newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

משרד החינוך: מבחני המיצ"ב יביאו להרס מערכת החינוך

כבר בשנת 2008 ניבא משרד החינוך במדויק את כל הרעות החולות שיניבו מבחני המיצ"ב ופרסומם, אך איש לא קם לבטל את הזוועה הזו - ולהפסיק את ההתעמרות במורות ובתלמידים

מאת:

השבוע השיק משרד החינוך אתר אינטרנט חדש המציג לציבור את תוצאות מבחני המיצ"ב (מדד יעילות וצמיחה בית ספרית). זה קורה שש שנים לאחר שבג"צ חייב את המשרד להנגיש את המידע לציבור, בעקבות עתירה של התנועה לחופש המידע. מבחני המיצ"ב הונהגו בשנת 2002 בחמישה תחומים: שפת אם, אנגלית, מתמטיקה, מדעים ושאלון "אקלים" הנוגע לאווירה בבית הספר, כגון יחסי מורים ותלמידים או גילויי אלימות. מדובר במבחנים ארציים אחידים, כלומר חיצוניים לבתי הספר, והם מועברים בכיתות ה' וח'.

בשנת 2006 פנו התנועה לחופש המידע ואחרים אל משרד החינוך בבקשה לפרסם את תוצאות הבחינות. משלא נענו, פנו לבית המשפט. משרד החינוך הקים וועדה של אנשי מקצוע שדנו בנושא, ובעקבותיה הוגש כתב תשובה לבית המשפט המסביר ומנמק את עמדת משרד החינוך.

> ישראל מתעקשת שלא ללמד בחולות את המקצוע המבוקש ביותר

לכאורה, זהו מסמך המסביר מדוע אסור לפרסם את המידע לציבור – אולם כפי שתראו מיד, הבעיה אינה בפרסום אלא במבחן עצמו. לא בראי אלא בדמות. מסמך זה הינו כתב האשמה חמור של משרד החינוך כנגד עצמו. אין צורך לדמיין מה רע בבחינות המיצ"ב – צריך לקרוא את מה שמשרד החינוך בעצמו חושב עליהם.

כל המשפטים להלן הם ציטוטים מתוך מסמך משרד החינוך, ספטמבר 2008.

על טיבם של המבחנים:

* בחינות מעין אלה מביאות ככלל ללחץ עקיף אך מוגבר המעודד רמאות ופגיעה בטוהר הבחינות, מצד הגורמים המרגישים מאוימים מפרסום תוצאות הבחינות: תלמידים, מורים ומנהלים.
* תוצאות הבחינה הנם תולדה של גורמים רבים שאינם קשורים רק לרמת ההוראה ולמידת ההשקעה בבתי הספר.
* המדידה אינה משקפת תחרות שוויונית בין גורמים שווים.
* הסקת מסקנות על תפקוד בית הספר, על סמך בחינות המיצ"ב בלבד, תעשה עוול עם מנהלים ומורים.
* התוצאות המפורסמות לא ישקפו את הישגי בתי הספר כהווייתם.

על טיבו של הפרסום:

* … יהפוך את הנתונים לכלי עיקרי לפיו נשפטת כלל העשייה החינוכית בבתי הספר.
* … יסיט את תשומת הלב של הציבור, וחשוב מכך את תשומת לבם של העוסקים במלאכת החינוך למוקדים בלתי רצויים.
* … יטה את כל העשייה החינוכית לעבר יעד אחד יחיד, באורח טוטלי ודומיננטי.
* … יעמיד את הגורמים החינוכיים בפני ביקרות ציבורית בלתי מקצועית ובלתי הוגנת.

על הקשר בין המבחנים לפערים חברתיים:

* שיפוט בני אדם על פי תוצאה בודדת או מספרים בודדים, עלול לפגוע בדימוי העצמי של התלמידים ושל המורים המלמדים בבתי הספר עם ציוני נמוכים.
* פרסום התוצאות יוביל לתיוג באורח מעוות ובלתי הוגן של בתי הספר.
* תיוג זה יוביל להתניידות תלמידים ביוזמת הוריהם, לבתי ספר שבהם תוצאות הבחינות גבהות יותר. למותר לציין כי התניידות מעין זו אינה אפשרית בקרב האוכלוסיות החלשות.
* האינטרס של צוות בית הספר והרצון שלו להציג תוצאות גבוהות וטובות, יוביל לסינון בקבלה של תלמידים חלשים, והעדפת תלמידים עם יכולות גבוהות.
* דווקא התלמידים החלשים, הזקוקים להשקעה ייחודית, ינשרו מבית הספר וייאלצו ללמוד בבתי הספר החלשים.
* ההשלכות השליליות של הפרסום רק יגדילו את הפערים הגדולים ממילא בין בתי ספר מבוססים לחלשים.

על המורים והמנהלים:

* [הם] ינקטו בפעולות שמטרתן להעלות בכל מחיר את ממוצע ההישגים הבית ספריים, ברוב המקרים לא בדרך של שיפור ההוראה, אלא למשל הפניית שעות לימוד לכיתות הנבחנות, הכנה מאסיבית למבחנים בצורה של שינון ורידוד הידע באורח ממוקד לסוג השאלות שבמבחן, הכתבת תשובות לתלמידים, הרחקת תלמידים חלשים שעלולים להוריד את הממוצע הבית ספרי, תיוגם כלקויי למידה ופגיעה בטוהר הבחינו בדרכים אחרות.
* עולה חשש ממשי ומעשי, הנלמד ממחקרים מקצועיים שנערכו ברחבי העולם, כי פרסום בחינות המיצ"ב יגרום למנהלי בתי הספר, למורים ולתלמידים, לחוש מאוימים מקיום הבחינות.
* עבור מורי בתי הספר ומנהליהם יהיה בפרסום תוצאות המבחנים סיכון אישי ממשי.

ולסיכום:

* לא יושג שיפור של ממש בתהליכי ההוראה והלמידה
* בטווח הארוך, פרסום התוצאות עלול להביא לידי הרס של מערכת החינוך הנוכחית.

> אחדות היא ערך לאומני, שונות היא ערך חינוכי

לבטל את בחינות המיצ"ב. תלמידים בעת בחינה בבית הספר (צילום אילוסטרציה: הדס פרוש, פלאש90)

לבטל את בחינות המיצ"ב. תלמידים בעת בחינה בבית הספר (צילום אילוסטרציה: הדס פרוש, פלאש90)

אך למרות כל הטיעונים הקשים הללו, משרד החינוך חגג השבוע את השקת אתר האינטרנט החדש המציג את תוצאות מבחני המיצ"ב. האם טיעוני משרד החינוך שכנעו אתכם עד כמה משרד החינוך שלנו חסר אחריות?

הפתרון היחיד: לבטל את המבחנים הללו

מי שלא השתכנע מטיעוני משרד החינוך הם שופטי העליון, שכאמור דנו בעתירה בשנת 2012. על חשש המשרד מהשפעתם הרעה של המבחנים, השיב השופט אליעזר ריבלין : "אם אכן קיים חשש כי הביקורת הציבורית תופנה גם כלפי מנהלים ומורים, שמבצעים את עבודתם נאמנה, ואינם נושאים באחריות להישגים הנמוכים של התלמידים, הרי שמן הראוי הוא כי המשיב (משרד החינוך, ג"ג) יגבה אותם מורים, יתמוך בהם ולא יפגע בהם.

כל עוד יעריכו הממונים על המורים והמנהלים את עבודתם של אלה על-פי קנה מידה מקצועי אובייקטיבי ובהתאם לנתוני הפתיחה עימם התמודדו המורים, הרי שפוטנציאל הסיכון הנשקף לאותם מורים ומנהלים יתאיין."

על טענת משרד החינוך שציבור ההורים יעשה שימוש פסול במידע, השיב בית המשפט העליון בציטוט מדברי השופט לנדוי משנת 1962: "שלטון הנוטל לעצמו את הרשות לקבוע מה טוב לאזרח לדעת, סופו שהוא קובע גם מה טוב לאזרח לחשוב; ואין סתירה גדולה מזו לדמוקרטיה אמיתית, שאינה 'מודרכת' מלמעלה […] אין מסלקים תופעה חברתית שלילית על-ידי שמעלימים את גילוייה מעיני הציבור."

יש דרך אחת לסלק את התופעה החברתית השלילית – לבטל כליל ולאלתר את בחינות המיצ"ב. תשאלו את משרד החינוך, הוא יודע כמה זה רע.

> מהם הערכים מאחורי החינוך לזהות יהודית? כסף, והרבה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf