newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המספרים שחושפים מה הסיבה האמתית לפערים בין הילדים

קרוב לשלושים אלף ילדים נשרו בשנה ממסגרות הלימוד. לרובם הורים עניים, לא משכילים, ערבים או מזרחים. כשמביטים בנתונים רואים בדיוק: האתגר הוא בפערים ובאפליה של ההורים, לא אצל הילדים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

ביום רביעי השבוע צוין יום הילד הבין-לאומי, ולכבודו פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבחר נתונים על מצבם של ילדי ישראל. אם כך, בישראל חיים 2.85 מיליון ילדים מגיל לידה עד 17, והם מהווים שליש מאוכלוסיית ישראל. ילדי ישראל חיים ב-1.12 מיליון משקי בית, שהם קרוב למחצית (45 אחוזים) משקי הבית בישראל.

רוב מוחלט מהילדים בישראל (92 אחוזים) מתגוררים עם שני הורים ולרובם המוחלט יש אחים או אחיות. רוב מוחלט מבני הנוער בגילאי תיכון (י' עד י"ב) נמצאו בשנה האחרונה במסגרות לימודים. 92.4 אחוזים מהנערים ו-94.7 אחוזים מהנערות. עד כאן החדשות הטובות.

> מי דוחף להפרטת טיפות החלב בניגוד לדעת מומחים ומדוע?

אז מי אשם בפערים? כיתת בית ספר (צילום אילוסטרציה: הדס פרוש, פלאש90)

אז מי אשם בפערים? כיתת בית ספר (צילום אילוסטרציה: הדס פרוש, פלאש90);

בשנה הנסקרת בדו"ח היו 3,800 נערים ו-2,200 נערות שעבדו ולא למדו. כמו כן, היו 12,500 נערים ו-8,700 נערות שלא עבדו ולא למדו. סך הכול היו 27,200 בני נוער (בגיל תיכון) שהיו אמורים להיות תחת אחריותה של מערכת החינוך, אבל הם לא שם. במעבר משנת הלימודים תשע"ו לשנת תשע"ז, נשרו מהלימודים 27,600 תלמידים. 7,200 ילדים נשרו מבית הספר היסודי (אלוהים ישמור!) והנותרים נשרו מחטיבת הביניים והתיכון. רוב הנושרים (קרוב ל-18,000) הם בנים, ומיעוטן בנות.

אז מי הם הילדים שנותרים מאחור? הנתונים מצביעים על שלושה מאפיינים: ההורים של רובם עניים, אינם משכילים וממוצא ערבי או יהודי-מזרחי.

הכנסת ההורים

אשר לכסף, הדברים מוכרים. ראשית, יש קשר ישר בין המצב הכלכלי לבין מספר הילדים: ככל שמשק הבית עני יותר, כך יש בו יותר ילדים. למעשה, משקי הבית עם ילדים חיים במצוקה כלכלית מובנית: ההכנסה הממוצעת בבתים אלה היא 17,811 שקלים לחודש, בעוד שההוצאה הכוללת למשק בית עם ילדים היא 18,744 שקלים. במשקי הבית שבהם אין ילדים, המאזן הכספי החודשי הוא חיובי.

המצוקה הכלכלית המובנית מתבטאת כמובן בהשקעה הפרטית על חינוך הילדים. הכוונה לרכישת שירותי חינוך כגון משפחתונים, צהרונים, שיעורי עזר וחוגים, ולרכישה של מוצרי חינוך כגון ספרים, מחשבים ומופעי תרבות. במשקי בית עם ילדים בעשירון העליון מוציאים 2,668 שקלים לחודש עבור חינוך לכל ילד, לעומת 806 שקלים שמוציאים במשק בית עם ילדים בעשירון התחתון בחודש לילד. פי יותר משלושה ! בתרשים המצורף תראו שהפער בהשקעה בילדים רק בסעיף חוגים ושיעורי עזר, הוא יותר מפי עשרה.

המדינה לא תוכל לפצות ילדים על פערים כה גדולים (המקור: דוח למ"ס, קישור בטקסט)

לנוכח הבדלי ההשקעה בילדים, ברור שנמצא קשר בין המצב הכלכלי של ההורים לבין הישגי הילדים. בשנת 2010, נשרו מכל מסגרות הלימוד 3.7 אחוזים מהתלמידים ביישובים בשני העשירונים הנמוכים ביותר מבחינה כלכלית, בעוד הנשירה בשני העשירונים הגבוהים ביותר עמדה על אחוז אחד מהתלמידים. כמעט פי ארבעה.

הכוח של הכלכלה לשימור הפערים החברתיים הוא עצום. דוגמה לכך מובאת בספרה של רות קלינוב "כלכלת חינוך" (האוניברסיטה הפתוחה, 2014). קלינוב מצאה שבמהלך השנים חל צמצום באי שוויון הנמדד במספר שנות ההשכלה. כלומר, ילדי השכבות החלשות התקדמו בהיקף הלימודים שלהם יותר מאשר ילדי השכבות החזקות. לאור זאת, היה ניתן לצפות לצמצום הפערים בחברה, אולם זה לא קרה. התברר כי במקביל חל גידול בתשואה להשכלה. כלומר בגובה השכר הניתן (בממוצע) לכל שנת השכלה. לכן, למרות שבהיקף ההשכלה הפערים הצטמצמו, הרי שבגובה השכר הפערים דווקא התרחבו.

השכלת ההורים

זה לא רק כסף. למעשה, ההיתלות במרכיב הכסף, מסתירה רבדים עמוקים יותר של הבעיה. נכון שהורים עשירים יכולים לקנות יותר שירותי חינוך לילדים שלהם, אולם מדוע שיעשו זאת מלכתחילה? ומדוע שהילדים ימצאו עניין בלימודים בבית ספר או בחוגי העשרה? השכלת ההורים היא מאפיין משמעותי יותר, שכן הוא מעיד על ההון האנושי העומד לרשות ההורים בבואם לתמוך בילדיהם.

בפרסום הנוכחי מוצג למשל הקשר בין מספר שנות הלימוד של האם לבין הסיכויים של התלמיד לזכאות לתעודת בגרות. שיעורי הזכאות מקרב הניגשים לבחינות הבגרות שיש לאמם השכלה של 16 שנות לימוד ומעלה, גבוהים בהפרש ניכר מהשיעורים מקרב ניגשים שיש לאמם השכלה של עד שמונה שנות לימוד. בחינוך העברי 91.2 אחוזים לעומת 66.3 אחוזים, ובחינוך הערבי 89.5 אחוזים לעומת 52 אחוזים, בהתאמה.

בפרסום משנת 2015 מובאים שלל מחקרים מהעולם המצביעים על השפעה ישירה של השכלת ההורים על השכלת ילדיהם וסיכויי הצלחתם בלימודים, גם כאשר מפקחים על משתנה הכנסת המשפחה. כך למשל, כאשר השכלת האב היא עד שמונה שנות לימוד, רק 30 אחוזים מהילדים ניגשים לבחינה הפסיכומטרית (לצורך קבלה ללימודים גבוהים) והציון הממוצע שלהם הוא 500 נקודות. לעומת זאת כאשר השכלת האב היא 16 שנות לימוד ומעלה, שבעים אחוזים ניגשים למבחן והציון הממוצע שלהם הוא 600 נקודות.

באותו פרסום מובא הסבר מעניין לתופעה. בית הספר בצורתו הגנרית נקבע בדמותה ובצלמה של קבוצת המעמד הבינוני-גבוה, שהיא הקבוצה הקובעת את עקרונות הפעולה בחברה. מכאן שעבור ילדים להורים מקבוצה זאת יש התאמה טובה יותר בין תרבות הבית לבין תרבות בית הספר, והדבר מגביר את סיכויי ההצלחה שלהם בלימודים. ככל שילדים מגיעים מבתים רחוקים יותר מהמעמד הבינוני הגבוה, הם נאלצים להתמודד עם פער גדול יותר בין תרבות הבית לתרבות בית הספר, ולכן יותר קשה להם להגיע להישגים.

מוצא עדתי של ההורים

המחקר משנת 2015 מאיר היבט נוסף של הנושא: אפליה על רקע מוצא ההורים. למשל, ניתן לסדר את קבוצות הדת בישראל בסדר עולה, בהתאם לשיעור ההשכלה הגבוהה בקרב בוגרים מעל גיל 25 בכל קבוצה. 11 אחוזים מקרב החרדים הם אקדמאים, 15 אחוזים מקרב הערבים, 31 אחוזים מקרב היהודים המסורתיים, 43 מקרב הדתיים, ו- 47 אחוזים מקרב החילונים.

הפערים האלה מופיעים גם כאשר מסדרים את היהודים ילידי ישראל מעל גיל 25, בהתאם לארצות המוצא של ההורים. 29 אחוז מאלה שהוריהם נולדו בארצות ערב (אסיה ואפריקה) הם אקדמאים. 35 אחוז מאלה שהוריהם נולדו בישראל. 42 אחוזים מקרב אלה שהוריהם ממוצא מעורב, ו- 49 אחוזים מקרב ילידי הארץ שהוריהם נולדו בארצות המערב (אירופה ואמריקה).

> לא עובדים ולא אזרחים, בשביל פקידי האוצר כולנו צרכנים

סטודנטיות וסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. אילוסטרציה (מרים אלסטר/פלאש90)

סטודנטיות וסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. אילוסטרציה (מרים אלסטר/פלאש90)

תכלס, הסיכוי להשכלה אקדמית של צעיר בישראל גדל, ככל שהוריו מערביים יותר וחילוניים יותר. יתרה מכך, המחקר מצא שהשפעת ההשכלה של ההורים על השכלת ילדיהם גבוהה יותר בקרב הורים ילידי אסיה ואפריקה, מאשר שאר קבוצות המוצא.

כלומר, הורים ממוצא מזרחי שאינם אקדמאים מושכים את ילדיהם למטה יותר מאשר הורים לא אקדמאים ממוצא אחר. לילדים להורים ממוצא מערבי או מעורב סיכויים גבוהים פי 2.5-3 מאשר לילדים להורים יוצאי אסיה ואפריקה לרכוש השכלה אקדמית, גם כאשר מפקחים על השכלת ההורים (מבודדים את ההשכלה מבחינה סטטיסטית). בעברית פשוטה: יש בישראל אפליה על רקע מוצא.

מכלל הנתונים עולה תמונה ברורה. ההשקעה ברמת התלמידים עצמם אינה מתמודדת עם הבעיות המהותיות של החברה בישראל. בחברה הבוגרת בישראל יש מתאם גבוה בין מוצא דתי-עדתי, השכלה ומצב כלכלי. הדרוג הוא ברור: הערבים והחרדים למטה, באמצע המזרחיים ולמעלה האשכנזים.

כל עוד לא נתמודד כחברה עם האפליה הדתית-עדתית, הכלכלית וההשכלתית בקרב החברה הבוגרת, לא נפתור את בעייתם של הילדים. אי אפשר להפיל את חוליי החברה על מערכת החינוך.

> עונת הציד בישראל היום: קריאה לפטר מנהלת בי"ס שתמכה בבתה הסרבנית

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנשיא ראובן ריבלין ויו"ר מפלגת העבודה עמיר פרץ, במושב הפתיחה של הכנסת ה-20, ב-31 במרץ 2015 (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנשיא ראובן ריבלין ויו"ר מפלגת העבודה עמיר פרץ, במושב הפתיחה של הכנסת ה-20, ב-31 במרץ 2015 (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

תסמונת עדר במקום חיסון העדר: גנץ ופרץ בדרך לממשלת הסיפוח

לראשי כחול לבן והעבודה לא היתה כל מניעה לשתף פעולה בענייני ההתמודדות עם הקורונה גם מספסלי האופוזיציה. במקום זה, הם בחרו להיות אסקופה נדרסת בממשלת ימין קיצונית. ובינתיים, חברי המשותפת מלמדים את כולנו שיעור במהותה של אופוזיציה ובסולידריות ומחויבות ציבורית

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf