newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המחיר שמשלמות הנשים הפלסטיניות על קיצוץ הסיוע האמריקאי

במשך שנים, ארה"ב היתה התורמת הגדולה ביותר לחברה האזרחית הפלסטינית. כעת, בעקבות החלטת ממשל טראמפ, תכניות בתחום החינוך, הבריאות והתשתיות נפסקו באופן פתאומי. את המחיר העיקרי משלמות הצעירות והנשים

מאת:

כאשר נאלץ בעלה של נוואל להפסיק לעבוד לפני כשנתיים עקב כאבים עזים בבטנו, היא הפכה למפרנסת העיקרית של המשפחה. נוואל, שביקשה להזדהות בשמה הפרטי בלבד, גרה עם שבעת ילדיה במחנה הפליטים דהיישה, סמוך לבית לחם. בעבר היא היתה זכאית לתמיכה מטעם אונרו"א שעזרה לה לשלם את עלות הטיפולים הרפואיים של משפחה, אבל לאחרונה נאמר לה כי הסיוע הזה הופסק.

זאהייה אל-מובאשר היא אלמנה הנאבקת במחלת הסרטן בעזה. בגיל 61, היא עדיין המפרנסת של 17 ילדים, נכדים ואחים. היא מתפרנסת מגידול עגבניות בחממה קטנה שהוקמה על ידי ה-USAID, סוכנות ממשלתית אמריקנית הממונה על סיוע לאזרחים זרים ותוכניות פיתוח.

נוואל וזאהייה הן רק שתיים מתוך אלפי נשים פלסטיניות שהושפעו ישירות מההחלטה של ממשל טראמפ לייבש את מקורות הסיוע לפלסטינים. הממשל סגר לאחרונה את הסניף של USAID שטיפל בגדה המערבית ובעזה, לאחר שבשנת 2018 הוא קיצץ יותר מחצי מיליארד דולר מהתמיכה בפרוייקטים פלסטינים. מבקרי המדיניות הזו טוענים כי מדובר בניסיון לסחוט את הרשות הפלסטינית כדי שתסכים לחתום על הסכם עם ישראל.

"כשאישה נתונה לאלימות, ונשללות ממנה אפשרויות כלכליות ופוליטיות, הדבר משפיע באופן משמעותי על הדורות הבאים". נשים פלסטיניות בבית חנון, עזה (אן פאק / אקטיבסטליס)

משכילות יותר, עובדות פחות

לדברי סאוסן מרחם, המתאמת הראשית לשעבר מטעם ה-USAID לענייני שוויון מגדרי והעצמה נשית, כשחברה או מוסדות מתחילים לקרוס בגלל העדר תקציבים, משקלן של המטלות הביתיות אשר באופן מסורתי מזוהות עם נשים מכביד עוד יותר. המשימה לתמרן בין החובות המקצועיות לבין "עקרות הבית", היא מוסיפה, הופכת לאתגר משמעותי. "זה דבר שהרבה פעמים לא מודדים, אבל יש לו השלכות מרחיקות לכת על חיי היום-יום של נשים".

עבור נשים, המשמעות של ההתפרקות הזו היא כפולה: מחד, תכניות ממוקדות-מגדר במימון אמריקאי שבקו, מה שהוביל לצניחה דרמטית במספר היוזמות שעסקו באופן ממוקד בקידום זכויות והזדמנויות לנשים; ומאידך תכניות-תשתית גדולות יותר, למשל בתחומי הבריאות וההיגיינה, לא הושלמו. לדבר הזה עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת בנוגע לתפקידן של צעירות ונשים בחברה.

בשנים האחרונות, מאות מיליוני דולרים מכספי הסיוע האמריקאים הושקעו בתכניות לקידום זכויות הנשים הפלסטיניות. אחד מנתמכי הסיוע הזה הוא ארגון כיאן, ארגון פמיניסטי המקדם את מעמדן של הנשים הפלסטיניות בתוך ישראל. הארגון אף זכה בעבר בפרס מטעם הממשל האמריקני על פרוייקט למיגור הטרדות מיניות במקומות העבודה. בגדה ובעזה, הפרוייקט "בתי המשפט של הנשים" (Women's Courts) עסק בהפחתת מקרי האלימות על רקע מגדרי בקהילות הפלסטיניות באמצעות רפורמות חקיקתיות ושינוי מדיניות.

פלסטין היא המדינה היחידה במזרח התיכון וצפון אפריקה שאישרה את אמנת האו"ם בדבר מיגור כל סוגי האפליה נגד נשים ללא הסתייגויות או הצהרות. הנשים הפלסטיניות הן מבין המשכילות ביותר באזור, ולמרות שיותר נשים נכנסות לשוק העבדה כיום בהשוואה ללפני עשור, על פי דו"ח של הבנק העולמי משנת 2017 האחוזים עדיין נמוכים בהשוואה לממוצע האזורי.

"ה-USAID באמת התמקד בלסייע לנשים הפלסטיניות להשיג העצמה כלכלית", אומרת מרחם. בין היתר הארגון מימן תכניות לשילוב צעירות בבתי ספר תיכוניים, תכניות התמחות והדרכה, וסייע לנשים לפתוח עסקים משל עצמן. בכך הארגון חולל מעגל חיובי שבו "הנשים זכו להערכה מצד הקהילה כבעלות עסקים, או כעובדות המסוגלות להביא הביתה כסף". תכניות אלה, לדברי מרחם, סייעו לשנות את ההתייחסויות המגדריות בתוך החברה הפלסטינית.

במהלך שני העשורים האחרונים, כספי סיוע אמריקניים אפשרו ליותר מ-200,000 צעירות בגדה המערבית ובעזה גישה להשכלה טובה יותר, באמצעות השקעה בשיקום בתי ספר ותכניות הכשרה שונות. כל התכניות הללו נעצרו כעת, בעקבות החלטת ממשל טראמפ.

אחד המקרים הקשים ביותר הוא בית ספר באזור בית-לחם המגיע רק עד כיתה י', אומר שון קרול, מנהל Anera, אחד מהארגונים הלא-ממשלתיים הגדולים ביותר הנותנים סיוע הומניטרי לפלסטינים. הארגון עסק בשיקום והרחבת בית הספר, כדי לאפשר לתלמידים חינוך תיכוני שלם. "אם תלמיד רצה לסיים את בית הספר, היה עליו ללכת יותר מעשרה קילומטרים. הרבה תלמידים ויתרו, בעיקר תלמידות, כך שבפועל ההשכלה הבית-ספרית של הילדות בכפר הזה נעצרה בכיתה י'", הוא מסביר.

על-פי הצהרה משותפת שפרסמו בחודש יולי האחרון מרכז הנשים לסיוע משפטי ולייעוץ ו-Human Right Watch, השארת התלמידות בבית הספר היא גם אחת הדרכים היעילות ביותר למנוע נישואי קטינות, המהווים עדיין בעיה של ממש בקרב הפלסטינים. לפי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2016 נישואי קטינים היוו 20.5 אחוז בקרב נשים ואחוז אחד בקרב הגברים, מתוך כלל האוכלוסיה הנשואה בפלסטין.

אחת הסיבות המרכזיות שבגללן תלמידות נמנעות מללכת לבית הספר היא העדר תנאי היגיינה ראויים בזמן הווסת, בגלל מחסור במים והיגיינה מספקת. לפיכך סביר להניח שהפסקת ההשקעה בתשתיות מים, המחברות בתים למים נקיים ולמערכת ביוב, תפגע באופן קשה יותר בצעירות ובנשים.

יתרה מזו: המחסור במים מפעיל לחץ גדול יותר על נשים, הנושאות על פי רוב בעול מטלות הבית כמו ניקיון ובישול, וכן טיפול בילדים הלוקים במחלות שונות בגלל העדר תשתיות של מים נקיים. על פי EWASH, קבוצה של מעל 30 ארגונים העוסקים בסוגיות של מים, סניטציה והיגיינה בשטחים הפלסטינים הכבושים, באזורים בהם התושבים לא מחוברים לצנרת מים, צעירות ונשים אחראיות בדרך כלל למצוא מקורות מים חלופיים ולהביא הביתה, דבר שיכול לפגוע ביכולתן ללכת לבית הספר או לעבודה.

"חלק הארי של תמיכת ה-USAID בפרוייקטים שלנו בעשור האחרון היה בתכניות מים וסניטציה", אומר קרול. "אחרי הקיצוצים, אנחנו יודעים על 57,000 פלסטינים שלא יזכו לגישה למים נקיים כפי שתכננו להשיג עד לסוף השנה".

אחת הסיבות המרכזיות שבגללן תלמידות נמנעות מללכת לבית הספר היא העדר תנאי היגיינה ראויים בזמן הווסת, בגלל מחסור במים והיגיינה מספקת. ילדות חוצות רחוב מוצף ביוב במחנה הפליטים שועפת, מזרח ירושלים, 2 ביוני 2015. (יותם רונן/אקטיבסטילס)

כלכלה קורס בצל הכיבוש

השלטון הישראלי מגביל הכנסת סחורות לשטחים הפלסטינים הכבושים, בין היתר תרופות וציוד רפואי. כתוצאה מכך לתושבי הגדה והרצועה אין גישה לטיפולים מצילי חיים, כגון טיפול בסרטן או טיפול נמרץ לתינוקות. פלסטינים רבים נוסעים למזרח ירושלים כדי לקבל טיפול באחד מששת בתי החולים המהווים את האשכול הרפואי של העיר המזרחית. בספטמבר האחרון ממשל טראמפ חזר בו מהכוונה להעביר לבתי החולים הללו 25 מיליון דולר.

לדברי באסם אבו ליבדה, מנהל בית החולים אל-מוקאסד, הסיוע האמריקני כיסה בעבר 40 אחוז מהצואות ששת בתי החולים. לצד הקיצוץ בספטמבר האחרון במימון אונרו"א, שהוביל לקיצוץ של 30 אחוזים בסיוע שהגישה סוכנות האו"ם למיליוני פליטים פלסטינים ברחבי המזרח התיכון, פלסטינים רבים לא יכולים יותר לקבל את הטיפול שהם זקוקים לו. עבור נשים משמעות הדבר היא גישה מוגבלת לטיפולים בסרטן השד או בהריון בסיכון גבוה, הניתנים בעיקר בבתי החולים במזרח ירושלים.

קיצוצים אלה פגעו גם ביכולת לתפעל מרפאות ניידות המופעלות על ידי קבוצת ארגונים פלסטיניים ובינלאומיים, שהנגישה שירותים רפואיים ליותר מ-220,000 פלסטינים בגדה. על-פי המשרד לתיאום עניינים הומניטריים בשטחים הכבושים, "החוליות הפגיעות ביותר בקהילות הללו הן נשים בזמן היריון ולידה, ילדים ותינוקות חולים, נכים וחולים כרוניים". הדבר משפיע ישירות לא רק על התכניות הקשורות לבריאות נשים, אלא גם מגביר את הלחץ על הנשים המהוות על פי רוב את המטפלת המרכזית במשפחה, כמו נוואל.

הכיבוש מגביל באופן חמור את הכלכלה הפלסטינית. מגבלות על תנועה של אנשים וסחורות, הפקעת אדמות והמצור על עזה מסכלות, בין היתר, את סיכויי ההצלחה של המדיניות הכלכלית של הרשות הפלסטינית. כתוצאה מכך, על-פי הבנק העולמי, לתורמים זרים יש תפקיד מכריע ביישום רפורמות ומתן שירותים בפלסטין. הן הגופים הממשלתיים והן ארגוני החברה האזרחית תלויים במידה רבה בסיוע זר כדי לפעול.

"הכלכלה הלאומית הפלסטינית לא יכולה לתחזק את עצמה בגלל המדיניות של שלטון הכיבוש", אומרת ד"ר סהר קוואסמי, שנבחרה למועצה המחוקקת (הפרלמנט הפלסטיני) ב-2006. "כשאישה נתונה לאלימות, ונשללות ממנה אפשרויות כלכליות ופוליטיות, הדבר משפיע באופן משמעותי על הדורות הבאים".

הנרייט שקר היא עורכת במגזין 972+ שם פורסם המאמר לראשונה באנגלית.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf