newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

חייהם של שובתי הרעב יקרים כמו חיי הנערים החטופים

מדינת ישראל מתמודדת עם הפלסטינים כמו עם אבנים, שלהן אין רגשות. אבל איננו אנשי דמים. איננו שונאים יהודים. אויבנו הוא הכיבוש ולא שום דבר אחר. אנו מאחלים לכל בנינו בשני הצדדים לחזור הביתה

מאת:

כותב אורח: בדיע דוויק, חברון

היום אנו מציינים 61 ימים רצופים בהם העצירים המנהליים בשביתת רעב. כמאה שובתי הרעב הם עצירים מנהליים, ורובם מאושפזים כעת בבתי חולים. העציר המנהלי איימן טביש מהעיירה דורא שבאזור חברון שובת רעב כבר 116 ימים, ולמרות התנגדות בינלאומית וגם בתוך ישראל בנימין נתניהו מקדם חקיקה שתאפשר את הזנתם בכפייה.

מעצר מנהלי הוא שריד שנשאר מהמנדט הבריטי. הוא מאפשר מעצר של בני אדם ללא משפט לתקופה אותה ניתן להאריך ללא הגבלה באמצעות צווים צבאיים. החוק הבינלאומי אמנם מכיר במעצר מנהלי, אך מגביל את השימוש בו למקרים בהם מתקיימת סכנה לביטחון הציבור אותה לא ניתן למנוע בדרך אחרת, בעוד שישראל משתמשת במעצר המנהלי בשטחים באופן מופרז.

שביתת הרעב של העצירים המנהליים לא מכוונת לשיפור התנאים בתוך הכלא. היא בעלת אופי פוליטי. המטרה המרכזית של השביתה היא הפסקת השימוש במעצר מנהלי שהיא צורת מעצר פוגענית.

מאות פלסטינים בהפגנת סולדריות עם האסירים שובתי הרעב בשכם. ה-23 למאי, 2014. (אחמד אל-באז/אקטיבסטילס)

מאות פלסטינים בהפגנת סולדריות עם האסירים שובתי הרעב בשכם. ה-23 למאי, 2014. (אחמד אל-באז/אקטיבסטילס)

עמאד אבו-שאמסיה, שהיה עצור מנהלית במשך שש פעמים, מספר על החוויה הייחודית הזאת:

כאשר אתה עצור הם חוקרים אותך ומענים אותך פסיכולוגית למשך שבועות, ואז הם מעבירים אותך למעצר מנהלי ללא משפט. כשתקופת המעצר שלך נגמרת אתה נפרד מכל החברים בכלא, וכשאתה נוסע באוטובוס שאמור לקחת אותך הביתה פתאום הם נותנים לך מסמך שמראה שהמעצר שלך חודש. לפעמים אתה כבר ממש מגיע עד הבית, ואז הם עוצרים אותך שוב. זה משפיע פסיכולוגית על כל אחד שנשללה ממנו חירותו, אליה הוא נכסף בכל יום בכלא.

שביתת הרעב, שכותרת הקמפיין הציבורי שמלווה אותה היא "מים ומלח", יצרה התגייסות נכבדת, שהולכת וגדלה ככל שהשביתה נמשכת. אפילו בקהילה הבינלאומית אנו רואים יותר תמיכה ואהדה לאסירים הפלסטינים. אירועים רבים אורגנו בתמיכה בשובתים בכל פלסטין, לרבות בתוך "הקו הירוק", ואלה מאחדים את כל הפלסטינים למען מטרה משותפת.

הפגנה למען העצירים המנהלים מול בית החולים איכילוב בו אושפזו מספר שובתי רעב (ציום: אורן זיו,/אקטיבסטילס)

הפגנה למען העצירים המנהלים מול בית החולים איכילוב בו אושפזו מספר שובתי רעב (ציום: אורן זיו,/אקטיבסטילס)

על חטיפה וענישה קולקטיבית

כעת, שלושה ישראלים נעלמו. דווח כי לפני שנעלמו הם היו ליד ההתנחלות "גוש עציון", אזור הנמצא תחת שליטה ביטחונית מלאה של מדינת ישראל. הממשלה הישראלית האשימה את הפלסטינים, בייחוד את אלו אשר חיים באל-ח'ליל (חברון), בחטיפת הישראלים.

ישראל התחילה בסדרה של עונשים קולקטיביים נגד אוכלוסיית הגדה המערבית, עונשים קולקטיביים שמשפיעים על 750 אלף בני אדם. אחד מהעונשים הקולקטיביים האלה הוא שהם לא יאפשרו לגברים לצאת מהארץ דרך הגשר שבין ירדן לפלסטין (מעבר אלנבי). בנוסף, נמנעה מפלסטינים מאל-ח'ליל כניסה לישראל לעבוד על אף שיש להם היתרי עבודה. הצבא הישראלי גם סגר כמה כבישים המחברים את העיר חברון לערים אחרות וכפרים אחרים. הם פלשו לאזורים רבים בעיר, וכמו כן הרסו בתים וריהוט. 388 פלסטינים נעצרו בארבעה ימים ורבים מהם הושמו במעצר מנהלי.

פלסטינים עצורים ליד צומת גוש עציון, סמוך לבית לחם. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

פלסטינים עצורים ליד צומת גוש עציון, סמוך לבית לחם, במהלך המבצע הצבאי "שובו אחים" (אורן זיו/אקטיבסטילס)

כמה נקודות שווה לציין בקשר לחטיפה-לכאורה: לקח למעלה מעשר שעות לפני שיצאה ההודעה הראשונה על החטיפה. מה גרם לישראל לאבד את השעות הקריטיות האלו? שנית, מצב של בלבול מלווה את המבצע הצבאי. לעתים מדינת ישראל מאשימה את הג'יהאד האסלאמי, לעתים את חמאס, וציפי לבני אפילו האשימה במעשה את ארגון דאע"ש (ארגון מדינת האסלאם בסוריה הגדולה ועיראק), שהוא ארגון טרור. אבל אף ארגון פלסטיני לא לקח אחריות על החטיפה. יתכן שהאשמת דאע"ש היא רק עוד ניסיון לקשור את המאבק הפלסטיני לטרור בינלאומי.

לבסוף, מדינת ישראל מנסה למשוך את תשומת הלב לנושא החטיפה של ישראלים על חשבון הנושא העיקרי שהוא הכיבוש הישראלי, ובמיוחד עכשיו בזמן שביתת העצירים. היא רוצה ששביתת הרעב תהפוך לנושא משני, כאשר קודם לכן הייתה לה תמיכה עממית ואף בינלאומית.

לפני כמה שבועות, שני נערים בני 16, נאדים נווארה ומוחמד אבו-טאהר, נורו למוות בביתוניא במהלך הפגנת יום הנכבה בגדה המערבית. קטע וידאו מראה כי הם לא היוו סכנה לכוחות הצבא הישראלי בזמן שנורו למוות. מדינת ישראל מתמודדת עם הפלסטינים כמו עם אבנים, שלהן אין רגשות או כבוד. כל זה קורה בחיים שלנו ועדיין אנו נושאים את המסר של שלום וצדק לכל.

מסר של חירות ושלום: אנחנו אנושיים כמוכם

לבסוף, המסר שלי הוא מסר מאיתנו לישראלים, ובמיוחד להורי החטופים.

הורים ישראלים יקרים: כעת אתם יכולים להרגיש את מה שההורים שלנו מרגישים וסובלים. אנחנו אנושיים כמוכם ויש לנו את אותו הדם. הדם שלנו לא זול. יש לנו רגשות וכאבים. בגלל מה שקרה אנו צריכים שתפעלו על מנת ללחוץ על הממשלה לשחרר את האסירים הפוליטיים שלנו, שנמצאים בכלא הישראלי.

לנו יש רגשות כלפי ההורים אצלכם. למה לכם לא אכפת ממעל לחמשת אלפים בנינו אשר נמצאים בכלא הישראלי? גם אנו צריכים להחזיר את בנינו הביתה בשלום.

אנו מאמינים שאדם הוא אדם. האנושות לא מחולקת. מדוע אינכם שמים לב לחיינו תחת הכיבוש הישראלי? אנו חפצים בחיי שלום ללא כיבוש וללא אסירים בכלא. איננו אנשי דמים. איננו שונאים יהודים, בגלל שאויבנו הוא הכיבוש ולא שום דבר אחר ואנחנו מתנגדים לשפיכות דמים ושנאה. אנו מאחלים לכל בנינו בשני הצדדים לחזור הביתה.

בדיע דוויק הוא פעיל במאבק הלא-אלים בחברון, בעל תואר בעבודה סוציאלית, ועד לאחרונה סגן ראש ארגון נוער נגד התנחלויות (Youth Against Settlements). בימים אלה הוא מקים ארגון חדש להגנה על מגני זכויות אדם

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf