newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

תקופת כליאה שלישית לסרבן המצפון הלל גרמי

הלל גרמי שנשלח לעשרה ימי מחבוש נוספים, מסרב להתגייס בגלל הכיבוש. בהצהרת הסירוב שלו הסביר: "מאמין באי-ציות אזרחי – צעד שנועד להפעיל כוח לא חמוש, כדי להדגיש את חוסר המוסריות של השלטון"

מאת:

סרבן המצפון הלל גרמי נשפט בתחילת השבוע (שני) לעשרה ימי מחבוש, לאחר ששב והצהיר על סירובו להתגייס לצבא, כמחאה פוליטית על הכיבוש המתמשך. זוהי תקופת הכליאה השלישית של גרמי, ובתום התקופה הוא ירצה במצטבר 37 ימים בכלא הצבאי.

גרמי, 18, מקיבוץ יודפת נכלא לראשונה בסוף יולי האחרון, לאחר שאנשי המשטרה הצבאית הגיעו לביתו ולקחו אותו למאסר. עם כניסתו לכלא אמר: "אני יודע שכל חיי אני אהיה גאה שברגע הקריטי בחרתי ללכת אחרי מה שאני מאמין בו ולעשות את הדבר היחיד שנראה לי מוסרי, שבחרתי את הצד הנכון, בעיניי, של ההיסטוריה".

"ניסיתי לשחזר בראש את הצעדים שהביאו אותי מהחלטה על הימנעות טוטאלית מהשתתפות במעגל הדמים לנקודה זו. אחרי שהחלטתי להימנע מגיוס, התלבטתי לאורך תקופה ארוכה איך בדיוק לעשות זאת. לבסוף, החלטתי לעשות זאת פשוט בדרך של סירוב פוליטי גלוי. קיבלתי את ההחלטה הזאת מתוך אמונה באי-ציות אזרחי, קיבלתי אותה כי העדפתי להילחם למען הצד הנכון של ההיסטוריה, ולא רק להימנע מעזרה לצד הלא נכון שלה", הוסיף.

הלל גרמי. לוכדי עריקים הגיעו לביתו ועצרו אותו. (צילום: יואב אשל)

הלל גרמי. לוכדי עריקים הגיעו לביתו ועצרו אותו. (צילום: יואב אשל)

בהצהרת הסירוב שלו הסביר כי קיבל השראה מדברים שכתב בשנה האחרונה אחמד אבו רתימה, יוזם ההפגנות הבלתי חמושות ליד גדר רצועת עזה. "התרשמתי למצוא אנשים שמעדיפים להתמודד עם המצב בין הים לירדן בלי להרים נשק", כתב גרמי. "גם אני, כמוהם, מאמין באי-ציות אזרחי – צעד שנועד להפעיל כוח לא חמוש, כדי להדגיש את חוסר המוסריות של השלטון".

גרמי המשיך והסביר: "אני יודע שכמעט כל מדינה צריכה צבא להגנתה, אבל היא לא יכולה להצדיק כל שימוש בו בשם טענה זו, ותחת כל משטר צריכים להיות לנו קווים אדומים שמעבר אליהם לא נהיה מוכנים יותר לתמוך בו. אני חושב שאחרי למעלה מחמישים שנים של כיבוש הקווים האדומים שלי בהחלט נחצו. על אף שההחלטה הראשונה שלי הייתה החלטה אישית לא להתגייס בשביל לא לקחת חלק במעשיו של הצבא, במהלך השנה האחרונה החלטתי לסרב בצורה פומבית. החלטתי לעשות זאת כי אני מאמין שאי ציות אזרחי עשוי ליצור שינוי ולגעת בחוש הצדק של הצד בעל זכויות היתר בין הים לירדן. אי ציות אזרחי הוא דרך שבדרך כלל ננקטת כאשר השלטון איבד את המקור הלגיטימי לסמכותו, ואני חושב שלאחר למעלה מחמישים שנה ללא דמוקרטיה, השלטון בין הים לירדן איבד את המקור הזה".

זמן קצר לפי כניסתו לכלא פתח גרמי בלוג בשם "הלל מסרב", בו הוא מפרסם אנקדוטות וטקסטים שכתב בזמן שהותו בכלא. את ראש השנה הקרוב הוא צפוי לבלות בכלא. גרמי מלווה על-ידי "מסרבות" – רשת התומכת בסרבני וסרבניות מצפון פוליטיים.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf