newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"בכל מעגל בישראל הדירו אותי, עכשיו אני במועצה"

המהפכה הנשית ברחוב הערבי הגיעה גם לבחירות המקומיות. 340 נשים התמודדו, 26 נבחרו, ארבע מהן בתור ראש רשימה. "אנחנו לא מתכוונות להיעלם", אומרת פעילה ברהט שלא הצליחה להכניס מועמדת למועצה, "אם לא הפעם, בפעם הבאה"

מאת:

זהו, הבחירות מאחורינו: 26 נשים ערביות עשו היסטוריה ונבחרו כחברות מועצה ברשויות המקומיות. דרוזית ראשונה, בדואית ראשונה, בפעם הראשונה ארבע ראשות רשימה. תקדימים מתוקים הביאה לנו מערכת הבחירות הקשה הזו.

התחלתי את המסע הזה בעקבות הנשים הערביות והבחירות המקומיות בשיחה קצרה עם ורה באבון, מי שעמדה בראשות עיריית בית לחם עד מאי האחרון. ניסיתי להבין ממנה איך קורה שברשות הפלסטינית ארבע נשים עומדות בראש עיר או מועצה, אשה מנהלת מחוז, ארבע נשים עומדות בראש כפרים ועוד ארבע סגניות, ואילו בישראל נשים ערביות עדיין נאבקות על מקום ריאלי ברשימות חמולתיות וגבריות או מפלגתיות.

ורה מאמינה שהדבר קשור למאבק נגד הכיבוש ולתפקידן ולמעורבותן של נשים פלסטיניות בו. בנוסף לכך קיימת מכסה על פי חוק, המשריינת שליש מהמקומות ברשימות לנשים. דרכן של הנשים הפלסטיניות להשפעה פוליטית, אומרת ורה, הייתה אמורה להיות סלולה אחרי האינתיפאדה הראשונה והסכמי אוסלו, אבל "הדרך שלנו עוד ארוכה. בכל מקום בעולם הנשים הפלסטיניות מביאות גאווה כאשר הן משתלבות, הנוכחות שלנו והשמעת קולנו היא הניצחון האמיתי".

מבחינה היסטורית, המצב הפוליטי המורכב של המיעוט הפלסטיני בישראל דחק את הנשים הערביות מחוץ למעורבות בחיים הפוליטיים. אחרי הנכבה, "זירת האגרוף" הפוליטי שנותרה פתוחה בפני המיעוט הפלסטיני היתה הרשות המקומית, ושם שיחקו הגברים. לכן, המאבקים הפוליטיים ברשויות המקומיות שימרו את השיח החמולתי, השבטי והפטריארכלי במשך שבעים שנה. תפקידן של נשים במערכות הבחירות האלה הסתכם לרוב בהכנת קפה מר עבור מכובדי המשפחה, שדנו לילות שלמים בעתיד הכפר ״שלהם״, מתכננים ומתדיינים איך לשמר את השליטה בידיהם.

אשה בקלפי בלוד. אחת מששה הנציגים הערבים במועצה היא ערביה (צילום: יוסי זלינגר / פלאש 90)

אשה בקלפי בלוד. אחת מששה הנציגים הערבים במועצה היא ערביה (צילום: יוסי זלינגר / פלאש 90)

נשים מרימות את דגל הייצוג ההולם

אבל בעשור האחרון חל שינוי והוא התאפיין בשתי מגמות. המגמה הראשונה היא שיותר ויותר צעירים, נשים ומשכילים מאסו ב"מועצת חכמי הכפר" הכושלת ובהתנהלותה. קולות ליברלים קידמו חשיבה מודרנית, שוויון, וצדק חלוקתי וחברתי ולפעמים גם פמיניזם. שם בלט, כמובן, קולן של הנשים שהרימו את דגל הייצוג ההולם או ייצוג כלשהו ב"קבינט" המקומי המוביל את העיר או הכפר שלהם.

המגמה השנייה דומה למה שקורה בחברה הכלל-ישראלית בשנים האחרונות: התנתקות מהפוליטיקה של המפלגות, והתנועה הברורה לעבר קואליציות רב מפלגתיות והתאגדויות של פעילים מקומיים, לפעמים על בסיס משפחתי ובמקרה הטוב על בסיס אג’נדה של שיפור השירותים המקומיים לאזרחים, כמו חינוך, רווחה, בריאות, שיכון וכדומה. בלי פוליטיקה שבאה מ"למעלה". העיקר לתת שירות טוב למשלמי המיסים ברשות.

בחודשים האחרונים, ארגוני חברה אזרחית וארגוני נשים התארגנו כדי לעודד השתתפות של נשים ערביות בבחירות, לממש את זכות ההצבעה, להיאבק בחמולתיות ובשבטיות ולאמץ מצעי בחירות עם אג'נדה מגדרית וחברתית ברורה. (גילוי נאות, עמותת נע״ם שאני מנהלת היא חלק מקואליצית הארגונים שהובילו את קמפיין ״קולֵך הוא כוח״).

צפו בכתבת הטלוויזיה החברתית "מהפכה פמיניסטית בבחירות בעספיא":

אחרי המהפכה האקדמית, התעסוקתית והכלכלית שעשו הנשים הפלסטיניות בישראל בעשרים השנים האחרונות, המהלך הזה של כניסתן הצנועה והזהירה לחיים הציבוריים הוא התפתחות טבעית ובריאה, אם כי איטית מאוד. אבל המצודה הפוליטית של הגברים הערבים עדיין חסינה מאד, וייקח זמן עד שהשערים שלה ייפתחו בפני הנשים. אבל בכל זאת נראה שהפוליטיקאים הוותיקים בחברה הערבית הבינו את הטרנד הנשי – אולי גם בהשפעת תופעת #metoo והדיונים שהיא גררה לגבי מעמדן של נשים – וחלקם אימצו את האג’נדה של שילוב נשים ברשימות שלהם, לרוב במקומות סמליים.

בסופו של דבר, בבחירות שהתקיימו השבוע התמודדו כ-340 נשים ערביות ברשימות מקומיות. 12 נשים עמדו בראש רשימה, לעומת אשה אחת בלבד שעמדה בראש רשימה לפני חמש שנים. אשה אחת, ויקטוריה מדלג׳ זחאלקה, התמודדה לתפקיד ראשת המועצה בכפר קרע, אחרי ששתי נשים נוספות ביקשו להתמודד לתפקיד ופרשו. לא מדובר בתקדים. ב-1975, נבחרה ויולט חו'רי לראשות מועצת כפר יאסיף. אולם מאז אף אשה ערביה לא חזרה על ההישג הזה.

ויקטוריה חשבה שיש לה סיכוי. "לאנשים נמאס מאותה הנהגה חלולה ואנמית, הרבה דיבורים ומעט מעשים״, היא אמרה לי ימים ספורים לפני הבחירות. ויקטוריה היא אשת חינוך, בת 54 ואמא לארבעה ילדים. מורה ותיקה ומוערכת, שהיתה שותפה למיזמים חינוכיים וחברתיים רבים. החזון שלה כלל השקעה בחינוך צעירים וקידום אזור תעשייה מודרני שינצל מיקומו של הכפר במרכז הארץ, סמוך לכביש שש, כמקום להשקעה ולא רק אזור למוסכים ולמסעדות.

ויקטוריה מדלג'-זחאלקה. התמודדה על ראשות מועצת כפר קרע (מתוך מודעת הבחירות)

ויקטוריה מדלג'-זחאלקה. התמודדה על ראשות מועצת כפר קרע (מתוך מודעת הבחירות)

ויקטוריה הקימה רשימה שבה חמש נשים והתעקשה להמשיך עד הסוף. היא סיפרה שלא חוותה איום או אלימות, אבל הפעילו עליה לחץ להתקפל והציעו לה תפקיד בכיר. ״אני ממשיכה עד הסוף", אמרה ימים ספורים לפני הבחירות, "האנשים מכירים אותי שנים רבות ובניתי את האמון בינינו עשרות של מקצועיות ומסירות".

אבל המהפכה, כנראה, עוד רחוקה. ויקטוריה קיבלה 139 קולות, 1.3 אחוז מכלל המצביעים ברשות המקומית. לסיבוב הבא היא לא עלתה. מי שחולם על ראשת עיר ערביה יצטרך לחכות. כנראה שרבים ממי שהבטיחו לה להצביע בעדה, ברגע האמת לא הכניסו את המהפכה הפמיניסטית למעטפה והצביעו לעוד גבר.

מבחינת הרשימות הערביות, אנחנו לא קיימים

זינב חסן אבו סוויד, בת 35, היא סיפור אחר. היא עמדה בראש רשימת "הצעירים", במועצה המקומית כעביה, שילוב של שלושה כפרים בדואים קטנים בצפון. שלוש נשים וגבר אחד הרכיבו את הרשימה הזו. המועמדת הרביעית נפסלה כי היתה צעירה מדי (לא מלאו לה 21 שנים).

זינב היא בת 35, גרושה ואמא לשני ילדים, בעלת תואר שני, אשת חינוך, יזמית חברתית ומרכזת את תחום השירות הלאומי בחברה הערבית, בוגרת מכון מנדל ועוד כמה תארים בקורות החיים, שלא מבטיחים שום דבר בכפר בדואי צפוני מלבד כאב ראש.

זינב החליטה להגדיר את הרשימה שלה כרשימה של צעירים. "החברה שלנו עוד לא מוכנה נפשית למנהיגות נשים", היא הסבירה את ההחלטה. "צעירים, שהם בעצם צעירות, זה יותר מציאותי״.

"אני ערבייה במדינה שרובה יהודים, בדואית מהצפון, לא מהדרום. אישה בחברה שלא ממש מאמינה שאני שווה. אני גם גרושה ותוסיפי לזה שאני אמא לילד בעל צרכים מיוחדים. מה יותר מזה?"

בכל מעגל הדרה שהמדינה הזו המציאה – תמצאי אותי, אומרת זינב. "אני ערבייה במדינה שרובה יהודים, בדואית מהצפון, לא מהדרום, אבל עדיין לא נכללת עם 'ערביי הצפון'. אני אישה בחברה שלא ממש מאמינה שאני שווה. אני גם גרושה ותוסיפי לזה שאני אמא לילד בעל צרכים מיוחדים. מה יותר מזה?"

זינב מסבירה שהיתה מורה ויזמה הקמת תיכון. "שמחתי מאוד על ההישג", היא אומרת, "ואז הבנתי שחינוך ותעודת בגרות לצעירים שלנו זה לא מספיק. צריך לבנות את האדם בכפר ולא את התעודות והציונים בלבד, וחיפשתי יוזמות חברתיות והתנדבות לבני הנוער. קבוצת הצעירים שהקמנו לא ממש התקבלה באהדה – בלי תקציב, בלי מקום, וראש המועצה לא שיתף פעולה. היינו כמו קבוצה במחתרת. הבנתי שסדר יום חברתי צריך להיות מסונכרן עם הפוליטי, ולכן החלטתי לרוץ לבחירות. בלי כסף, בלי משאבים, אבל עם חברות וחברים צעירים ונלהבים. רק ככה הצעירות הבדואית יבינו שאפשר אחרת".

עם כל העוצמות האלו לא פנו אלייך ממפלגות? הם תמיד מחפשים כוכבים חדשים ואת עונה על כל הקריטריונים.

זינב צוחקת: "מה אני אגיד לך על המפלגות הערביות? מבחינתן אנחנו לא קיימים! אנחנו לא מספיק בדואים מסכנים, ונדבקה אלינו סטיגמה בגלל השירות הצבאי. זהו, נדחקנו לפינה. אם מישהו היה פותח לנו את הדלת, היינו משתפים איתו פעולה. פנו אלינו ממרצ, ולא תאמיני, גם פעיל הליכוד הוותיק באזור שלנו. לשניהם אמרנו 'לא תודה'".

זינב היתה צריכה 340 קולות בלבד כדי להיכנס למועצה. עוד לפני הבחירות הודיעה שתיכנס לכל קואליציה. "אין לי בעיה עם אף אחד משלושת המועמדים", אמרה, "העיקר להשמיע את הקול של הנשים ושל הצעירים ולהתחיל את השינוי".

זינאב חסן אבו סוויד מכעביה. הבדואית הראשונה שנבחרה למועצה בישראל

זינאב חסן אבו סוויד מכעביה. הבדואית הראשונה שנבחרה למועצה בישראל (צילום: הרשימה הצעירה, כעביה)

במשך יומיים אחרי הבחירות חיפשתי את זינב. היא נעלמה מהרשתות החברתיות ולא ענתה לטלפון. תיארתי לעצמי שהיא מתאבלת על הכישלון המר ולא רוצה שיפריעו לה. ואז, בחמישי בלילה, קיבלתי הודעה שהיא אכן נכנסה בסוף. האישה הבדואית הראשונה בתולדות המדינה שעושה את זה. "נכנסנו ממש על חודו של קול", היא סיפרה. "איכשהו מעטפות החיילים והאסירים הורידו את אחוז החסימה. קיבלנו 328 קולות ונכנסנו. תביני, הליכוד נכשל כבר שנים במועצה. רשימת ראש המועצה לא עברה את אחוז החסימה. המתח היה אדיר, ובסוף זה קרה. האחים שלי עדיין חושבים שזה לא יכול להיות!"

ההסבר של זינב הוא ש"אף אחד לא ספר אותנו. לא איימנו על אף רשימה וחשבו שהבנות האלו יקבלו חמישים קולות ויסתמו את הפה". זינב היא אחת מתשעה חברי מועצה, כולם חדשים למעט אחד, כך שהשינוי ממש בדרך.

"באתי לקצץ את השפם הכי עבה במועצה"

לעומת ההצלחה בכעביה, ברהט הדרך עוד ארוכה. אמאני חמדאן אבי זיד, תושבת העיר, פעילה במועצת הנשים של עמותת "סדרה" בנגב. העמותה ארגנה קמפיין בשכונות ובבתים כדי לעודד נשים בדואיות להשתתף בבחירות. הניסיון של נשים להתברג ברשימות היה משימה בלתי אפשרית, מספרת אמאני, וגם הניסיון להקים רשימה על טהרת הנשים לא צלח. על הנשים הופעל לחץ אדיר לא להתקרב לפוליטיקה. מהמשולש דרומה, הפטריארכיה ניצחה את המהפכה. אבל אמאני לא מתייאשת. "בפעם הבאה נשים ייכנסו", היא אומרת לי, "ואם לא בפעם הבאה – בעוד שתי קדנציות. אנחנו לא ניעלם בקלות. אפילו יש לנו הישג".

מה, שאלתי בהתלהבות.

"החתמנו את כל המועמדים, מלבד המועמד של התנועה האיסלאמית, על התחייבות לאייש את תפקיד היועצת לענייני נשים בשכר, ועם תקציב לתחום. כך שאת המערכה הבאה אנחנו מתחילות ביום שאחרי הבחירות. אגב סגן ראש העיר רהט הצהיר בראיון ברדיו, שהניצחון שלו התאפשר הודות לנשים ברהט שהצביעו בהמוניהן בקלפיות, והוא לא ישכח את זה".

מעודד לראות את הנחישות הזאת של הנשים הכי מודרות בחברה שלנו. הרהיטות והמודעות שלהן רק מחזקות בעיני את התפקיד המדהים, שעושים ארגוני נשים במקומות הכי פריפריאליים בארץ. אני מבטיחה לאמאני להמשיך לעקוב.

אצל ד״ר נוהא בדר ממע'אר הסיפור אחר לגמרי. נוהא היא מרצה לחינוך במכללת תל חי, פעילה ותיקה בחד״ש בצפון, התמודדה בפריימריז של המפלגה בכפר, ונבחרה ברוב קולות לראשות הרשימה. כך שעוד לפני הבחירות היה ברור שתעשה היסטוריה ותהיה האשה הראשונה במועצה באזור כולו.

האופטימיות של נוהא בלתי מעורערת והכריזמה שלה שובה את הלב. בנאומים שלה היא אומרת, בלי למצמץ מול הגברים בקהל: "אני האישה שלכם, באתי לקצץ את השפם הכי עבה במועצה!"

נוהא אומרת שכבר בקמפיין אפשר היה להרגיש את השינויים. "נשים וצעירות יוצאות לרחובות", היא אומרת, "כשאני נכנסת לחוגי בית, אני יושבת עם הגברים והנשים. אפילו היריבים שלי החלו לבוא עם נשים לאסיפות כדי לא להיראות אחרת. אין חזרה מהדרך הזו שבחרתי לעצמי״. ואכן בדר זכתה בשלושה מנדטים במועצת מ'עאר.

אלה לא היו ההצלחות היחידות. בלוד נכנסה למועצה פידאא שחאדה, אקטיביסטית ומתכננת ערים עם אג'נדה פמיניסטית חברתית חדה. שחאדה היא לא האשה הראשונה במועצה בלוד, אבל אחרי שמהא אל-נקיב נאלצה לעזוב, עושה רושם שששחאדה לא תזוז לשום מקום.

באום אל פחם היו 15 מועמדות בכל הרשימות. נשות דאלית אל כרמל הרכיבו רשימה משלהן, והנשים בעוספיה גם כן לא ויתרו, וסמירה עזאם תהיה חברת המועצה הדרוזית הראשונה. ברשימת חד״ש בחיפה נבחרה למועצה שהירה שלבי, ממקימות הארגון הפמיניסטי הערבי הראשון בישראל. תאמינו לי, שלבי הרבה יותר מבריקה מראשת העיר החדשה של חיפה.

הנשים הפעם ניסו, מהכפרים נידחים עד הערים הגדולות. לא תמיד זה הצליח. קריסתן הכמעט מוחלטת של המפלגות הצמיחה מנהיגות חדשה במקום אחד וחיזקה את החמולתיות במקום אחר. אולי אני נאיבית, בעצם ברור שאני נאיבית, אבל זה כל היופי בפמיניזם: להאמין שהשינוי הגדול יבוא ללא ספק. ובדרך אנחנו לומדות להעריך וליהנות מצעדים קטנים בכיוון הנכון. השבוע עשינו 26 צעדים קדימה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf