newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

חבר ועדת המעקב שוחרר למעצר בית בתנאים מגבילים

בין המגבלות שהוטלו על רג'א אגבאריה, מזכ"ל תנועת "אבנאא אלבלד" לשעבר: איסור להתראיין ואיסור על שימוש באינטרנט. מנהיגים בתנועה: מדובר בהשתקה פוליטית

מאת:

ביום שני השבוע הורתה שופטת המעצרים בחיפה, מריה פיקוס בוגדאנוב, על שיחרורו של רג'א אגבאריה, ממנהיגי תנועת אבנא אלבלד ואחד המנהיגים המובילים בוועדת המעקב של הפלסטינים אזרחי ישראל, למעצר בית תחת הגבלות קשות. נגד אגבאריה, ששהה במעצר מלא יותר מחודש, הוגש כתב אישום בסעיפים של "הסתה לטרור" ו"הזדהות עם ארגון טרור" בעקבות 10 פוסטים שונים שפירסם בדף הפייסבוק האישי שלו. התביעה ביקשה את הארכת מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים והדיון התנהל על פני שתי ישיבות ארוכות עליהן דיווחנו קודם לכן (כאן וכאן). ההחלטה האחרונה של בית המשפט היא בעיקרה מכה לתביעה שעשתה הכל כדי להשאיר את אגבאריה במעצר וטענה שאין מקום אפילו לשקול חלופת מעצר.

קריאה למאבק נגד הכיבוש ומשטר האפרטהייד של ישראל כבר ארבעים שנה. אג'א אגבאריה ואשתו אלהאם בתום הדיון (צילום: יואב חיפאווי)

הישיבה היתה קצרה. השופטת הקריאה רק את עיקרי ההחלטה, עם הדגש על התנאים המעשיים של מעצר הבית. חשבתי לצרף לדיווח על השחרור ראיון עם אגבאריה עצמו – שידבר הן על כתב האישום והן על תנאי מעצרו ועל מה שראה בכלא. אולם כאשר קראתי את החלטת השופטת מצאתי כי בין תנאי השחרור נכתב: "אני אוסרת על המשיב להתראיין לכלי תקשורת בכל דרך שהיא או בכל נושא שהוא, לקיים הרצאות בכל דרך שהיא". כמובן שלא אסכן את מעט החופש היקר לו זכה רג'א ואת 22 אלף השקל שנאלצו הוא וארבעת "המפקחים" שהושמו עליו להפקיד בקופת בית המשפט – וויתרתי על הראיון.

בנוסף, החלטת בית המשפט כוללת גם איסור על כל גישה לאינטרנט. גם ארבעת "המפקחים", שלפחות אחד מהם חייב לשהות עימו כל שעות היום והלילה, אסור שיהיה ברשותם טלפון סלולרי או כל מכשיר שמאפשר גישה לאינטרנט בזמן שהם במחיצתו. בצעד יוצא דופן לא רק אגבאריה עצמו חוייב להפקיד סכום גבוה במזומן כערבות לתנאי מעצר הבית, אלא גם כל אחד מהמפקחים.

גם לפגוע בגדר זה טרור

בישיבות הקודמות ניהל צוות ההגנה, שכלל את עורכי הדין חסן ג'בארין, רביע אגבאריה ואפנאן ח'ליפה מעדאלה ועו"ד עומר ח'מאיסי מ"מרכז מיזאן", מעין חזרה כללית לקראת המשפט עצמו, תוך מעבר סעיף סעיף על הפרסומים המוזכרים בכתב האישום. הם העלו טענות קשות נגד התרגום המטעה לעברית, שכלל הוספת מילים שלא נמצאו כלל במקור בערבית, וטענו כי בכל הפוסטים לא נמצאת שום קריאה לפעילות אלימה וכי הפרסומים כלל אינם עוברים על החוק.

בהחלטתה בעניין הארכת המעצר, השופטת סוקרת גם היא את עשרת הפוסטים ומחווה את דעתה לגבי כל אחד מהם. לגבי חלק מהם היא קובעת כי גם לפי התרגום שסיפקה התביעה אין בהם אפילו תשתית לכאורה לעבירות המיוחסות. כך, למשל, לגבי הקריאה מיולי 2017 לתושבי אום אל-פחם לנחם את משפחות שלושת הצעירים שהרגו שני שוטרים במתחם אל-אקצא לפני שנורו בעצמם על ידי השוטרים. היא קובעת גם כי השימוש במילה "שהיד" הינו נפוץ ואין לראות בו כשלעצמו הסתה. גם לגבי העלאת זיכרם של ג'ורג חבש במלאת עשר שנים למותו ושל באסל אלאערג' במלאת שנה למותו מצאה השופטת כי יקשה לראות בה "הזדהות עם ארגון טרור", כפי שנטען בכתב האישום.

עם זאת, לגבי מרבית הפרסומים, קבעה השופטת כי הם מהווים לדעתה עבירה. בעוד היא אינה רואה עבירה בעצם השימוש במילה "שהיד", הרי שאת הביטוי הנפוץ בערבית "התהילה והנצח לחללים" היא כבר מפרשת כדברי שבח שיכולים להחשב כהסתה לטרור. פרסום תמונה מהפגנה בגדה שבה המפגינים מניפים דגלים של ארגון החזית העממית, וכן פרסום תמונה מכנס לרגל "יום השהיד" בדהיישה שבה נראות תמונות של מנהיגי החזית העממית ההיסטוריים, מהווים לדברי השופטת בסיס מספיק לאשמה של הזדהות עם ארגון טרור.

גם פוסט העוסק במלחמת האזרחים בסוריה ומביע תמיכה בארגון חיזבאללה במלחמתו נגד ג'בהת אלנוסרה מהווה לדעת השופטת תמיכה בלתי חוקית בארגון טרור – כיוון שהוא מתייחס לפעולה מלחמתית של הארגון, הגם שאינה מכוונת נגד ישראל. פרסום אחר מציג מפגינים ברצועת עזה גוררים חלק מהגדר הסוגרת על הרצועה במסגרת הפגנות ההמונים נגד המצור ולמען זכות השיבה. השופטת מזכירה כי על פי החוק, גם פגיעה בגדר הינה פעולת טרור. לבסוף היא קובעת כי "נוכח המצב הבטחוני השורר בגבול עזה… קמה אפשרות ממשית כי הפרסום יביא לעשיית מעשה טרור."

מסוכן כמו דארין טאטור

לאחר שקבעה כי עובדות כתב האישום מהוות בסיס להאשמות, דנה השופטת בטענת התביעה כי אגבאריה חייב להישאר במעצר עד תום ההליכים מפאת "מסוכנותו". היא מציינת כי האשמות המיוחסות לו אמנם עוסקות ב"טרור", אך אין בהן כדי להפוך את המעצר לאפשרות היחידה. עם זאת, היא ממשיכה וקובעת כי האשמות בהסתה מעצם טבען מלמדות על מסוכנות, כאשר היא מתבססת על קביעות בתי המשפט במשפטים קודמים, כולל התקדים של המשוררת דארין טאטור.

מה שעזר להחלטה להעביר את אגבאריה למעצר בית היה העובדה שהמשטרה ניהלה את החקירה בעצלתיים, בדרך שמעידה כי היא עצמה לא ראתה סכנה מוחשית בפרסומים. החקירה החלה בפברואר השנה, כאשר רוב הפרסומים כבר היו נגישים לציבור הרחב, והמשטרה לא עשתה דבר כדי להסיר את הפרסומים המסוכנים לכאורה או למנוע פרסומים נוספים. גם כאשר כבר הוצא צו מעצר נגד אגבאריה, ב-7 באוגוסט, חיכתה המשטרה יותר מחודש עד למעצרו בפועל ב-11 בספטמבר. במקרים אחרים שהציגה ההגנה, היה בעצם השיהוי במעצר עילה מספקת כדי לשחרר את הנאשמים. הפעם הסתפקה השופטת בקביעה כי "בנסיבות אלו ישנו קושי של ממש לטעון למסוכנות מצידו של המשיב שלא ניתן לאיין באמצעות חלופת מעצר הדוקה".

מנכ"ל ארגון עדאלה, עו"ד חסן ג'בארין, לצד רעייתו של אגבאריה (צילום: יואב חיפאווי)

השתקה פוליטית

בשיחה עם חלק ממנהיגי תנועת אבנאא אלבלד, הם טענו בלהט כי מעצרו נועד להשתיק את הקו הפוליטי שהתנועה מייצגת. אחרים משוכנעים שמעצרו נועד גם לפגוע בניסיון, שאכן נכשל לבסוף, לאחד את כל הכוחות הפוליטיים הפלסטיניים באום אל-פחם להקמת רשימה מאוחדת בבחירות המקומיות, שתשים קץ לשלטון החמולות ולחופש הפעולה של ארגוני הפשע בעיר. אגבאריה עצמו אמר בבית המשפט כי הוא אומר אותם דברים ממש – קריאה למאבק נגד הכיבוש ומשטר האפרטהייד של ישראל – כבר ארבעים שנה. הוא התגאה בכך שבכל שנות פעילותו הפוליטית הוא לא הורשע באף עבירה. המעצר הממושך היחיד שעבר היה מעצר מנהלי ללא משפט בעקבות הפגנות הזדהות עם האינתפאדה הראשונה ב-1987. מבחינה זו, מעצרו היום הינו שינוי בכללי המשחק מצד המדינה והחרפת ההגבלות על מה שמתאפשר לפלסטינים בתוך הקו הירוק לאמר ללא להיפגע.

על פי הניסיון ממקרים דומים, בינהם המקרה של המשוררת דארין טאטור, המשפט של אגבאריה יכול להמשך שנים, שבהן ינותק אגבאריה מהעולם, וחיי כל הסובבים אותו ישתבשו. בסוף התהליך הוא עוד עלול להישפט למאסר ממושך, כאשר התקופה שבילה במעצר בית אינה נחשבת חלק מהעונש.

יואב חיפאווי הוא פעיל פוליטי וחברתי, חבר בתנועת אבנאא אלבלד ובחראק חיפה. הוא כותב את הבלוג חיפה החופשית בעברית, בערבית ובאנגלית

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf