newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

קמפיין בינלאומי קורא לשחרור עיתונאי פלסטיני

בעקבות פרסום סיפורו של מוסטפא אל חרוף העצור בישראל כבר מעל לחודש ועומד בפני סכנת גירוש, שורה של ארגוני עיתונאים מוכרים פנו לממשלת ישראל בדרישה לשחררו. "הדבר מהווה הפרה של חופש העיתונות והביטוי, בצורה שאינה מתקבלת על הדעת", אומרים בפדרציית העיתונאים הבינלאומית

מאת:

בעקבות פרסום הסיפור ב״שיחה מקומית״, כמה ארגוני עיתונאים מהמובילים בעולם קוראים לשחרר את העיתונאי הפלסטיני מוסטפא אל חרוף, שעצור כבר יותר מחודש. משרד הפנים מבקש לגרש את אל חרוף לירדן, למרות שהוא נולד לאב ירושלמי, נשוי לתושבת ירושלים וחי בעיר בעשרים השנים האחרונות. אל חרוף עצור כבר מעל לחודש ומוגדר כ"שוהה בלתי חוקי" ובשב"כ טוענים כי הוא "סיכון בטחוני".

״הרשויות בישראל רוצות לגרש את הצלם מוסטפא אל חרוף הרחק מביתו ומשפחתו, על בסיס מידע חסוי״ הצהירו ב״עיתונאים ללא גבולות״ בפרסום בחשבון הטוויטר של הארגון. ״אנו קוראים לשחרר את אל חרוף ולאפשר לו לקבל מעמד. לא ניתן לקבל שבגלל עבודתו כעיתונאי, הוא יגורש למדינה (ירדן) שאין לו שום קשר אליה״. הארגון, שפועל מאז 1985, מוביל את המאבק למען חופש העיתונות ברחבי העולם ופועל למען עיתונאים שנכלאו במהלך עבודתם.

ארגון העיתונאים הבינלאומי שפועל מווינה שלח מכתב לשר הפנים אריה דרעי: ״אנו מודאגים ממעצרו של אל חרוף וההחלטה לגרשו בהקשר על עבודתו העיתונאית, בה הוא מדווח על נושאים שאינם נוחים לממשלה הישראלית״. עוד ציינו במכתב כי הארגון מודאג מהניסיון לגרש את אל חרוף לירדן: ״אנו מודאגים מאוד מהעובדה שאם יגורש, לאל חרוף לא תהיה אף מדינה ללכת אליה, מכיוון שבאופן טכני הוא אדם חסר-מדינה […] אנו קוראים לכם לכבד זכויות אדם ולהגן על חופש העיתונות, על ידי התערבות במקרה, ולהבטיח שאל חרוף ישוחרר מהכלא וגירושו יבוטל״.

פוסטר מהקמפיין לשחרורו של אל חרוף

״אנחנו קוראים לשחרור המידי של מוסטפא אל חרוף״. כך כתבו בארגון ״פדרצית העיתונאים הבינלאומית״, בהצהרה ששלחו לראש לשכת העיתונות הממשלתית (לע״מ). ״הבעיות איתן מתמודד מר אל חרוף, כולל מעצרו והאיום בגירושו, עלו כתוצאה מעבודתו העיתונאית״. בארגון, המייצג 600 אלף עיתונאים ב-141 מדינות ברחבי העולם, מציינים כי הראיות בהליך נגד אל חרוף נותרו חסויות, וכי עורכת דינו מאמינה שהן קשורות לעבודתו העיתונאית. ״אם הדבר נכון, הדבר מהווה הפרה של חופש העיתונות והביטוי, בצורה שאינה מתקבלת על הדעת״.

כפי שפרסמנו לראשונה בשבוע שעבר, מוסטפא אל חרוף, בן לאב מזרח ירושלמי ונשוי לירושלמית, נעצר לפני כחודש לאחר שמשרד הפנים סירב להסדיר את מעמדו במשך שנים. למרות שהוא הגיע כילד לירושלים וחי בעיר למעלה מעשרים שנה, כעת הוא כלוא בכלא גיבעון, ומשרד פנים מבקש לגרשו לירדן – שבה אין לו מעמד או שום קשר למקום. במהלך ההליכים בעניינו, הציגו במשרד הפנים מידע חסוי של השב״כ, לפיו אל חרוף נמצא בקשר ופעיל בעצמו לכאורה בארגוני טרור, למרות שהוא מעולם לא הועמד לדין על ההאשמות החמורות או על האשמות דומות.

בעוד שבמשרד הפנים לא מתייחסים לכך שאל חרוף עיתונאי, בשלושת הארגונים הבינלאומיים רואים קשר ישיר בין עבודתו העיתונאית של אל חרוף לנסיונות לגרשו. במעט הפרטים שנחשפו במהלך ההליך בעניינו, מתעקשים בשב"כ כי חלק מהמידע החסוי אינו קשור לעבודתו העיתונאית של אל חרוף. מעבר לכך לא ניתן שום פירוט על הטענות החמורות, שללא ספק משפיעות בצורה מכריעה על האפשרות שלו לקבל מעמד תושב.

״זה מאה אחוז בגלל העבודה שלי״, אומר אל חרוף בשיחת טלפון מבית הכלא גבעון בו הוא מוחזק. ״בגלל שאין להם משהו, הם אומרים 'חומר חסוי'. אני עובד כעיתונאי, אני מקבל הוראות מהעבודה מה לצלם, אם עשיתי משהו שלא במסגרת העבודה שלי שיבואו ויציגו את זה״.

כמו עיתונאים פלסטינים רבים, אל חרוף נמצא בקשר יומיומי עם מקורות ופעילים פוליטיים, כחלק שוטף מעבודתו. הקשר עם חלק מאותם גורמים, יכול להיחשב מבחינת ישראל כ״איום ביטחוני״. אל חרוף עובד בשנים האחרונות עם סוכנות הידיעות הטורקית ״אנדולו״ הפועלת בצורה רשמית בישראל.

״אני מתגעגע לחיים בחוץ, למשפחה, לבת שלי״, מספר אל חרוף, שכלוא מה-22 בינואר. ״נכנסתי בצורה חוקית לירושלים כשהייתי ילד, זה לא הטעות שלי שאני לא חוקי, היום אני בבית סוהר בגלל הבירוקרטיה, אחרי עשרים שנים באים ועוצרים אותי בגלל בגלל שאין לי תעודה שלא באשמתי״?

מאז פרסום המקרה ב"שיחה מקומית" התחיל קמפיין רשת פלסטיני עם קריאה לשחרורו והסדרת מעמדו של אל חרוף. עשרות עיתונאים פלסטינים פרסמו סטטוסים בפייסבוק ובטוויטר עם תמונתו של אל חרוף והתגיות mustafa_must_stay (מוסטפא חייב להישאר) ו- ‫#‏لا_لترحيل_مصطفى (לא לגירושו של מוסטפא). ארגון העיתונאים הפלסטינים פרסם אף הוא הצהרה בנושא.

חבר הכנסת אחמד טיבי פנה לשר הפנים דרעי ודרש לבטל את הגירוש. ״לא סביר כי אחרי עשרים שנים יגורש מוסטפא כשאין לו אזרחות או תושבות אחרת״, הוא אומר.

עורכת דינן של אל חרוף, עדי לוסטיגמן, המייצגת אותו מטעם המוקד להגנת הפרט, הגישה בימים האחרונים ערעור לבית המשפט המחוזי, לאחר שבית הדין לעררים של משרד הפנים דחה את הבקשה לשחרר את אל חרוף להסדיר את מעמדו. ״אין לאן לגרש אותו״, היא אומרת, ״המקרה הזה מסמל בתמצית שורה ארוכה של עוולות הנגרמות לתושבי ירושלים המזרחית, כמו הקשיים שמערים משרד הפנים להסדרת מעמד של ילדים, שמוצאים את עצמם במצב אכזרי, ללא מעמד, כפי שמוספטא מצא את עצמו״.

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: ״מדובר על הליך איחוד משפחות שסורב מטעמים ביטחוניים, על החלטה זו הוגש ערר שנדון בימים אלה. נבהיר, כי כרגע קיים צו אשר מונע את הרחקתו מישראל״.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf