newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

גם בכנס נגד פגיעה בשפה הערבית - דיברו עברית

הכנס אתמול בחיפה נגד חוק הלאום היה מפוצץ, עם הרבה משתתפים יהודים שבדרך כלל לא מגיעים לכנסים מסוג הזה. "טיפש מי שחושב שזה לא יגיע ליהודים," אמרה לי מצביעת מרצ. ובכל זאת, צעירים ערבים לא היו שם. אולי משום שהם איבדו אמון בהנהגה

מאת:

"המדינה הזו אף פעם לא הייתה דמוקרטית. אבל האם צריך להגיע לתהום כדי שתהיה תגובה חריפה? המנהיגות שלנו כבר חודשים מתמודדת עם חוק הלאום״, אמרה בערבית הזאר, אחת משתי הצעירות הבודדות בקבוצת הדיון על חוק הלאום. ״העובדה כי עכשיו ולאחר שהחוק עבר, הם עוד מבקשים מאיתנו תשובות והצעות, גורמת לי להיות לא אופטימית״.

הזאר, צעירה מעכו, הייתה אחת מכמה צעירים פלסטינים בודדים שהגיעו אמש לדיון החרום בחיפה ביוזמת מפלגת חד״ש, בעקבות חוק הלאום. בכנס נכחו מאות אנשים ובית הגפן, המקום בו התקיים האירוע, היה מלא עד כמעט אפס מקום בפלסטינים וביהודים. רובם מבוגרים, אם כי היו גם צעירים.

״תראה מה זה״, אומר לי בתחילת האירוע חבר מחד״ש שתפסתי להפסקת סיגריה בחוץ, ״כל זקני המפלגה הקבועים כבר כאן״.

״ואיפה צעירי המפלגה״? אני שואל.

״צעירי המפלגה הקומוניסטית לא טרחו להגיע״.

מארגני הכנס בחיפה אמרו שמירי רגב שימשה כיחצ"נית. רג'א זעאתרה נואם בכנס (צילום: רמי יונס)

מארגני הכנס בחיפה אמרו שמירי רגב שימשה כיחצ"נית. רג'א זעאתרה נואם בכנס (צילום: רמי יונס)

האירוע נפתח במילות ברכה של מזכ״ל המפלגה בחיפה, רג׳א זעאתרה. חברת הכנסת עאידה תומא-סולימאן דיברה אחריו ויצאה נגד ״צרת התרבות״ מירי רגב, שניסתה בכל כוחה אמש לבטל את האירוע משום שלשיטתה זה התקיים במוסד המתוקצב על ידי המדינה. ״תרשמי מירי. תרשמירי. תרשמי שאת יכולה לתקוף אותנו. את יכולה לייחצן אותנו בחינם״.

למרות היח״צ של מירי רגב, ההרגשה היא שהנוכחים היהודים היו מגיעים בכל מקרה, גם בלעדיו. אכן, היה משהו שונה באווירה של אתמול. לא כל היהודים שהגיעו הם מצביעי חד״ש או הרשימה המשותפת. אחת המשתתפות, אריאלה מחיפה, שבכלל מצביעה מרצ, אמרה לי באחת ההפסקות שהיא חוששת מהדמיון בין מה שקורה בישראל 2018 למה שקרה בגרמניה, אז: ״טיפש מי שחושב שזה לא יגיע גם אלינו, היהודים. אנחנו צריכים להיות הראשונים להתנגד לחוק הלאום״.

חברי הכנסת מוסי רז ממרצ ויוסף ג׳בארין מהרשימה המשותפת דיברו גם. משפטים שגרתיים בנוסח ״חוק הלאום הוא נגד כלל האזרחים, ולא רק הערבים״ ו״הצדק ינצח, הצדק תמיד מנצח״, קיבלו מחיאות כפיים סוערות מהקהל. קהל פלסטיני צעיר כבר היה קם והולך, אני חושב לעצמי.

ההיסטוריון הדרוזי קייס פירו, שכתב את הספר ״הדרוזים במדינת היהודים״, גם הצליח לסחוף את הקהל. הוא ביקר את הכיסוי התקשורתי הישראלי על חוק הלאום שמתרכז בעיקר במחאת החברה הדרוזית, וקרא להם להפסיק להיות שכירי חרב. פירו דיבר על הסכנה בתודעת ״שכירי החרב״ שפיתחו הדרוזים המשרתים בצבא, הגורמת להם לקשור את זכויותיהם בשירותם הצבאי.

״ישבתי עם קצין דרוזי ושאלתי אותו אם גם בארה״ב, שם רק חמישה אחוזים משרתים בצבא, שאר 95 האחוזים לא זכאים לשיוויון״, הוא סיפר. ״הקצין ענה בלי למצמץ: הם לא זכאים״.

המשתתפים הרבים חולקו לקבוצות דיון. הסתובבתי בין הקבוצות, מקווה לזהות צעירים פלסטינים. אז נכנסתי לקבוצה בה ישבה הזאר, הצעירה מהפסקה הראשונה. מיד אחריה, דיברה חוזרת בתשובה יהודיה, שניסתה לדבר ערבית. הניסיון היה אומנם מעורר הערכה, בכל זאת, הכנס הוא נגד חוק הלאום שבין היתר משנמך את מעמד השפה הערבית בישראל. אלא שהגברת דיברה מבטא אמריקאי כבד. ״דברי בעברית כדי שנבין״, צעק לה אחד המשתתפים הערבים, לקול צחוקם של שאר היושבים.

דוקטור עופר כסיף, המלמד היסטוריה של הפאשיזם באוניברסיטה העברית, גם נכח באותה קבוצה. כסיף, שעשה השוואה במסגרת הקורס שהוא מלמד בין גרמניה הנאצית לבין חוק הלאום – השוואה שעלתה לו בהסתה של הימין נגדו וקריאות של שר החינוך לסלקו מהאוניברסיטה – סיפר כי הפאשיזם כבר נוצח בעבר, בכמה מקומות העולם. כסיף גם ביקש להעיר את הנמנום של החברה הישראלית: ״החוק הזה יוצר שיח חדש ונותן לגיטימציה למהלכים שעוד לא קרו״.

לאחר מכן, הקבוצות שבו לאולם המרכזי לסיכומים של חבר הכנסת איימן עודה ומנהלת האגודה לזכויות האזרח, רחל ליאל. כמו שאר הדוברים בכנס הערבי- יהודי נגד חוק הלאום, גם הם דיברו בעברית. מיד לאחר מכן, רבים מהמשתתפים נרשמו למאבק המשותף בחוק.

הניגוד בין המחאה נגד החוק, המנסה למחוק את השפה הערבית מהמרחב, ובין קיומו של הכנס בעברית, ממחיש אולי את מה שכולנו כבר יודעים, ושבגינו כנראה צעירים ערבים לא מביעים עניין כל כך גדול ביוזמות כאלו. הרי אם השפה הערבית לא נוכחת ביוזמות המתנגדות לחקיקות הפוגעות בה, מדובר בעוד הוכחה לכך כי הפרקטיקה של החוק כבר מיושמת בהצלחה כבר עשרות שנים.

קשה שלא לתהות באם הנוכחות הדלה של הצעירים אמש באה על רקע הדרישות ההולכות וגוברות של הציבור הפלסטיני מהרשימה המשותפת, בדבר התפטרותה של האחרונה. בכנס אתמול של חד״ש, ממש הומחש היאוש והתסכול מההנהגה הפלסטינית.

״טוב, אני כותב על הכנס שלכם בעברית״, אני אומר לחבר החד״שניק בהפסקת הסיגריה השנייה ממש לפני החזרה לאולם המרכזי לשמיעת הסיכומים. הוא מביט בי בחיוך ממזרי. ״באיזה שפה חביבי״? הוא יורה מיד.

״עברית, חביבי. עברית״, ענה לו כותב שורות אלו, פלסטיני בן פלסטיני.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf