סלימאן זכתה לשיעור מפי השופט מלצר, שהסביר לה שישראל היא דמוקרטיה. בכול יום, מסתבר, אישה לומדת מפי גבר משהו חדש.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf