השגריר הבריטי ובן זוגו אירחו את ארגון הנוער הגאה בישראל

כותב אורח: חן משגב

ביום שלישי האחרון התקיים אירוע השקה של שנת הפעילות החדשה של ארגון הנוער הגאה – איגי. את האירוע אירחו שגריר בריטניה בישראל דיוויד קוורי ובן זוגו אלדו הנריקז בחצר מעון השגריר ברמת גן.

למרות האכסניה היוקרתית, לא הייתה זו מסיבת קוקטייל שגרתית כפי שמקובל בחוגים דיפלומטיים. האירוע הוגדר בתור ״מפגש, דיון פתוח והשקת שנת הפעילות״, וכך אכן היה. מלבד דברים שנשאו השגריר ונציגי איגי, הוקרנו באירוע סרטונים קצרים ומרגשים שסיכמו את פעילות הארגון בשנה האחרונה, ואת המגוון הרחב של בני ובנות נוער אליהם פונה הארגון – לסביות, הומואים, טרנסג׳נדרים, ביסקסואלים ג׳נדרקווירז ועוד. אלו הצטרפו למילים הנרגשות שנשאה מאיה פורת בת השמונה-עשרה, העושה שירות לאומי בסניף איגי בבאר-שבע. פורת, במקור ממודיעין, סיפרה כיצד ההצטרפות לקבוצת נוער באיגי סייעה לה להתמודד עם הסוד שהחזיקה שנים – היותה לסבית. ״לקח לי שנה, או אולי חמישים שנה, לפני שהצלחתי לאזור אומץ ולהצטרף לקבוצת נוער של איגי״, סיפרה. הקבוצה סיפקה לה, לדבריה, מרחב בטוח בתקופה בה נזקקה לה יותר מכל. זו הסיבה, לדבריה, שבחרה לשרת בשנת שרות בארגון ולסייע לבני ובנות נוער צעירים ממנה, ולספק להם את המרחב הבטוח שהם זקוקים לו.

האירוע היווה גם הזדמנות לפגוש את בני ובנות הנוער ומתנדבי השרות הלאומי של איגי, יחד עם בכירי הארגון וחברי ההנהלה, ולהיחשף לפעילויות חדשות המתוכננות לשנה זו, כגון קבוצת נוער טרנסג׳נדרי חדשה שתיפתח בקרוב בתל אביב, בהדרכתו של נועם שאולסקי.

> הפרויקט שפותח בפני הקהילה הטרנסית את שערי האקדמיה

תקדים דיפלומטי משמעותי

בדבריו הדגיש השגריר את מחויבותו, יחד עם בן זוגו, למעורבות בקהילת הלהט״ב המקומית, ואת האופן שבו שגרירות בריטניה תתמוך בקידום זכויות להט״ב בישראל ובפעילות ארגוני הקהילה. חדי עין הבחינו ודאי כי כבר במצעד הגאווה האחרון, שהתקיים בחודש יוני בתל-אביב, שלחה השגרירות משאית מעוטרת בדגלי גאווה ודגלי בריטניה ועליה נציגי השגרירות, אות וסימן לבאות. השגריר ובן זוגו גם הזמינו את בני הנוער והמתנדבים (כולם בחולצות האדומות של הארגון) לסוכה שבחצר, ובה קיימו שיחה שארכה למעלה משעה שבה ביקשו לשמוע את סיפוריהם וחוויותיהם האישיים של בני ובנות הנוער, ולהבין לעומק כיצד ניתן לסייע ולקדם את פעילות הארגון.

חשוב לציין כי המפגש והשיחה לא היו ״הצגה לתקשורת״ (שנעדרה לחלוטין מהאירוע), אלא ניכר היה שנבעו מהתעניינות כנה ועמוקה. בני הנוער שישבו בסוכה ושוחחו עם השגריר ובן זוגו הגיעו מקבוצות הפעילות השונות, אשר כפי שהסבירה מנכ״לית הארגון דורית גלסמן, פרוסות כיום בארבעים יישובים שונים, מאילת בדרום ועד אצבע הגליל. בכך מספק איגי מרחב בטוח להתפתחותם החינוכית של להט״בים, וכפי שתיארתי כאן בעבר גם מפתח את התודעה הפוליטית והאקטואלית של בני הנוער, המובילים כיום קו אקטיביסטי ברור לקידום זכויות להט״ב בישראל.

העובדה כי שגרירות בריטניה החליטה ״לאמץ״ ולתמוך בארגון, בחניכיו ובמתנדביו, היא משמעותית. כמובן שתמיכה זו קשורה קשר הדוק לזהותו של השגריר החדש בישראל, ויחד עם זאת מדובר בתקדים הפורץ במידה רבה את גבולות הפרוטוקול הדיפלומטי. קרנות אירופאיות שונות תומכות כבר שנים בארגוני החברה האזרחית בישראל, ובפרט בארגונים המקדמים זכויות אדם. תמיכה זו, למרות הפרופיל הנמוך שבה היא נעשית, כבר קוממה עליה גורמים ממשלתיים בישראל הרואים בה התערבות פסולה בענייניה הפנימיים, המצריכה חקיקה שתאסור מימון זר שכזה. תמיכתה של השגרירות הבריטית בקידום זכויות להט״ב בכלל, והתמיכה בארגון הנוער הגאה בפרט, מהווה סוג אחר של תמיכה אירופית (ואף בינלאומית) במאבק לזכויות אדם בישראל.

מעבר לעובדה שיש כאן קול צלול וברור משגרירות של מדינה חשובה למען קידום זכויות להט״ב בישראל ובכלל, מדובר בסוגיה המעוררת הרבה פחות התנגדות וביקורת פנימית כמו מאבק בכיבוש או הגנה על זכויות פלסטינים בשטחים הכבושים. בשנים האחרונות נדמה כי זכויות להט״ב הפכו לסחורה חמה שמפלגות מכל קצוות הקשת הפוליטית מאמצות בחום. יחד עם זאת, המציאות מראה כי למרות החיבוק החם והרחב הזה שמקבלת הקהילה הגאה בישראל ממפלגות פוליטיות שלא בהכרח מזוהות עם סדר יום ליברלי או עם קידום זכויות אדם, הרי שבפועל אצל רובן מדובר במחוות ריקות מתוכן שאין להן ביטוי בחקיקה או שינוי המציאות המפלה כלפי להט״בים. העובדה שהשגרירות הבריטית החליטה לאמץ את הנושא ולפעול לקידומו איננה עניין של מה בכך, ועל כך מגיעים שבחים לשגריר, לבן זוגו (ששמו צוין בבולטות בהזמנה לאירוע, תקדים בפני עצמו) ולשגרירות הבריטית בישראל.

> להפסיק לשתוק מול ההסתה של גופשטיין נגד הקהילה הגאה

לא במקום תמיכה בהתנגדות לכיבוש

האירוע גם מעלה שאלות הנוגעות לחברה האזרחית בישראל באופן כללי, ולארגוני קהילת הלהט״ב באופן ספציפי. האם נראה בעתיד ״חיבוק״ דומה לארגוני הקהילה השונים מצד נציגויות דיפלומטיות נוספות? האם תמיכה מסוג זה עתידה להחליף אט אט את התמיכה הוותיקה של ממשלות אירופאיות בארגונים הפועלים בזירה היהודית-ערבית ובסוגיות הסכסוך והמאבק בכיבוש? לאחרונה, ובעקבות ירידה עקבית בתמיכה הפיננסית, רווחת בארגוני חברה אזרחית ישראליים התחושה כי ממשלות אירופה והקרנות התורמות מאסו במידת מה בבעיות הנוגעות לסכסוך היהודי-פלסטיני ומצאו סוגיות בוערות יותר, כגון משבר הפליטים באירופה, כדחופים וראויים למימון ותמיכה. ימים יגידו אם סוגיית זכויות להט״ב, בה סיכויי ההצלחה וההתקדמות רבים יותר, תצליח לגייס תמיכה ומימון זרים, או שמא מדובר במחווה חד פעמית וייחודית.

כולי תקווה כי ארגונים חשובים נוספים הפעילים בישראל למען זכויות להט״ב יזכו גם הם לתמיכה, פיננסית ותודעתית, משגרירויות זרות נוספות. אני מקווה, עם זאת, שדבר זה לא יחליף את ערוצי התמיכה המסורתיים בארגוני זכויות חשובים לא פחות המקדמים סוגיות אחרות, שנויות יותר במחלוקת.

חן משגב הוא חוקר ומרצה, פוסט דוקטורנט במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון ופעיל פוליטי.

> הפתק השישה עשר: הסרבנית הדס טל תיעדה את ימיה הראשונים בכלא