newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

עתירת הגופים הערביים נגד חוק הלאום: "אם כל העתירות"

העתירה שהגיש ארגון עדאלה בשם ועדת המעקב, ועד ראשי הרשויות הערביות והרשימה המשותפת היא מסמך משפטי, אבל לא פחות מכך מסמך רעיוני שמתמודד עם השאלות מהו המיעוט הערבי בישראל, מהי מהות המשטר, ומיהו אזרח במדינה

מאת:

 

חוק יסוד הלאום הוא לא סתם חוק מפלה, הוא לא סתם חוק המנציח את הפרקטיקות המדירות הנהוגות כלפי האוכלוסייה הערבית בישראל מאז 1948, לא סתם חוק הסותר את המשפט הבינלאומי. הוא החוק "הקיצוני ביותר בהיסטוריה מאז סיום משטר האפרטהייד", ושום חוקה בעולם היום לא משתווה לו באופן שבו המדינה או המשטר מנוכסים לטובת קבוצה אתנית אחת באופן בלעדי. לא רק העותרים טוענים את זה. גם הלשכה המשפטית של הכנסת לא הצליחה למצוא חוק דומה לו בעולם.

זוהי לב הטענה בעתירה שמגיש היום (שלישי) ארגון עדאלה לבג"ץ בשם ועדת המעקב לענייני הערבים בישראל, ועד ראשי הרשויות הערביות והרשימה המשותפת בדרישה לבטל את חוק הלאום. 57 עמודים שהם גם מסמך משפטי, אבל לא פחות מכך מסמך רעיוני. מסמך שמתמודד עם השאלה מהו המיעוט הערבי בישראל (מיעוט ילידי, או "מיעוט מולדת" על פי הניסוח המשפטי בעתירה), מהי מהות המשטר הרצוי (משטר הבנוי על עקרון we the people, כלומר חל על כלל האזרחים החיים בטריטוריה של מדינת ישראל), ומיהו אזרח במדינה (לפי העתירה, רק יהודים מוגדרים בה כאזרחים). עו"ד חסן ג'בארין, שכתב את העתירה יחד עם הצוות של עדאלה, אומר שזו "אם כל העתירות". זו לא אמירה מופרכת.

לא סתם חוק הסותר את המשפט הבינלאומי, אלא החוק "הקיצוני ביותר בהיסטוריה מאז סיום משטר האפרטהייד". הפגנה נגד חוק הלאום, פברואר 2014. (צילום יונתן זינדל/פלאש90)

מיהו מיעוט ילידי

אחד הפרקים המעניינים ביותר בעתירה עוסק, אכן, בהגדרה של המיעוט הערבי בישראל. העתירה מזכירה את המעמד המיוחד בדין הבינלאומי שניתן ל"מיעוט מולדת". המקרה של המיעוט הערבי בישראל, לפי העתירה, הוא מיוחד. לא מדובר במיעוט לאומי שהתהווה בישראל כתוצאה מהגירה או מסיבות אחרות, אלא מדובר ב"קבוצה שהייתה שייכת לרוב במולדתה ונהפכה שלא מרצונה ובכוח למיעוט-מולדת במולדתה ההיסטורית".

העתירה מצטטת מדו"ח ועדת אור, שהוקם אחרי אירועי אוקטובר 2000, המאשר את הקביעה הזו. "אוכלוסיית המיעוט הערבי בישראל היא אוכלוסייה ילידה," נכתב שם, "בהבחנה המקובלת בספרות המקצועית בין 'מיעוטים ילידים' לבין 'מיעוטי הגירה', המיעוט הערבי בישראל שייך בבירור לקטגוריה הראשונה. זהו מיעוט שהוא גלגול של אוכלוסיית רוב, בניגוד למיעוטים אחרים באזור, המצויים בסטטוס של מיעוט מזה מאות בשנים."

במקור סעיף 7 התיר הקמת ישובים חד-לאומיים או חד-אתניים. הסעיף הזה בוטל ברגע האחרון, אבל התוצאה, לפי העתירה, גרועה וגזענית הרבה יותר כי היא נשענת על ההיגיון של "נפרד שאינו שווה". היועץ המשפטי של הכנסת ביקש להכניס בחוק התחייבות "לפיתוח הארץ לטובת כל תושביה כמו במגילת העצמאות". המשנה ליועץ המשפטי לממשלה הזהיר שעל יסוד החוק הזה אפשר יהיה לבנות ערים וישובים ליהודים בלב. עצותיהם נדחו.

זה איננו דיון תיאורטי. לפי העתירה, כל האמנות הבינלאומיות, כולל כאלה שישראל עצמה חתומה עליהן, מעניקות למיעוט ילידי זכויות נרחבות, כולל הזכות להגדרה עצמית, לאו דווקא במסגרת מדינה משלו, והכרה בזכויות הקיבוציות, התרבותיות והזכויות שלו בקרקע. "בניגוד למשפט הבינלאומי, הוא (חוק הלאום) מתעלם כליל מהזכויות הקיבוציות של הערבים בישראל כמיעוט-מולדת", נכתב בעתירה. את "הבעלות" על המדינה הוא שומר רק לקבוצה אחת, היהודים.

חוק היסוד, נטען בעתירה, פוגע באופן ישיר ומיידי בזכות לשוויון ובזכות כבוד. "אין זה מקרי, שהצעות לעגן בחוק היסוד את עקרון השוויון נדחו", נאמר שם, "ההפליה על בסיס ההפרדה והעליונות היהודית מתגלים בכל סעיפיו." החוק אינו הצהרתי, נטען בעתירה. סביר מאוד להניח שיהיו לו משמעותיות מעשיות. זה גם מה שיוזמי החוק ביקשו, נזכר בעתירה. "אין לי עניין בדקלרציות", אמר ח"כ בצלאל סמוטריץ מהבית היהודי באחד הדיונים על החוק, "(החוק) לא נועד לייצר דקלרציה אלא נועד לייצר יכולת מעשית ברורה".

העתירה טוענת שלביטול המעמד הרשמי של השפה הערבית יהיו השלכות שליליות על דוברי השפה, מלבד העובדה שהוא מנוגד לחוק הבינלאומי המגן על תושבים ילידים. אבל ההשלכות החמורות ביותר לעניין השוויון, לפי העתירה, עלולות לנבוע מסעיף 7, הקובע כי "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה.". הסעיף הזה, נאמר בעתירה, "קובע, ברמה החוקתית, כי מותר למדינה להפלות על רקע השתייכות לאומית בכל עניין הקשור להתיישבות, בין במישרין ובין ובעקיפין". על יסוד חוק יסוד כזה, אפשר יהיה להפלות לרעה אזרחים ערבים בתחומי הדיור, ההטבות לדיור, הקצאת קרקעות ותכנון.

במקור הסעיף הזה התיר הקמת ישובים חד-לאומיים או חד-אתניים. הסעיף הזה בוטל ברגע האחרון, אבל התוצאה, לפי העתירה, גרועה וגזענית הרבה יותר כי היא נשענת על ההיגיון של "נפרד שאינו שווה". היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד גור בליי, מזכירה העתירה, ביקש להכניס בחוק התחייבות "לפיתוח הארץ לטובת כל תושביה כמו במגילת העצמאות". המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז ניזרי, הזהיר שעל יסוד החוק הזה אפשר יהיה לבנות ערים וישובים ליהודים בלב. עצותיהם נדחו.

"אם כל העתירות". עו"ד חסן ג'בארין. (צילום: אמל שופאני, עדאלה)

חרב "מלחמת הרשויות" של השרה שקד

העתירה מודה, כמובן, שהפרקטיקות המפלות נגד ערבים לא נולדו עם חוק הלאום. ימיהן הן כימי המדינה. אבל, נאמר בעתירה, יש "הבדל עצום בין הפרקטיקה ו'הפוליטיקה הרגילה', שהן פסולות בפני עצמן כמובן, לבין חוק יסוד שהופך אותן לקונסטיטוציונית. חוק היסוד הנוכחי מעניק לפרקטיקה מעמד על-חוקתי שבכוחו להעביר מסר ברור וחד לכל מערכות השלטון ומחייב אותן על פי דין להפלות את האזרחים הערבים".

בהקשר של סעיף 7, מזכירה העתירה את חוקי הקרקע שהיו קיימים בתקופת האפרטהייד בדרום אפריקה ומנעו משחורים לקנות אדמות מחוץ לאזורים המיועדים להם, יצרו אזורי מגורים מופרדים וכפו על העברת ישובים של שחורים לטובת הרחבת ישובים של לבנים. לכן הסעיף הזה, נטען בעתירה, נופל בתוך האיסור באמנה הבינלאומית בדבר חיסול וענישה של פשע האפרטהייד. לא פחות.

אבל השאלה שהחוק מעלה חורגת משאלת האפליה. היא מייצרת משטר המבטיח שליטה  ועליונות אתנית לעם אחד על פני עם אחר. זה אסור על פי אמנות האו"ם, ולא במקרה. הרעיון המרכזי של הדמוקרטיות המודרנית, נאמר בעתירה, הוא we the people, כלומר כלל האזרחים במדינה הם הריבון. חוק הלאום מעביר את "גרעין השליטה" במדינה מידי כלל האזרחים, ומעביר אותו לידי קבוצה אחת בלבד. חוקה המאפשרת מצב כזה, נאמר בעתירה, היא "חוקה בלתי לגיטימית בהיותה חוקה עם מאפיינים גזעניים."

כאן עולה עוד בעיה עמוקה העולה מחוק הלאום. שאלת האזרחות של הערבים בישראל. סעיף 5 לחוק הקובע כי "המדינה תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות", נטען בעתירה, מעניק לאזרחותם של היהודים בישראל מעמד קונסטיטוציוני. לעומת זאת, אין שום חוק היום בישראל, בוודאי לא חוק יסוד, הקובע מהו מעמדם האזרחים הערבים. "חוק יסוד הקובע זהות חוקתית של המדינה חייב להתייחס למיהו אזרח והוא לא יכול מבחינה דמוקרטית להתייחס לקבוצה אחת בלבד, אלא אם הוא שולל את העיקרון הדמוקרטי הבסיסי שעליו הוא מתיימר להישען," נכתב בעתירה.

שרת המשפטים איילת שקד, ומנהיגים אחרים בימין, הודיעו בימים האחרונים שבג"ץ לא יכול למעשה לבטל חוק יסוד, ואם הוא יעשה זאת, כלשונה של שקד, "תיפתח מלחמת רשויות". העתירה חולקת על התפיסה הזו. המטרות של מנסחי החוק הזה היו להפלות נגד האזרחים הערבים, נאמר בעתירה, ולכן יש כאן תכלית פסולה. הכנסת השתמשה כאן לרעה בכוחה, וחוקקה חוק יסוד בלי לנסות להשיג קונצנזוס, כפי שמקובל בחוקות בעולם, ובלי לנסות לעמוד לעומק על המשמעויות שלו. "חקיקה גזענית", נכתב בעתירה, לא יכולה לגבור על עקרונות יסוד של הדמוקרטיה. לכן החוק הזה צריך להתבטל. לא להוסיף לו את המלה שוויון, לא להוסיף לו סעיפים ממגילת העצמאות, בוודאי שלא להוסיף לו סעיפים המענקים שוויון למי ששירת בכוחות הביטחון. פשוט לעבור מהעולם.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf