newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מבקש מקלט נדקר בנתניה באורח קשה על ידי ארבעה ישראלים

ביום ראשון בערב נדקר ב', מבקש מקלט מסודן, בחנייה הסמוכה לביתו במרכז נתניה. מאז הוא מאושפז בבית-חולים לניאדו וחזר להכרה רק הבוקר. לפני שהתמוטט, הוא הצליח לתעד במצלמת הנייד את אחד התוקפים. המשטרה: האירוע בחקירה

מאת:

ביום ראשון בערב תקפו ארבעה ישראלים בנתניה בדקירות סכין את ב' (השם המלא שמור במערכת), מבקש מקלט בן 29 מסודן. בעקבות הדקירה ב' אושפז בבית החולים לניאדו כשהוא מחוסר הכרה. ב' חזר להכרתו רק הבוקר (רביעי), אך הוא עדיין לא מסוגל לדבר.

ג׳מאל איברהים אדם, שותפו לדירה של ב' במרכז נתניה ומבקש מקלט מסודן גם הוא, מספר: "ב' יצא ביום ראשון בערב, בסביבות שמונה וחצי לקנות משהו בקיוסק. כשהוא חזר, תקפו אותו בחניה. אני ישבתי על המדרגות של הבית שלנו, בקומת קרקע. אנשים קראו לי, רצתי לחניה ליד הבית שלנו, משהו כמה 50 מטר, וראיתי ארבעה בחורים ישראלים, חלקם עם כיפה, רצים מולי.

ב' שכב על הקרקע. הפכתי אותו וראיתי שלוש דקירות בגב, הוא היה במצב קשה. הוא הספיק להגיד לי 'דקרו אותי', ביד שלו היה הנייד שלו. הרמתי את הטלפן שלו, היה שם צילום של אחד הדוקרים". לדברי ג׳מאל, המשטרה לקחה את הטלפון הנייד וגם אותו עצמו לחקירה, שם הוא אישר שהתוקף שצולם בטלפון הנייד אכן היה שם.

הספיק לומר "דקרו אותי". ב' בבית חולים לניאדו (צילום: ג'מאל איברהים אדם)

מאז, כאמור, מאופשז ב' בבית החולים לניאדו וחזר להכרתו רק הבוקר. לדברי ג׳מאל, עוברי אורח סיפרו לו כי מוקדם יותר ביום ראשון אותה חבורה של ארבעה ישראלים ניסתה לתקוף מבקש מקלט אחר, אך כיוון שהיו אנשים רבים באזור הם ויתרו ועברו לקורבן הבא. לג'מאל אין ספק שחברו הותקף על רקע גזעני. "אלו אנשים שאני רואה פעם ראשונה, אנשים שבאו לעשות פה בלאגן לפליטים".

על הרגשת הביטחון שלו בנתינה הוא אומר "ההרגשה לא טובה בכלל. מפחיד לצאת בלילה לבד, פחות בטוח בשבילנו פה מתל אביב, ממש מפחיד לצאת בחוץ. אני רק הולך מהבית לעבודה וחזרה, לא יוצא מהבית לבד בכלל".

ג׳מאל ו-ב' עברו לנתניה רק לפני שבועיים. ב' שהה בעבר גם כשנה במתקן חולות, וכעת עובד באתר בניה באזור נתניה. מאז שנדקר, ג'מאל מבקר אותו בכל יום בבית החולים. "הרופאים אמרו שהסכין פגעה במקומות רגישים בגוף ושיעברו עוד שבועיים עד שהמצב יתברר. נשאר רק להתפלל".

לגבי הסיכוי שהמשטרה תמצא את התוקפים, ג׳מאל אומר בייאוש: "אני מרגיש שלא יעשו כלום".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "בעקבות האירוע נפתחה חקירה ונסיבותיו נבדקות. מעבר לכך לא ניתן למסור פרטים נוספים בחקירה מתנהלת".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf