newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

היסטוריה בלוד: לראשונה אי פעם ח"כ ערבי נאם באירוע גאווה

באירוע הגאווה היהודי-ערבי המשותף הראשון בארץ, שהתקיים בעיר לוד, נאם עיסאווי פריג' ממרצ ואמר "אי אפשר להלחם למען שוויון עבורי – ולאחרים לא". יו"ר אגודת הלהט"ב: "כולנו נאבקות על החיים שלנו"

מאת:

כ-150 בני קהילת הלהט"ב ותומכים התכנסו הערב (חמישי) בעיר לוד לאירוע גאווה יהודי-ערבי משותף ראשון מסוגו בכיכר קומנדו, למרגלות העירייה. בשנה שעברה התקיים אירוע קטן וסגור יותר של מעגלי שיח על סובלנות, ובקהילה העירונית חגגו הערב את היציאה מהגבולות הצרים שהוכתבו להם בשנה שעברה. "יש מי שאומרים שהעיר לא בשלה לזה, אבל איך תהיה בשלה אם לא נעשה אירועי גאווה?", שאלה נטלי קירשטיין, תושבת העיר ופעילה במרצ, ממארגנות האירוע. "בשנה שעברה היו סערות סביב האירוע, הפעם לא, וקיבלנו עזרה מהעירייה ומהמשטרה, בשיתוף פעולה מדהים".

אמנם קירשטיין ויתר המארגנים ציפו ל-800 משתתפים, אבל גם בלעדיהם לדבריה "זה אירוע היסטורי". גם חן אריאלי, מנכ"לית אגודת הלהט"ב, ואדם זולוד, ראפר ערבי תושב העיר, הדגישו את המימד ההיסטורי של הערב הזה. "אם הייתם אומרים לי לפני כמה שנים שיהיה אירוע גאווה בלוד זה היה נראה לי לא הגיוני. קורה פה דבר מדהים", אמר זולוד, רגע לפני הופעתו. "מלוד תצא הבשורה: אירוע יהודי-ערבי שאומר שכולנו נאבקות על החיים שלנו פה", נאמה אריאלי.

אבי בוסקילה וחאדר אבו סיף, מנחי אירוע הגאווה היהודי-ערבי בלוד. 26 ביולי 2018 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

אבי בוסקילה וחאדר אבו סיף, מנחי אירוע הגאווה היהודי-ערבי בלוד. 26 ביולי 2018 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

במהלך הערב נרשם תקדים נוסף, כשלראשונה אי פעם נאם ח"כ ערבי, עיסאווי פרגי' ממרצ, באירוע גאווה – כפי שהציגו בחגיגיות מנחי האירוע, אבי בוסקילה וחאדר אבו-סיף.

"אני גאה בכם ובחברות שלי אתכם", נאם פריג'. "זכותכם כמו כל אחד לחיות איפה שאתם רוצים ובדרך שאתם רוצים. אנחנו מאמינים שהאדם הוא במרכז, וזה אדם ללא שוני מין או צבע – כולם שווים. אני כאן כדי להזדהות אתכם, חבריי מהקהילה הגאה… השבוע עבר חוק שמפלה את הקהילה הגאה, חוק הפונדקאות, וחוק נגדי ונגד העם שלי, חוק הלאום. חוק הלאום הוא גם נגד להט"בים, כי כשמדברים בימין הקיצוני על מדינה יהודית מדברים גם על מדינה בלי להט"בים. אנחנו ביחד באותו בור. אנחנו לא יכולים להפלות את הקהילה הלהט"בית שבתוכנו. אי אפשר לבקש יחס מכובד ולתת לאחר יחס דוחה. אי אפשר להלחם למען שוויון עבורי ולאחרים לא. להיות נרדף ולהפוך לרודף".

אירוע הגאווה היהודי-ערבי הראשון. לוד, 26 ביולי 2018 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

אירוע הגאווה היהודי-ערבי הראשון. לוד, 26 ביולי 2018 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

באירוע הודגש שוב ושוב האופי המעורב של הקהילה בלוד: יהודים וערבים, דוברי רוסית ויוצאי אתיופיה, דתיים וחילוניים, כולם עלו על הבמה זה אחר זה, והתערבבו בקהל בכיכר (הריקה למדי) בין דוכנים של ארגון הנוער הגאה (איג"י), בית דרור, מרצ (שבלטו במיוחד במספריהם באירוע, לרבות נוכחות של כמעט כל הח"כים), והתא הגאה בליכוד. בכיכר הוצב גם דוכן בו אנשים הצטלמו כהורים עם בובת תינוק תחת הכיתוב: We Can Do it (אנחנו יכולים).

בתחילת האירוע ובסופו הוקרן סרטון מיוחד שהוכן על ידי המארגנים, ובו מתנדבים מקריאים מכתבים בשלוש שפות שכתבו תושבי העיר חברי הקהילה שלא הרגישו בטוחים מספיק לעמוד על הבמה, וחלקו את הקשיים והפחדים כלהט"בים בהתמודדות עם משפחות מסורתיות מהדתות השונות.

צפו בסרטון כאן (עריכה –  אור לב ארי):

"עד לאחרונה פחדתי שאנחנו נשתוק, ולא נלחם, ונמצא את עצמנו במצב כמו ברוסיה", אמרה על הבמה ריטה פטרנקו, פעילה לזכויות להט"ב בקהילת דוברי הרוסית. "אבל לפני שבוע ראיתי את כולנו יוצאים לרחובות, ועכשיו גם פה בלוד, ואני כבר לא פוחדת אלא מלאה בתקווה וגאווה. אני בטוחה שנמשיך להלחם ולא נפסיק עד שנקבל שוויון זכויות מלא".

אביחי אברבנאל, פעיל "חברותא" ומדריך באיג"י, חלק מחוויותיו כאדם דתי וחבר בקהילה. "נשאלתי איך נגיב לאמירות חשוכות ופוגעניות של רבנים ושל בכירי הציבור הדתי, שמסיתים עד כדי קריאות לרצח. לצערי לאיש מאיתנו אין תשובה לזה. קטונתי. אין לי תשובה לשאלה איך רב מתבטא כך. אני גדלתי על יהדות מכבדת ומכילה של ואהבת לרעך כמוך. לשמחתי עם השנים למדתי שרוב הציבור שלנו לא חושב כמו אותם רבנים, ושזה בידיים שלנו לייצר פה שינוי, לנקוט במרד קדוש ולדרוש מהרבנים שינוי כיוון".

"לא מספיק להיות סגורים פה בין גדרות פן חלילה יקרה אסון", אמר אבי יאלו, יוצא אתיופיה ופעיל נגד גזענות. "זה לא מספיק כי האיום האמיתי שמדכא אותנו הוא לא פה, לא ברחובות לוד, אלא בכנסת ובירושלים – שם אנשים מייצרים חקיקה שמובילה לקיטוב ולפירוד". יאלו גם הזכיר מעל הבמה את אברה מנגיסטו שנמצא בשבי בעזה, וקרא לפעול לשחרורו.

"האיום האמיתי שמדכא אותנו הוא לא פה, לא ברחובות לוד, אלא בכנסת ובירושלים – שם אנשים מייצרים חקיקה שמובילה לקיטוב ולפירוד". הפעיל החברתי אבי יאלו באירוע הגאווה בלוד. 26 ביולי 2018 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

"האיום האמיתי שמדכא אותנו הוא לא פה, לא ברחובות לוד, אלא בכנסת ובירושלים – שם אנשים מייצרים חקיקה שמובילה לקיטוב ולפירוד". הפעיל החברתי אבי יאלו באירוע הגאווה בלוד. 26 ביולי 2018 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

"בכל יום קם בבוקר בעפולה, ובקרית גת, ובלוד, מישהו שמבין שזהותו המינית יכולה להוציא אותו מהבית. מישהי שיודעת שהיא לא יכולה להסתובב בבגדים שהיא רוצה כי החברה לא תקבל את זה", אמר אייל נוריה פרדס, שנעצר השבוע בהפגנה בירושלים. "האירוע הזה הוא אוויר לנשימה לכל ילד, הוא התקווה שהם יוכלו להיות מה שהם ומי שהם רוצים להיות. זו החובה שלנו לתת להם תקווה מול סמוטריץ' ויוגב וכל רב שאומר שהילדים שלהם יהיו אומללים. הפעם אנחנו יכולות לנצח".

"זה אחד האירועים החשובים, מבחינת המיקום בלוד והמסר היהודי-ערבי", אמרה ל"שיחה מקומית" ח"כ תמי זנדברג, יו"ר מרצ, לצד הבמה. "היה מרגש לראות את הלודאים מתקבצים בכיכר העיר. אי אפשר היה להתעלם מהאבטחה חסרת התקדים והגדרות מסביב – אלימות כלפי הקהילה יש בכל מקום ורצח היה גם בירושלים ובתל אביב ואני מקווה שגם כאן יפחתו החששות והזהירות והקהילה הגאה תהיה חלק מהקהילה המקומית".

בין הנואמים עלו להופיע על הבמה זמרים, ובהם רודי ביינסין, אדם זולוד ולהקת פלא-אוזן.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf