newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הפרקליטות עקבה אחרי הפוסטים של פעילה שדיווחה ממשפט ברק כהן

סיגל אביבי, המדווחת באופן שוטף ממשפט "באים לבנקאים", העלתה לחשבון הפייסבוק שלה תמונה שצולמה באולם, לפני כניסת השופט, חרף האיסור. הפרקליטות הציגה את הפוסט לשופט, וזה החליט להרחיקה לצמיתות

מאת:

הפרקליטות עקבה אחרי חשבון הפייסבוק של פעילה המכסה את משפט "באים לבנקאים". כך עולה מהחלטת השופט בתיק, שמואל מלמד, להרחיק לצמיתות מהדיונים את סיגל אביבי, העוקבת אחרי המשפט ומדווחת ממנו. החלטת השופט באה לאחר שהוצגו בפניו צילומים שצילמה אביבי לכאורה בתוך אולם בית המשפט והעלתה אותם לחשבון הפייסבוק שלה.

בתחילת הדיון במשפט אתמול (יום ב')  פנתה הפרקליטה מטעם המדינה, דפנה יבין, לשופט והציגה את הפוסט. הפוסט כלל, בין השאר, צילום מתוך האולם מדיון בשבוע שעבר, בו העיד טיראן פרטוק, שנשכר על ידי הנהלת בנק לאומי "לטפל במשבר" של "באים לבנקאים". השופט החליט להרחיק את אביבי לצמיתות מהדיונים. אביבי לא נכחה בדיון שבו הוחלט להרחיק אותה ולא ניתן לה להגיב עליו.

אביבי, פעילה ותיקה במגוון מאבקים, מגיעה מדי שבוע ומתעדת את הנעשה במהלך המשפט. היא מעלה פוסטים מתוך האולם ומתארת בהם את הנעשה בדיונים, ומשדרת בלייב בפייסבוק מחוץ לאולם בהפסקות ובתום הדיונים.

לפני כמה חודשים קבע השופט מלמד שחל איסור לצלם באולם המשפט לא רק במהלך הדיון, אלא גם לפני כניסתו של השופט. המטרה של ההחלטה, הנחשבת חריגה למדי, היתה, לכאורה, להגן על העדים שאמורים להעיד במשפט מפני הצקות של עו"ד ברק כהן ושאר הנאשמים בפרשת "באים לבנקאים". למרות החלטת השופט, מעת לעת אנשים מצלמים את הקהל, את עורכי הדין ואת הנאשמים לפני כניסת השופט, וההחלטה לאסור צילומים לא נאכפת באדיקות. מי שמצלם במהלך הדיון עצמו מוצא מהאולם, והמאבטחים מבקשים ממנו למחוק את הצילום. צלמי עיתונות מורשים, באישור השופט, לצלם את הנאשמים והעדים.

חשוב לתעד מה שקורה במשפט הזה. סיגל אביב עם ברק כהן בדיון קודם במשפט "באים לבנקאים" (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

חשוב לתעד מה שקורה במשפט הזה. סיגל אביב עם ברק כהן בדיון קודם במשפט "באים לבנקאים" (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

לדברי אביבי, בשבוע שעבר העלתה שני צילומים, באחד מהם נראה טיראן פרטוק, שהעיד בשבוע שעבר, צועד במסדרונות בית המשפט בדרכו לאולם, ובשני נראה הקהל באולם לפני תחילת הדיון. את שני הצילומים לא צילמה אביבי בעצמה אלא קיבלה אותם מאחרים שצילמו מחוץ לאולם ובתוכו. בצילום מתוך האולם נראים בעיקר חבריו של כהן שבאו לתמוך בו ובחבריו.

"הבקשה של הפרקליטות נולדה מחיפוש בפייסבוק שלי", אומרת אביבי, "באיזו זכות הפרקליטות בודקת מה אני רושמת בפייסבוק שלי?". אביבי טוענת כי לניסיונות להרחיק אותה מאולם בית המשפט יש מטרה אחת:  "הם רוצים להרתיע אחרים מלהגיע למשפט, זה משפט על חופש הביטוי, לא רק על המחאה נגד הבנקאים".

אביבי נחקרה באחת התקריות שבה מפגינים חסמו את רכבה של מנכ״לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, אך היא לא נאשמת במשפט. "אני שותפה למאבק הזה", היא אומרת ל"שיחה מקומית", "חשוב לי להיות לתעד את הנעשה במשפט הזה, כי יש לו משמעות יותר רחבה רק מכתב האישום, זה ניסיון להפליל אקטיביסטים ולהלך עלינו אימים. אני לא רוצה מה שקורה בדיונים יישאר קבור בפרוטוקולים של בית המשפט, חשוב שהציבור ייחשף לזה״.

אביבי מספרת שהפרקליטה כבר הביעה בעבר אי-נחת מהנוכחות שלה באולם. "אחרי שמנעו מברק כהן להגיש מסמך מסוים", אומרת אביבי, "הפרקליטה פנתה אלי ושאלה: 'גם את זה תעלי'? ההרחקה שלי היא המשך של הניסיונות להשתיק כל ביקורת על הבנקאים ועל הפרקליטות". יצוין כי בדיון הקודם העיד  פרטוק, מי שנשכר לטפל בפעילות נגד בנק לאומי, כי עקב בפייסבוק אחרי הפעילים.

מדוברות בתי המשפט נמסר ל"שיחה מקומית": סעיף 70(ב) לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, קובע כי: 'לא יצלם אדם באולם בית משפט ולא יפרסם תצלום כזה אלא ברשות בית המשפט'. לפני חודשים רבים, עם פתיחת המשפט, ניתנה החלטה האוסרת על צילום באולם בית-המשפט. החלטה זו באה על רקע שימוש פוגעני בתמונות שצולמו בתוך אולם בית המשפט. החלטה זו חודדה מספר פעמים במהלך הדיונים. ערעור שהוגש על החלטה זו נדחה ואיסור הצילום באולם נותר על כנו. משמר בתי המשפט האמון על הסדר בבית המשפט מעודכן בהתנהלות כדבר שבשגרה. מטעם מערכת בתי-המשפט לא הוגשה תלונה למשטרת ישראל.

"בתחילת יום הדיון (03.02.2019) הציגה התובעת בתיק תמונה שצולמה באולם בית-המשפט ופורסמה בפייסבוק של הגב' אביבי, בניגוד להחלטה האמורה ולחוק. נוכח ההפרה הבוטה של הגב' אביבי של החלטת בית-המשפט האוסרת צילום בתוך האולם, ניתנה החלטה האוסרת על הגב' אביבי להיכנס לאולם".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf