newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מבקשי המקלט מקבלים את ההודעה על עצירת הגירוש בדמעות של התרגשות

לפי הודעת ראש הממשלה מעמדם של חלק ממבקשי המקלט בישראל יוסדר, אחרים ייקלטו בהסדר עם האו"ם במדינות מערביות, ותקציב הגירוש יופנה לשיקום דרום תל אביב. זהו ניצחון אדיר למאבק נגד הגירוש ובעד דרום תל אביב

מאת:

ניצחון אדיר למאבק נגד גירוש מבקשי המקלט: מבצע הגירוש ההמוני של מבקשי המקלט מאריתריאה וסודאן לרואנדה ואוגנדה בוטל. על פי ההודעה ישראל הגיע עם נציבות האו"ם לפליטים להסדר לפיו יצאו מישראל באמצעות הסדרים עם מדינות מערביות כ-16,250 מבקשי מקלט, וישראל תסדיר את מעמדה של שאר הקהילה שתיוותר בארץ.

ההודעה גרמה לסערת רגשות בקהילת מבקשי המקלט בישראל. השאלות עדיין רבות אולם התחושה הכללית ברורה – אנשים מרגישים שחייהם ניצלו, שיש תקווה לעתידם. שוחחתי עם מיכאל בן ה-35, פליט מאריתריאה שקיבל את ההודעה בדמעות של התרגשות. הוא סיפר לשיחה מקומית בקול חנוק מבכי "אני בוכה, אתה לא מבין, אין לי מלים. זה ניצחון, וזה בגלל המאבק שלנו. אלוהים ועם ישראל עזרו לנו – דבר ראשון הם עצרו את הגירוש, אבל בהמשך גם יסדרו את המעמד שלנו, וזה משמח מאוד". את השיחה שלנו קוטעים אנשים שונים שעוצרים אותו ברחוב בנווה שאנן בברכות של מזל טוב. מיכאל ממשיך: "חשבו לשלוח אותנו לאוגנדה ורואנדה, וזה היה אסון לחיים שלנו. אבל עם ישראל נלחם למען הזכויות שלנו ובסוף הצלחנו. פשוט אין לי מילים".

גם דג׳ן, מבקש מקלט מאריתריאה שנמצא בארץ מגיל 16 סיפר ל"שיחה מקומית": "אני נמצא כאן בתור פליט. הלוואי שיתנו לנו עכשיו את ההגנה פה, אבל אם לא – אני אלך למקום שבו יהיה מי שייתן לי הגנה. אם זה לא מדינת ישראל אז אני אלך למקום אחר".

> בין הכסף והפחד: מסע בדרך המכשולים של הפליטים ברואנדה

מבקשי מקלט מפגינים מול שגרירות רואנדה בהרצליה פיתוח, במחאה על הסכם הגירוש שרוקמת המדינה עם ישררל. 22 בינואר 2018 (אקטיבסטילס)

מבקשי מקלט מפגינים מול שגרירות רואנדה בהרצליה פיתוח. 22 בינואר 2018 (אקטיבסטילס)

שולה קשת, פעילה ותושבת נווה שאנן ומיוזמות מטה המאבק "דרום תל אביב נגד הגירוש" שעמד, בשיתוף פעולה עם שורה של ארגונים, מאחורי ההפגנות הגדולות בתל אביב לאחרונה התייחסה להודעת ראש הממשלה: "שמחתי לשמוע שהממשלה יחד עם נציבות  האו"ם לפליטים הגיעו להסכם משמעותי והיסטורי שמשמעותו שהממשלה לא תגרש את השכנים שלנו, בדרום תל אביב, אל גורל לא ידוע, אלא חלקם יצאו למדינות מערביות וחלקם יישארו ומעמדם יוסדר. בנוסף לכך שיקום דרום תל אביב הוא חלק מהמיתווה ועכשיו יש להשלים את המהלך, ולדאוג לדרום תל אביב באמת: לתת אשרות שהייה וזכויות למבקשי המקלט, ולשקם את דרום תל אביב. לפני מספר חודשים הקמנו את מטה דרום תל אביב נגד הגרוש, שמשמעותו נגד גירוש מבקשי המקלט, נגד הפינויים של תושבות ותושבי דרום תל אביב ובעד שיקום דרום תל אביב. היום בחג הפסח התבשרנו שהמטרות שלנו הוטמעו ברמה המדינית. נמשיך לפעול כך שהן ייושמו בשטח באופן הטוב ביותר".

ההודעה על ביטול הגירוש, היא ניצחון אדיר כל מי שנאבקה נגד תוכנית הגירוש. היא מוכיחה שגם בתוך סיטואציה פוליטית בעייתית ניתן להגיע להישגים. אי אפשר לבודד את הגורם להצלחה, אך ללא ספק ההתגייסות של עשרות אלפי אזרחים. תנועות וארגונים, שינתה את הלך הרוח בציבור, מה שהשפיע על הממשלה ועל בית המשפט.

בהודעה מטעם משרד ראש הממשלה נכתב כי "ראש הממשלה ושר הפנים פעלו לקידום המתווה הקודם, אך בשל אילוצים משפטיים וקשיים מן המדינות השלישיות, היה צורך להגיע להבנות חדשות", מה שמרמז כי הבג"ץ שיזמה הפעילה סיגל אביבי והגיש עו״ד איתי מק בשם 118 פעילים נוספים, פגע בנקודה הנכונה – הגירוש בכפייה למדניות שלישיות. בעוד בעבר בג"ץ אישר את תוכנית "העזיבה מרצון" הפעם נראה שהמצב המשפטי היה שונה.

סיגל אביבי אמרה ל"שיחה מקומית" בעקבות הודעת ראש הממשלה כי "זו דוגמא לאיך מאבק של אנשי ונשות שטח הצליח למצוא פרצה משפטית וליצור שינוי תודעתי בציבור. אם היינו נשארים בשקט – אז הגירוש היה קורה ואנשים היו נשלחים למסע פליטות שהיה גובה את חייהם וכבר גבה את חייהם של רבים". לגבי ההעברה למדניות אחרות אמרה אביבי: "מצד אחד זה בושה שכמדינה מערבית אנחנו לא מסוגלים לקחת אחריות על התופעה של פליטות,  כשיש 66 מיליון פליטים ועקורים בעולם. לא יכול היות שישראל שהיתה מיוזמת האמנה לא קלטה פלטים בעבר וגם  הפעם מסרבת לקלטות אותם. מצד שני, כמי שמכירה את הפליטים, אני מעדיפה שיעברו למדניות אחרות שבהם שהם יכולים להשתלב כאזרחי שווי זכויות אחרות- לחיות כמו בני אדם, לקבל דיור, חינוך ומעמד".

אביבי הוסיפה: "הדבר הראשון הבסיסי כדי לראות שממשלה רצינית בהצהרות שלה – שחררו את מי שנמצא בסהרונים. חשוב שיתחלו תוכניות להשתלבות של הפליטים בערים אחרות ולא בדרום תל אביב. אם באמת נתחיל לראות את זה אז יכולים להבין שיש סמנים ראשונים שההצהרות הן אמת ולא רק דיבורים. לא מספיק רק לעצור את הגירוש, צריך לראות מה קורה עם הוויזות כבר אחרי החג, אם אנשים יקבלו וויזה ליותר משבועיים נבין שזה לא רק דיבורים. אם המצב בנורא במשרד הפנים בבני ברק ימשך אז מה עשינו?".

יתכן שיחלפו עוד עשרות שנים עד שנדע מה התרחש מאחורי הקלעים- אך כבר היום ניתן להניח, שלישראל לא היה הסכם בכתב עם אף מדינה שלישית על גירוש בכפייה, ולכן מבקשי המקלט שהגיעו למדינות אלו נאלצו לעזוב אותן – והפנייה לבג"ץ, ביחד עם המאבק הציבורי אילצו את הממשלה לבטל את הגירוש.

> מהפך: כך התאחד מאבק מבקשי המקלט עם מאבקי השכונות

חוסמים את הכניסה לתחנת רכבת מרכז בתל אביב במחאה על גירוש מבקשי מקלט בכפייה

חוסמים את הכניסה לתחנת רכבת מרכז בתל אביב במחאה על גירוש מבקשי מקלט בכפייה

המתווה שמציגה הממשלה, עדיין מעלה את השאלה מדוע מדינות אירופה, שכבר קלטו מיליוני פלטים, צריכות לקלוט עוד מבקשי מקלט מישראל- במקום שיקלטו כאן כל מבקשי המקלט שנותרו בארץ לאחר שנים של גירוש שקט, מספרם עומד כ-35 אלף, פחות מחצי אחוז מהאוכלוסיה. למרות זאת, המתווה, אם אכן יתממש במלואו, מבטיח את הסדרת מעמדם של הפליטים שיוותרו בישראל – ומעבר לעצירת הגירוש – זה הישג לא פחות חשוב, עליו נאבקים כבר למעלה מעשור מבקשי המקלט ולצידם פעילים וארגונים.

נקודה נוספת שחושב לזכור, היא אלפי הפליטים שעזבו כביכול ״מרצון״ לרואנדה ואוגנדה בהבטחות שווא. כפי שחשפנו כאן הם נותרו שם ללא מעמד, ניירות או עתיד, ורבים מהם נאלצו למסע פליטות נוסף בים התיכון. את אותם מבקשי מקלט אף אחד לא יחזיר לישראל, או ידאג להעברתם למקום בטוח- למרות שגורלם הוא עדיין באחריות ישראל- שגירשה אותם בהבטחות שווא שיקלטו כראוי באותן מדינות.

בינתיים, נראה כי מבקשי המקלט והפעילים עוד לא ממהרים לחגוג בפומבי ולהכריז על אירועים, אלא מעדיפים לחכות מספר ימים כדי לראות איך תתקבל ההחלטה בציבור והאם אחרי החג נראה סימנים ראשונים של יישומה בשטח.

> מה המשמעות של החלטת בג"ץ להקפיא את גירוש הפליטים?‎


ההודעה המלאה של לשכת ראש הממשלה:

ישראל הגיעה להבנות משותפות חסרות תקדים עם נציבות האו"ם לפליטים להוצאת מהגרים מישראל.

לפי ההחלטה, נציבות האו"ם לפליטים תפעל ליציאת אוכלוסיות אלה למדינות מערביות, ומדינת ישראל תסדיר את מעמד חלק מהאוכלוסיות שתישארנה.

במסגרת ההבנות המשותפות תפעל נציבות האו"ם לפליטים, באמצעות הסדרים עם מדינות מערביות שונות, ליציאה מישראל של לכל הפחות 16,250 מהגרים, ואילו ישראל תסדיר את מעמדם של אוכלוסיות מוגנות שמרביתן ממילא היו נשארות בישראל.

המתווה מחולק ל-3 שלבים ומתפרש על פני 5 שנים, אשר בסיומן תשתפר באופן משמעותי מציאות החיים בדרום ת"א ובשכונות, כך לפי הודעת הלשכה.

ההסכם אושר ע"י היועץ המשפטי לממשלה ועולה בקנה אחד עם הדין הבינלאומי והפרקטיקה המקובלת.

כמו כן, תוקם מינהלת מיוחדת שתעסוק בתכנית לשיקום דרום תל אביב. בראש המינהלת יעמוד אביגדור יצחקי וישולבו בה גם נציגי עיריית תל אביב ונציגי השכונות. התקציב והמשאבים שנועדו ליישום ואכיפת המתווה הקודם יושקעו בפיתוח ושיקום דרום תל אביב.

בנוסף, במסגרת ההבנות סוכם על ריכוז מאמץ לעודד פריסה גיאוגרפית מאוזנת יותר של האוכלוסיות שיישארו בישראל, תוך הכוונה תעסוקתית, הכשרה מקצועית, התאמת מקומות עבודה וכו'.

לאור העובדה שמדינת ישראל ונציבות האו"ם לפליטים משלבות זרועות לשם מימוש מתווה זה, מתייתר הצורך להמשיך במדיניות הוצאה בכפייה למדינות שלישיות בתקופת יישום המתווה החדש.

ראש הממשלה ושר הפנים פעלו לקיום המתווה הקודם, אך בשל אילוצים משפטיים וקשיים מדיניים מצד המדינות השלישיות היה צורך להגיע להבנות חדשות ומשופרות שיבטיחו המשך יציאת אלפי מהגרים מישראל ומתן טיפול מקיף לבעיה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf