newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"אין שלום ללא שוויון, ואין שוויון ללא שלום". המורשת של כוכבי שמש

כשכוכבי שמש וחבריו ב"פנתרים השחורים" יצאו למאבק, המזרחים לא היו קיימים כקול. האשכנזים דיברו בשמם. זה לא מנע מהפנתרים לכתוב מניפסטים, להוביל הפגנות וגם להתחבר למאבק הפלסטיני. דברים לזכר איש הפנתרים השחורים שנפטר אתמול

מאת:

כוכבי שמש, מהמנהיגים הבולטים של תנועת "הפנתרים השחורים" והאידיאולוג שלה שנפטר אתמול, היה רק בן 22 כשגנב בקבוקי חלב והביא למשפחות הנזקקים בירושלים. הוא היה רק בן 22 כשעמד בכיכר ציון ביחד עם צעירים אחרים וקרא מניפסט חברתי נוקב, שעד היום הוא מהפכני בדרישותיו.

הפעולות של "הפנתרים השחורים" היו מרובות: הם עמדו מול ממסד ששלח נגדם את שב"כ, את המשטרה ועורכי דין וקבר אותם בצווים לבתי משפט. לא הייתה להם השכלה, אך הם הבינו את עומק הדיכוי ואת השיטה ועמדו מולה באומץ. הם היו מוכנים ללכת עם ארון קבורה שחור בהפגנה נגד המשטר שלא ספר אותם.

תנועת "הפנתרים השחורים" היתה חדשנית בתחומים רבים. היא אימצה את שמה – ועוד מוטיבים מרכזיים – מתנועת "הפנתרים השחורים" באמריקה, ובכך יצרה חיבור וסימון אידיאולוגי בין מאבק האפרו-אמריקנים בארצות הברית בפרט ותנועות פאן-אפריקאיות בכלל לבין המאבק המזרחי-פלסטיני בישראל. מנהיגיה חברו למנהיגי תנועת "מצפן" המרקסיסטיים, ובכך הכניסו את ההיבט המרקסיסטי. מנהיגי "הפנתרים השחורים" היו בין המזרחים הראשונים שנפגשו עם תנועת אש"ף, תנועת השחרור הלאומית הפלסטינית, זאת בזמן שהממשל האשכנזי-ציוני ניסה בכל כוחו לא לאפשר חיבור זהותי, מעמדי וחברתי בין מנהיגים מזרחים ומנהיגים פלסטינים.  זה היה חידוש מהפכני ונדיר.

היה בין הראשונים שנפגשו עם אש"ף. כוכבי שמש (צילום: וקיפדיה כוכבי שמש. Original uploader was Dahlia מוויקיפדיה העברית - received from owner via OTRS פרטי ההרשאה אישור השימוש בקובץ זה / קבצים אלה עבר וידוא, המאוחסן במערכת OTRS. הוא זמין תחת כרטיס מספר #2012090710003749 עבור משתמשים בעלי גישה למערכת זו. כדי לוודא את האישור, אנא פנו למשתמשים בעלי גישה ל-OTRS.להראות עוד CC BY-SA 3.0)

היה בין הראשונים שנפגשו עם אש"ף. כוכבי שמש (צילום: ויקיפדיה CC BY-SA 3.0)

צריך לזכור: באותה התקופה, לא היתה קטגוריה מזרחית, לא היו מזרחים כקול. האשכנזים דיברו בשמם. הפרופסורים כתבו על פיגור ילדי המלאח, הרופאים היו מעורבים בהקרנות הבלתי חוקיות של הגזזת, הממסד היה מעורב בחטיפת ילדי תימן והמזרח ובהפיכת המון רב של מהגרים לפרולטריון על ידי פיזור שלהם בפריפריה, דיכוי התרבות שלהם ועוד. ואז – כשהאשכנזים משחקים מזרחים בסרטי קולנוע וכותבים ספרים על מזרחים ומתארים בצמצום את זהותם, ומונעים מהם עבודה, רווחה וצדק חברתי, – קמים צעירים כמו כוכבי שמש, צ'רלי ביטון, ראובן אברג'יל ואחרים וכותבים מניפסטים, מארגנים הפגנות ומתנגדים לבדם מול משטר שלם.

כתנועה, "הפנתרים השחורים" נכשלו לכאורה, כי לא הפכו לתנועת המונים. אבל ההפגנות שלהם, יחד עם מלחמת יום כיפורים, עשו שינוי. ממשלת רבין, שעלתה לשלטון אחרי מלחמת 1973, הגדילה פי שלושה את התקציבים החברתיים. לפי פרופסור דני גוטווין, התקופה הכי שוויונית בתולדות ישראל על פי ממד ג'יני היתה בין 1974 ל-1977. המדינה הציונית היתה בהלם מהפגנות הפנתרים מבפנים ומההתקפה של מדינות ערב מבחוץ והחליטה לתקן.

כוכבי שמש נולד בבגדד שבעיראק בבית החולים היהודי ע"ש רבי מאיר בעל הנס. הוא עלה עם משפחתו לישראל ביולי 1950 וגדל בשכונת מוסררה שבירושלים. החיבור הזהותי של עיראקים ומרוקאים ושאר עדות המזרח בתוך התנועה של הפנתרים השחורים היה חסר תקדים. הם ניסחו את המאבק לצדק חברתי, את הכרה בקול המזרחי לא כבקשה להיכנס להגמוניה הציונית, אלא כרעיון מהפכני שעל פיו עוגת התקציבים בישראל צריכה להתחלק באופן שווה בין כל אזרחיה. הם לא רצו להיות עוד תנועה שתנוכס על ידי השלטון ותושתק על ידי תקציב כזה או אחר. היום הרעיון הזה נראה רחוק, כשכל מפלגה מבקשת לתת לכל מגזר קצת כסף, אבל לעניים ביותר אין מפלגה, וגם לא לפלסטינים החיים תחת כיבוש.

כוכבי התנגד לריצה של צ'רלי ביטון עם רק"ח בבחירות של הכנסת השמינית. הוא ניסה בעצמו להתמודד עם אדי מלכה ונכשל. בשנות השמונים הוא חבר ל"חזית המזרחית", עוד אירגון מזרחי שיזמה ויקי שירן והיו בו חברים אחרים כמו בן דרור ימיני, שחתך מאז ימינה. ויקי שירן המשיכה אחר כך לתמ"י ואף היתה בין מקימות "הקשת הדמוקרטית המזרחית" שהחזירה לאתוס את הנרטיב של "הפנתרים השחורים". בבואם כוכבי שמש ראה עדנה.

שיר שכתבתי לאחר אירוע תליית שלט רחוב "הפנתרים השחורים" במוסררה

שיר שכתבתי לאחר אירוע תליית שלט רחוב "הפנתרים השחורים" במוסררה

שמש לא הפסיק ללמוד וללמד. בשנת 1999 החל ללמוד משפטים, הוסמך כעורך דין ב-2003 והצטרף כחבר ללשכת עורכי הדין בישראל. הוא המשיך להרצות על צדק חברתי, שמש היה בין המתנגדים החריפים לכניסה של תנועת כהנא חי והרב מאיר כהנא לשכונות המזרחיות וניצול הקונפליקט האתני והפיכת המזרחים לשונאי ערבים ושונאי ערביותם. הוא השתתף בסרטים שונים על הפנתרים השחורים, ביניהם "הפנתרים השחורים מדברים" של סמי שלום שיטרית וגם "השמעת על הפנתרים" של ניסים מוסק ועוד. אני אישית נפגשתי אתו ב-2011 במסגרת אירוע שבו נתלו שלטי רחוב "הפנתרים השחורים" בשכונת מוסררה.  מאז היינו בקשר. גיליתי אדם צנוע, מצחיק, עם לב רחב.

התרומה האדירה של הפנתרים השחורים לחברה הישראלית בכלל ושל כוכבי שמש בפרט, לא נלמדה בבתי הספר, ולא קיבלה הכרה ואף היום היא לא נלמדת בתוך הקשרים מהפכניים, אלא כעוד ציון דרך נידח בהיסטוריה החברתית של המדינה. צריך ללמד עליהם. זהו אתוס מכובד שרק יכול לקדם ערכים סוציאל-דמוקרטיים אמיתיים וחברה שיוויונית וצודקת בישראל-פלסטין.

"אין שלום ללא שוויון ואין שוויון ללא שלום", תמיד אמר כוכבי שמש וציין במדויק את פרדוכס החיים במדינה ציונית, שמן הצד האחד חרדה עד מאוד שלא להגיע לשלום עם כל מדינות ערב כדי לא לעמוד אל מול בעיותיה הפנימיות, ומן הצד השני חרדה עד מאוד שלא לפתור את בעיותיה הפנימיות, המחייבות אותה לוותר על ריכוז הכוח והמשאבים (שברובה נמצאת בידיהן של משפחות אשכנזיות ספורות בעשירון העליון בישראל) ולתת את המקום הראוי לאזרחים המזרחים והפלסטינים בפרט ולתרבות המזרח תיכונית בכלל.

מתי שמואלוף הוא משורר, עורך וסופר. פרסם עד כה שישה ספרי שירה. האחרון שבהם: "עברית מחוץ לאיבריה המתוקים" (פרדס, 2017) http://bit.ly/2YA8ukj

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

אקדמיה שלא יוצאת נגד ההרג והדיכוי לא ממלאת את תפקידה

כשהופיע איום על ביטול פרסי ישראל, האקדמיה בישראל הזדעקה. אבל היא בוחרת למלא את פיה מים ביחס לזוועות בעזה, ואפילו עוזרת בסתימת הפיות של סטודנטים ומרצים פלסטינים. ככה לא עושים אקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf