newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

השופטים מציעים יישוב משותף; האם הגרעין התורני יסכים?

שופטי בית המשפט העליון תוהים מדוע לא לאפשר לתושבי אום אלחיראן להישאר במקומם, אם מתוכנן לקום יישוב במקום. נציג המדינה בתגובה: לא נערכנו לשאלה הזו

מאת:

ביום שלישי שעבר, ה-10 ביוני, התקיים בבית המשפט העליון דיון בערעורם של תושבי הכפר הבדואי הבלתי מוכר אום אלחיראן על הכוונה לפנות את כפרם. בעוד שהמדינה הגיעה לדיון בציפייה לניצחון מהיר, כיוון שהמהנדסים והמודדים כבר נמצאים בשטח הכפר ומתכננים את היישוב היהודי שיקום במקומו, ציפתה לנציג המדינה הפתעה.

השופטת דפנה ברק-ארז פתחה את הדיון בשאלת מיליון הדולר: למה לא להכשיר את בתי הכפר אום אלחיראן, שעל פי פסקי דין קודמים כבר נקבע שתושביו אינם מסיגי גבול ושיושבו במקום על ידי המדינה, במקום לפנותם ולהקים שם יישוב חדש. השופטת הוסיפה, שאולי גופי התכנון היו צריכים לשקול את האפשרות להכשיר את הבתים הקיימים במקום, גם אם הם נחשבים בלתי חוקיים.

הכפר הבדואי אום אלחיראן (צילום: יותם רונן/אקטיבסטילס)

הכפר הבדואי אום אלחיראן (צילום: יותם רונן/אקטיבסטילס)

נציג המדינה השיב מצידו כי הוא לא נערך לשאלה הזו, וטען כי תושבי הכפר מעוניינים בכפר בדואי, ולא ביישוב כללי. יתרה מזאת, לטענתו יש תכנון כה מפורט ליישוב המתוכנן, עד ש"התפזורת הקיימת (הכפר אום אלחיראן מ.ר.) כפי שהיא לא תואמת את התכנון", ואת התכנית הקיימת להקמת 2,400 יחידות דיור לא ניתן לשנות. השופט אמנון אליקים רובינשטיין השיב כי "הליכי תכנון הם לא עשרת הדברות".

> חשיפה: כך מתכננים הקמת ישובים ליהודים על גבי כפרים בדואים

באדום: הכפר אום אלחיראן, בכחול: היישוב המתוכנן חירן. (צילום מסך מתוך גוגל מפס)

באדום: הכפר אום אלחיראן, בכחול: היישוב המתוכנן חירן. (צילום מסך מתוך גוגל מפס)

עורכי הדין סוהאד בשארה וחסן ג'בארין ממרכז עדאלה, שמייצג את תושבי הכפר אום אלחיראן מזה עשר שנים, השיבו כי תושבי הכפר דווקא מוכנים להקמת יישוב משותף במקום. גם בפרויקט הכפרים הבלתי מוכרים של פורום דו-קיום בנגב, בחרו תושבי הכפר לכתוב כי הם "מבקשים שהמדינה תכיר בכפרם, בין אם הוא יוכר כיישוב חקלאי עצמאי, כחלק מן היישוב היהודי חירן שעתיד לקום על אדמות הכפר, ובין אם יוקם להם יישוב על אדמות הכפר המקוריות באזור קיבוץ שובל". מכאן, שטענתו של נציג המדינה אינה נכונה, ויתרה מזאת, שיטוט באתר של גרעין חירן, הגרעין התורני שעתיד ליישב את המקום, מלמד כי ייתכן כי אלה דווקא התושבים החדשים שלא יהיו מעוניינים בהצעה כזו.

המתחם הזמני בו ממתין גרעין חירן לפינוי הכפר אום אלחיראן, בלב יער יתיר (צילום: פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי)

המתחם הזמני בו ממתין גרעין חירן לפינוי הכפר אום אלחיראן, בלב יער יתיר (צילום: פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי)

גרעין חירן, גרעין של בוגרי המדרשה בעלי שעתיד ליישב את היישוב היהודי המתוכנן חירן, ממתין מזה ארבע שנים ל"עליה לקרקע" על אדמות הכפר. חברי הגרעין מתגוררים במתחם זמני במחנה יתיר, מרחק של מספר קילומטרים מהכפר, ולמעשה מחכים לפינויו לשם הקמת היישוב החדש חירן. לפי חזון הגרעין הפרוס באתר, מטרתם בין היתר היא לקיים את מצוות יישוב ארץ ישראל וליצור קהילה בה התורה היא מרכז החיים. גם המוטו של הגרעין, "חיים דרך אמונה", מלמד שככל הנראה תושבי אום אלחיראן הם לא מי שיהוו בעיה בדרך ליישוב משותף.

כעת, ניתנו למדינה שישים ימים להסביר את ההיגיון שעומד מאחורי הכוונה לפנות את תושבי הכפר ממקום מושבם, לטובת הקמה של היישוב היהודי חירן במקום. נראה שהפעם האפליה בין יהודים ובדואים בנגב היתה בוטה כל כך, עד ששופטי בית המשפט העליון לא היו מסוגלים להתעלם ממנה.

> מחאה ומעצרים בכפר בדואי שקק"ל מתכננת להחליף ביער

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

אקדמיה שלא יוצאת נגד ההרג והדיכוי לא ממלאת את תפקידה

כשהופיע איום על ביטול פרסי ישראל, האקדמיה בישראל הזדעקה. אבל היא בוחרת למלא את פיה מים ביחס לזוועות בעזה, ואפילו עוזרת בסתימת הפיות של סטודנטים ומרצים פלסטינים. ככה לא עושים אקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf