newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

פעילים מירושלים המזרחית בתגובה לטראמפ: "אין לנו נשק, יש לנו את הרחוב"

האם תפרוץ התקוממות? מה יעשה אבו מאזן? מה הם חושבים על מנהיגי העולם הערבי? ואיך זה מרגיש לחיות בחוסר ודאות כשההחלטות המעצבות את חייך מתקבלות בצד השני של העולם? פעילים ממזרח ירושלים תוהים מה יוצא לטראמפ ונתניהו מהמהלך האחרון ומזכירים שרק בקיץ האחרון הם ניצחו במאבק נגד הצבת גלאי המתכות

מאת:

מאת: מיכאל סולסברי-כורך, אלמה ביבלש, יעל מרום

ההכרזה של דונלד טראמפ על הכרה בירושלים כבירתה של ישראל והעברת שגרירות ארה"ב לעיר התקבלה בפרצי שמחה בהנהגה הישראלית ובאיומים ובקריאות מחאה בזו הפלסטינית. רק קולם של תושבי ירושלים המזרחית עצמם לא נשמע. מאות אלפי אנשים שהם כלי משחק פוליטי, שאף אחד לא לוקח עליהם אחריות ושאף נשיא אמריקאי או ראש ממשלה ישראלי שואלים לדעתם, רצונותיהם או טובתם לפני שהם מקבלים החלטות.

עוד לפני ההצהרה הרשמית, היו הרחובות בעיר העתיקה בירושלים אתמול (רביעי) ריקים. הקר, הגשם, ובעיקר האזהרות שהוציאו שגרירויות שונות לאזרחיהן שלא להגיע למקום – כמו רוקנו את העיר. נהגי מוניות איתם שוחחנו סיפרו לנו שהתיירים נעלמו באחת מהרחובות, רגע לפני חג המולד. מי שתפסו את מקומם במהירות היו עיתונאים וצלמים שנשלחו לעיר על ידי כלי תקשורת בינלאומיים. אלו יודעים תמיד להגיע כשמסתמנים ניחוחות של אלימות באוויר. הבוקר הוכרזה שביתה כללית בירושלים המזרחית כמו בערים פלסטיניות נוספות. החנויות בעיר העתיקה סגורות כולן, והרחובות נותרו ריקים. שביתה הוכרזה גם במערכת החינוך. הפגנות מתקיימות בערים ברחבי הגדה כמו גם בירושלים, שם מתרכזת המחאה סביב אל אקצא.

ביממה האחרונה פנינו לפעילות ופעילים פלסטינים משכונות שונות בעיר המזרחית. שאלנו אותם מה דעתם על ההצהרה של טראמפ, וביקשנו מהם לספר גם על החששות, על החיים בעיר וההשלכות האפשריות של המהלך, על הציפיות שיש או אין להם מהרשות הפלסטינית והניסיונות להתארגן למחאה.

> הריסות בבית חנינא: "בעשר דקות הם הרסו מה שבניתי חיים שלמים"

שביתת מסחר בעיר העתיקה בירושלים בעקבות הצהרת טראמפ. 7 בדצמבר 2017 (עיר עמים)

שביתת מסחר בעיר העתיקה בירושלים בעקבות הצהרת טראמפ. 7 בדצמבר 2017 (עיר עמים)

"ישראל לא יכולה לנצח בכוח"

מוחמד אבו חומוס, פעיל מעיסאוויה, לא מבין את החגיגות של הישראלים: "אני לא מבין למה ההחלטה הזו חשובה לישראלים. גם ככה הם כבר כובשים את ירושלים, אז מה תשנה ההחלטה הזאת? יותר מזה, האם אזרח ישראלי, שלא לדבר על שרים וחברי כנסת, יכולים ללכת בחופשיות במזרח ירושלים כמו שהם מסתובבים ברחוב יפו? איזו מין עיר בירה זו?"

ברור לו שההחלטה הזו רק תביא צרות. "אני מאמין שתפרוץ אינתיפאדה. תמיד עמדנו לבדנו נגד ישראל, ואנחנו נמשיך להיאבק גם אם כל העולם לא יכיר בזכויות שלנו". כמו כל המזרח ירושלמים עימם דיברנו, גם אבו חומוס מזכיר את ניצחון המפגינים במחאה נגד גלאי המתכות שהציבה ישראל בכניסה להר הבית ביולי האחרון: "אלו היו הירושלמים שיצאו להפגנות וניצחו. גם שם ישראל הבינה שהיא לא יכולה לנצח בכוח. היום לא המנהיגים שולטים, האנשים בשטח הם מי שמובילים. לנו הירושלמים אין נשק, יש לנו את הרחוב. כל ארגוני ההתנגדות יוציאו אנשים לרחובות כדי שלא יגידו שיצאו להפגין ברמאללה ולא בירושלים או בעזה ולא בחברון"..

– מה תעשה הרשות?

"כמה זמן נשאר לו לחיות, לאבו מאזן המנהיג שלנו? שבוע? חודש? שנה? הוא בחיים לא יהיה מוכן לגמור את הקריירה שלו כמי שקיבל את ההחלטה הזו בשקט. הוא למד מהחבר אבו עמאר (ערפאת), שאמר באינתיפאדה השנייה 'אני אשאר במוקטעה ואם אהיה שהיד אז שיהיה'. אבל להחלטה הזאת יש גם תוצאות מבורכות. זה מאחד אותנו הפלסטינים. בגלל המהלך של טראמפ עכשיו אבו מאזן והנייה עובדים יחד, חושבים איך להגיב".

"המנהיגים הערבים מכרו אותנו"

ג'וואד סיאם, מנהל מרכז המידע בוואדי חילווה בסילוואן, מודה לנשיא טראמפ על הסרת המסכה: "ברוב טובו, הוא הוכיח לנו ולעולם כולו שהמנהיגים הערבים הם רק על תקן של שומרי הפרויקט הציוני במזרח התיכון. כפלסטינים, כולנו יודעים שהפרויקט הישראלי לא היה בא לעולם במאה הקודמת אלמלא המנהיגים הערבים הכפופים לרצונו של הקולוניאליזם המערבי, ובמיוחד בסעודיה, 'ממלכת השחיתות'. יש מי שיאמרו שטראמפ הצליח בסיבוב אחד לשלוט ולרסן את כל המנהיגים הערבים ללא יוצא מהכלל בעוד הוא מניח לדוב הרוסי להכניע את השאר. אבל במציאות, המנהיגים האלו מעולם לא היו נאמנים לפלסטין, למעשה הם אלו שמכרו אותנו. טראמפ הוא רק מי שחיבר את כל הנקודות. "ההתרגשות שאחזה בכמה ערבים שבשבועות האחרונים ניגנו עם ישראל את סימפוניית הנורמליזציה, עתידה להיעלם ולקחת איתה גם את החיוך מעל פניו של נתניהו".

על פי סיאם זהו תום עידן התהליך המדיני בתיווכה של ארה"ב: "ההחלטות הפוליטיות חסרות הצדק יכריחו את ההנהגה הפלסטינית ואת העם להשתחרר מהרעיון של חסות אמריקאית על תהליך השלום. לאורך כל שנות הכיבוש, הממשל האמריקאי לא היסס לספק סיוע שמאפשר את קיומו של הכיבוש הארוך ביותר בעידן המודרני, כיבוש שמתעלל ללא היסוס בעם הפלסטיני. נראה שככל שחוסר הצדק גדול יותר, כך הרצון להתגרות גדול יותר".

על התארגנות של פעילים בירושלים המזרחית נגד ההחלטה הוא אומר: "טראמפ שוכח את התבוסה האחרונה של נתניהו בשערי אל אקצא, ושוכח שהפלסטינים אמנם יכולים לא להסכים ביניהם על שום דבר אבל בעניין אחד הם כולם מאוחדים – ירושלים. לכן טראמפ והשאר צפויים בקרוב מאוד לבקש עזרה כדי לרדת מהעץ".

> יד ושם מארח בכיר מדרום סודאן המבצעת פשעים נגד האנושות

נשים פלסטיניות מוחות על הכרזת טראמפ. שער שכם בכניסה לעיר העתיקה בירושלים, 7 בדצמבר 2017. (אורן זיו / אקטיבסטילס)

נשים פלסטיניות מוחות על הכרזת טראמפ. שער שכם בכניסה לעיר העתיקה בירושלים, 7 בדצמבר 2017. (אורן זיו / אקטיבסטילס)

"למה עכשיו?"

הודא (שם בדוי), עיתונאית מבית חנינא, מספרת על תחושה קשה של חוסר ודאות: "יום אחד יכול לקום אדם בוושינגטון ולהצהיר הצהרות שמשנות לי את החיים. מי הוא בכלל שהוא מחליט ככה החלטות בשביל כל העולם? האם הוא מנסה להתחיל פה עוד סיבוב של אלימות? למה עכשיו?".

אבל להודא חשוב יותר לדבר על היומיום, על התעמרות המשטרה והעירייה בתושבי השכונה, על תחושת הזרות, על מגבלות התנועה: "בסוף יש הצהרות, ויש את מה שקורה בחיים שלנו ביומיום. מה שחשוב זה שהמשטרה מסתובבת לנו בשכונה כדי 'להפגין נוכחות' כמו שאתם קוראים לזה, ומחלקת דוחות לנהגים. מה שחשוב זה שהרסו עוד בית בשועפט, ושמשפחות בשייח ג'ראח עומדות בפני פינוי מהבתים שלהן, שלאנשים אין עבודה, שהם לא יכולים לצאת מפה כשהם רוצים אלא רק באישור, שאין אף אחד שדואג לנו".

הודא מספרת שקבוצות הוואטסאפ של הפעילים בעיר סוערות. "יש המון פגישות ולכולם ברור שחייבים לעשות משהו. שצריך לצאת לרחובות ולהפגין. שצריך להיות יצירתיים הפעם. אבל נגד מי בדיוק נפגין? טראמפ לא נמצא פה כדי לקחת אחריות על ההצהרות שלו".

מוחמד קראין, פעיל חברתי מסילוואן אומר שההכרזה לא תשפיע על הפלסטיני הפשוט שגר במזרח ירושלים. "אנחנו חיים את הכיבוש ואנחנו רואים את זה מול העיניים. שום הכרזה לא תשנה את זה. אני מאמין שיהיו הפגנות בשטחים ובירושלים עד שיתרגלו גם לזה, ולאחר מכן זה יפסיק. יש הבדל לפי דעתי בין זה לבין מה שקרה בהר הבית. המגנומטרים ששמו בהר הבית גרמו לשינוי בשטח, להעברה של האחריות על המתחם לידי ישראל. כאן, אני לא רואה שינוי ברמה של האדם ההפשוט הפלסטיני שחי בעיר. אני מבין שיש לזה חשיבות ברמה הפוליטית".

> מעל לשנתיים אחרי שנעצרה: בקשתה של דארין טאטור להשתחרר ממעצר בית נדחתה

מסגד אל אקצא הוחשך מיד לאחר הודעת טראמפ. 6 בדצמבר 2017 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

מסגד אל אקצא הוחשך מיד לאחר הודעת טראמפ. 6 בדצמבר 2017 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

"לא יכפו עלינו את ההחלטה"

ג'יהאד אבו זניד, חברת המועצה המחוקקת הפלסטינית, חושבת שמדובר בהחלטה גזענית, "וזה מגיע ממדינה שטוענת להיותה דמוקרטית ואפילו עומדת בראשן של דמוקרטיות בעולם".

ברור לה שהמאבק רק מתחיל והיא קוראת לתגובה אזרחית: "מבחינת הפלסטינים והירושלמים, ההחלטה הזאת לא תעבור. הפקנו כמה לקחים שהחשוב מבינם הוא שאנחנו אלה שמחליטים על גורלנו ואנחנו לא נחכה לארצות הברית ולהנחתות שלה ולכפייה שלה.

"התגובה שלנו תהיה אזרחית. אני כירושלמית מרגישה כוח וגאווה כי אני בטוחה לחלוטין שארצות הברית לא תצליח לכפות עלינו את ההחלטה הזאת. נלחמנו בגלאי המתכות במחאה אזרחית, וכך נעשה עכשיו. ההחלטה הזאת תגדיל את הכוח שלנו. תושבי ירושלים יתקוממו ויבטלו את ההחלטה".

"אין תקווה לשלום"

מבחינת פחרי אבו דיאב, פעיל חברתי מסילוואן, ההחלטה הזאת של טראמפ היא סוג של התפכחות: "ההצהרה של טראמפ היא בניגוד להחלטה בינלאומית שרואה בירושלים המזרחית שטח כבוש, וזה אומר שארה"ב מוכנה לעבור על החוק הבינלאומי. במקום שטראמפ יכריז שירושלים היא בירת שני המדינות, הוא הולך וסוגר את העניין הזה. כלומר, שהתקווה, האור בסוף המנהרה, האפשרות שתהיה לנו מדינה ועיר בירה ושיהיה שלום – נגוזו. אנחנו מגלים שהאור שראינו בקצה המנהרה הוא האור של הבולדוזר ששוב הגיע להרוס.

– אז מה עכשיו? מה השלב הבא?

"אני אומר את זה בצער, שהתשובה היחידה היא הסלמה. אם אין לנו מה להפסיד אז יהיה תוהו ובוהו. אם שוללים את התקווה מאיתנו אז הכל נופל. אנחנו לא יכולים להסביר לילדים שלנו שהעניין של השלום ושל הדו קיום מצליח כשהם לומדים, דרך ההצהרות של טראמפ, שרק כח יעבוד. שמה שהפסדנו בכוח אי אפשר אלא להחזיר אותו בכוח, כי במשא ומתן לא נוכל לקבל דבר. המשמעות של הכרזה על ירושלים כעל בירת ישראל היא שאנחנו הולכים להפסיד את המקומות הקדושים שלנו. ועל זה בחיים לא נתפשר. נראה לי שהעתיד הולך להיות מאוד שחור, ואני אומר את זה בכאב. אם יקומו פלסטינים שיחליטו להתנגד באלימות, איך נוכל להתווכח איתם? לנו המתונים לא תהיה תשובה למי שחושב שרק אלימות תפתור את המצב. לא נוכל להגיד להם שיש דרך אחרת, דרך השלום".

"הם שמים פס על כולם"

סלאח דיאב, פעיל חברתי משכונת שייח ג'ראח, כועס מאוד. הוא כועס על טראמפ: "הוא מתנהג כאילו זה משחק בשבילו. אבל הוא לא יכול להחליט על העתיד של המדינה הזאת. אבל הוא לא יכול להחליט בשביל המוסלמים מי הבעלים של ירושלים. נתניהו וטראמפ אולי חושבים שירושלים או מסגד אל אקצא זה רק עניין פלסטיני. הם שוכחים שיש מיליארד מוסלמים בעולם". והוא כועס גם על אבו מאזן: "לדעתי הוא עובד בשביל ישראל ואמריקה. הוא וא-סיסי והסעודים. הוא מכר את עצמו ואת העם שלנו הרבה לפני ההחלטה הזאת של טראמפ. אני לא יודע איך הוא יגיב, אבל אין לי הרבה ציפיות ממנו".

דיאב מסכם: "אני אדם פשוט. נולדתי פשוט ואני רוצה למות חופשי. אני רוצה לחיות חיים טובים בבטחון כמו כל אדם על פני האדמה. התחושה היא שהישראלים והאמריקאים מנסים להתחיל מלחמת עולם שלישית. כל העולם רוצה שתי מדינות שבירתן ירושלים, אבל הם שמים פס על כולם ובדרך הזאת הם מוחקים כל סיכוי לשלום. ירושלים משפיעה על כל העולם. ממנה יוצא השלום לעולם, אבל גם המלחמה".

תודה לדימה דראושה שסייעה בתרגומים מערבית.

> יש דברים שלא צריך לתקן, אלא לשבור

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf