newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בג"ץ יוביל את החרדים לאיים על חוק גיוס חובה בישראל

משבר הגיוס הוביל להעצמת הקונפליקט בין החרדים לצה"ל, חקיקת חוק שנוי במחלוקת והתפשטות תופעת הסרבנים החרדים. כעת בג"ץ מחזיר שוב את הכדור למחוקקים, שניצבים מול מחאה עזה נגד כל אפשרות פשרה

מאת:

השבוע פרצו הפגנות החרדים נגד "גזירת הגיוס" את חומות השתיקה של המיינסטרים הישראלי, פתחו את מהדורות החדשות הגדולות ותפסו את הכותרות. הסיבה הייתה סרטון שפרסם העיתונאי ישראל כהן, בו נראית האלימות הקשה שהפעילו שוטרים נגד מפגינים, המצטרפת להחלטת בית המשפט העליון משבוע שעבר לבטל את חוק הגיוס אותו חוקקו המפלגות החרדיות, ולהחיל חובת גיוס על כל צעיר חרדי.

אלימות המשטרה משולחת הרסן יחד עם החלטת בג"ץ הביאו לקדמת הבמה את המחאה העיקשת שמנהלים "הפלג הירושלמי" וקהילות "העדה החרדית" נגד מגמת גיוס החרדים המתפתחת בעשור האחרון, שחוק הגיוס המתוקן שאף להפוך להליך משמעותי יותר.

ההפגנות השבוע פרצו עקב מעצרו של אברהם יצחק טויב, נכדו של האדמו"ר העומד בראש חצר החסידות "תולדות אברהם יצחק", מהקהילות החשובות ב"עדה החרדית". בעקבות ההפגנות הוא שוחרר לאחר מעצר של שבועיים, בתיווכו של השר ליצמן, אך תיעוד האלימות הקשה שהפעילו השוטרים עדיין בוער על סדר היום במגזר החרדי.

> שעת השמד: העריקים החרדים שהחליטו לא להתייצב בלשכת הגיוס

החלטתו של בית המשפט העליון השבוע לפסול את חוק הפשרה בעניין הגיוס שהשיגו החרדים, נתפסת בקרב המוחים נגד החוק כניצחון גדול. מאז חוקק החוק עמלים סנגוריו – בעיקר ח"כי ודוברי "דגל התורה" – לדבר בשבחו, לשכנע כי "גזירת גיוס" חרדים תמה ועברה מן העולם וכי החילונים ויתרו על האופציה לגייס בני ישיבות.

המוחים, שהצביעו על הכשלים הרבים שמקפל בתוכו החוק, ראו בו פשרה מוגזמת על חשבונן של החוליות החלשות והמקושרות פחות בעולם החרדי, הצרו על ההסכמה לקבוע "מכסות גיוס" ("יעדים" בלשון החוק) ופקפקו בטענה על כך שהחוק הוא סוף פסוק מבחינת החילונים. החלטת בג"ץ, שהחזירה את סערת הגיוס לבית המחוקקים, הוכיחה בבהירות את הטענה האחרונה. פסילת החוק הביכה קשות את הח"כים החרדים, והם מיהרו להוציא את מררתם בחריפות על בית המשפט.

היה לא תהיה

בגדול, בג"ץ נפל השבוע במלכודת שטמן לעצמו עם פסילתו של חוק טל בפברואר 2012 – שהעצימה את אחד הקונפליקטים המורכבים בחברה היהודית בישראל: שאלת גיוס חרדים לצה"ל. על פי הקריטריונים למהו "שוויון בנטל" שקבע הבג"ץ שפסל את חוק טל, לא היה מנוס לשופטים אלא לפסול אף את החוק החדש. המחאה הלא חרדית נגד חוק הגיוס היא אמנם פחות מעניינו של פוסט זה, אך מניתוח הסיטואציה הפוליטית והמגמות בקרב המחוקקים, גם החילונים, אפשר להניח בזהירות כי היה זה החוק הטוב ביותר שתומכי גיוס חרדים יכלו להשיג לעצמם.

אך הסיפור המעניין באמת זו המחאה המשמעותית שקמה נגד החוק ברחוב החרדי, מחאה שמופנית אל מחוקקי החוק – המפלגות החרדיות, ושנועלת כל אופציה לפשרה, אפילו כזו שעוד היה אפשר להעביר בשקט לפני כשנתיים או שלוש. המחאה נגד החוק פרצה בעקבות הסכמתם של הח"כים החרדים למכסות גיוס לחרדים, שעתידות לגדול עם השנים. כפי שנחשף בהארץ, בארבע השנים האחרונות החרדים לא עמדו במכסות, מה שאומר שסך המתגייסים מבתים חרדים שאינם תלמידי ישיבות לא מספיק בשביל לעמוד ביעד – ושהמטרה היא למלא את היעדים מתוך הישיבות עצמן.

בעוד הח"כים החרדים, בעיקר מסיעת "דגל התורה", עמלים להסביר שאף שר ביטחון "לא יעז לפרוץ להיכלי הישיבות ולעצור תלמידים", מצביעים המתנגדים על הקשחת הנהלים מצד הצבא, גם כלפי תלמידי ישיבות עילית. כמובן שבמצב כזה, בו החרדים זקוקים למספר ראשים כדי להגן על עולם הישיבות כולו, מי שישלם את המחיר יהיו בחורי הישיבות הספרדיות – המזרחים, המקושרים פחות (כאן בהרחבה). מאז חקיקת החוק אף החלו להפעיל בצבא מערך מיוחד לגיוס חרדים, המשקיע סכומי עתק בניסיון לשבור את ההתנגדות החרדית לגיוס לצבא, בין השאר בפרסום בכלי התקשורת החרדים העצמאיים.

לצד המחאה התפתח דפוס חדש בחברה החרדית, שלא היה מעולם: סרבנות חרדית. במחאה על חוק הגיוס החליט הרב אוירבך, מנהיג "הפלג הירושלמי", כי אף בחור ישיבה – גם כאלו שלא מועמדים לגיוס בעצמם – לא יתייצב בלשכת הגיוס במחאה על החוק. ההחלטה הזו יצרה, בתוך שלוש שנים, מאות סרבני התייצבות שמועמדים למאסר על ידי הצבא.

> מבצע בין הזמנים: צה"ל והמשטרה פשטו על בתי עריקים חרדים

"יהודים אנחנו, ולא נתגייס לצבא הציוני": ההפגנה נגד מעצר העריק החרדי השבוע בירושלים. במהלך ההפגנה תועדה אלימות קשה מצד השוטרים (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

"יהודים אנחנו, ולא נתגייס לצבא הציוני": ההפגנה נגד מעצר העריק החרדי השבוע בירושלים. במהלך ההפגנה תועדה אלימות קשה מצד השוטרים (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

סרבני ההתייצבות הללו הם צעירים מהבחירים שבעולם הישיבות הליטאי, והרחוב החרדי לא יסכין עם מעצרם. גם פתרון כולל לכל העריקים הללו, לא יועיל כל עוד הם מכוונים את מחאתם לחוק עצמו ולמחוקקיו – המפלגות החרדיות. כל מעצר עריק נתקל בהפגנות עזות המשתקות את מרכזי הערים החרדיות, וכפי שראינו השבוע – סודקות אפילו את חומת ההתעלמות של התקשורת החילונית המסורתית ממה שלא מתרחש בתל אביב וסביבותיה.

לא מתגייסים נקודה

מצב העניינים הזה כובל את המפלגות החרדיות למאבק לא מתפשר נגד הרצון לגייס חרדים. בפעם הקודמת שהחרדים נאלצו לחוקק חוק גיוס, עיקר חששם היה מפני התגובה ברחוב הלא חרדי. המצב הזה שייך לעבר הרחוק, כעת יהיה זה הרחוב החרדי והביקורתי שיעקוב בשבע עיניים אחר כל ניסיון פשרה ואחר כל סעיף, בציפייה ששלוחי הציבור החרדי יצליחו לשים סוף לאיום הגיוס.

אז מה יעשו החרדים? מי שעקב אחרי הדיונים בבית המשפט העליון לא הופתע מההחלטה לפסול את חוק הגיוס. השופטים גילו בקיאות בנבכי החוק ו"הקומבינות" הנהוגות בכל הקשור לגיוס חרדים. למעט ציטוטים תורניים, שהוצאו מהקשרם, השופטים נגעו בשאלות מיהו חרדי, וכיצד משמשים יוצאים בשאלה או חניכי מוסדות חרדים שאינם חרדים כדי לעמוד במכסות – וליצור מצג שווא כאילו החרדים מתגייסים לצבא, בחדות מפתיעה. למעשה, פסק הדין היה חד משמעי ולא הותיר לחברי הכנסת החרדים ברירה: ניכר כי בית המשפט שואף לשוויון מלא בחובת גיוס בין צעירים חרדים ושאינם חרדים, ולא יקבל כל הסדר אחר.

אך החרדים לא יתגייסו לצבא. אף חוק או שופט עליון לא ייאלצו את בני הישיבות להתגייס, מה שברור אפילו ללפיד: כפי שהעירו מבקרי חוק הגיוס של לפיד מימין, הוא נועד בעיקר כדי להטיל סנקציות כלכליות או פליליות, ופחות כדי לגייס חרדים בפועל. עד עתה נמנעו החרדים ממאבק חקיקתי ישיר שיעסוק בכלל חובת הגיוס לצבא, והעדיפו פתרונות קוסמטיים המחריגים רק את בני הישיבות, פתרונות שלא עמדו במבחן בג"ץ.

אם מה שהחרדים יצטרכו בשביל לפטור את תלמידי הישיבה זה לשנות את חוק גיוס חובה לכל – לא מן הנמנע שהם ימצאו לעצמם שותפים נגד החוק, כמו תומכי צבא מקצועי, ויפעלו בהתאם. המחיר אותו ישלם צה"ל על פסיקת בית המשפט העליון יהיה איפה משמעותי יותר מאשר ההסכמה ליעדי גיוס הנהוגה כיום. אין בכך ספק, לחרדים יש את הכוח הפוליטי להגן על רצונם שלא לשרת בצבא.

> האופוזיציה החרדית יצאה להפגין כדי לזכות מחדש בשליטה על המגזר

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

אקדמיה שלא יוצאת נגד ההרג והדיכוי לא ממלאת את תפקידה

כשהופיע איום על ביטול פרסי ישראל, האקדמיה בישראל הזדעקה. אבל היא בוחרת למלא את פיה מים ביחס לזוועות בעזה, ואפילו עוזרת בסתימת הפיות של סטודנטים ומרצים פלסטינים. ככה לא עושים אקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf