newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הכירו את דונלד טראמפ ההודי, החבר החדש של נתניהו

נרנדרה מודי עשה היסטוריה בהודו וניצח את מפלגת "הקונגרס הלאומי" על גבי קמפיין רצוף לאומנות, פופוליזם ושנאת זרים. מאז בחירתו חלה עליה דרמטית במספר התקיפות נגד מיעוטים דתיים ואתניים, ברוח ההנהגה. מזכיר לכם מישהו?

מאת:

בימים אלו מקיים ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי ביקור מתוקשר בישראל, שעל ההיבטים הדיפלומטיים והכלכליים שלו הרחבנו כאן. בשתי המדיניות מציינים את ביקורו של מודי כ"היסטורי", שכן זו הפעם הראשונה שראש ממשלה הודי מבקר בישראל. לאור החשיבות הרבה שמיוחסת לביקור זה ולאור הקשרים ההולכים ומתהדקים בין הודו לישראל, מתבקש לבחון כמה מההיבטים המורכבים, שלא לומר כואבים, של מדיניותו הפנימית של מודי בהודו.

מודי נבחר לרשות הממשלה בשנת 2014. מפלגתו, "בהראטיה ג'נאטיה", ניצחה באופן חסר תקדים – 282 מתוך 582 מושבים בפרלמנט – את מפלגת "הקונגרס הלאומי", ששלטה בהודו במשך מרבית שנותיה כמדינה עצמאית. הערכים והאסטרטגיה שתרמו להיבחרו דומים לאלו שסייעו לנשיא האמריקאי דונלד טראמפ להיבחר: לאומנות, פופוליזם ומצג של שבירה מהממסד הקיים שמנהל את המדינה. במהלך קמפיין הבחירות שלו וגם לאחריו, מודי השתמש בצורה נרחבת וחכמה באמצעי המדיה הדיגיטלית השונים כדי להגיע אל ההמונים. באמצעות הצגתו כעממי יותר מחברי המפלגה הוותיקה והמבוססת, ובאמצעות הבטחות רבות לרפורמה כלכלית ודגש חזק על הינדואיזם כגורם מאחד ומוביל בהודו-, הוא הביא את הימין הלאומני והכלכלי לניצחון סוחף.

לאור מאפייני הקמפיין של מודי – רפורמה כלכלית מצד אחד ולאומנות הינדואיסטית מצד שני – נשאלת השאלה מהי מידת "הצלחתו", אם ניתן להגדיר זאת כך, ביישום המדיניות שלו. מבחינה כלכלית, ב"אקונומיסט" מסכמים כי "ראש ממשלת הודו איננו איש הרפורמה הרדיקלי שהוא מתיימר להיות", וכי הוא "איננו טוב כל כך בעבודה שיטתית למען פתרון הבעיות שמעכבות את כלכלת המדינה". בהקשר הזה, אחת הרפורמות שנקט מודי, במקרה זה לאכיפת מס על "כסף שחור", חזרה בוודאות כבומרנג. בתחילת נובמבר 2016 הוא הוציא מהמחזור את השטרות הנפוצים של 500 ו-1000 רופי, כדי לאלץ את מי שחסכו אותם ללא דיווח להחליף אותם תוך חודשיים בשטרות חדשים – שלא הודפסו מהם מספיק. המחסור בשטרות בבנקים ובכספומטים הוביל להפסדים עצומים לאוכלוסייה ופגע בעיקר בעסקים החוקיים, ולא במעלימי הכספים והמס נגדם יצא ראש הממשלה.

אף על פי כן, בכל הנוגע לתכניות פיתוח תשתיות, חקלאות ואנרגיה מודי הוא אחד שעושה ולא רק מדבר. עובדה זו מקנה לו נקודות זכות רבות בקרב תומכיו הרבים. בהקשר הזה, שיתופי הפעולה המסחריים, הביטחוניים והטכנולוגיים שלו עם ישראל נתפשים באופן כללי בהודו כחיוביים, וכחלק ממאמצי הפיתוח הכלכלי שלו.

> עסקאות נשק ותיאום אידאולוגי: ראש ממשלת הודו מגיע לישראל

"עוכרי הודו לפקיסטן!"

ההיבט הלאומני של הקמפיין הוא זה שמביא עמו את הבשורות העגומות במיוחד למיעוטים בהודו, ובעיקר למוסלמים – המהווים את המיעוט הדתי הגדול במדינה. למתחים בין הינדואים למוסלמים בהודו שורשים רבים, שאחד המרכזיים בהם הוא היריבות הארוכה עם פקיסטן השכנה. בעוד שגורמים קיצוניים משתי הדתות מעורבים לפרקים במעשי אלימות וטרור, לממסד ולרשויות ברמה הלאומית והפדרלית יש תפקיד חשוב בניהול המשברים ובליבוי הסכסוכים.

באופן ייחודי, למודי ולמפלגתו יש היסטוריה של התעלמות מגזענות ושל החרפת מתחים בין-דתיים, שבאים לידי ביטוי פעמים רבות במעשי הרג, נקמה ומהומות קהילתיות. בשנת 2002, כשכיהן מודי כראש השרים (ראש הממשלה) של מדינת המחוז גוג'ראט, התרחש בה טבח במוסלמים, שהיה לאחת התקריות האלימות הבולטות בהיסטוריה של הודו המודרנית. מאות נהרגו, מאות אלפים נעקרו מבתיהם ונשים רבות נאנסו. מודי ומפלגתו לא התערבו כדי למנוע את הטבח, ונציגי השלטון והמשטרה אף לקחו בו חלק.

תחת כהונתו של מודי, מגמת העוינות הממסדית כלפי מוסלמים זוכה כעת לביטוי נרחב יותר ברמה הלאומית. במאי 2015, שנה לאחר היבחרו, החל ראש הממשלה בקמפיין אלים נגד "אוכלי הבקר", כלומר מוסלמים הנבדלים במנהגם מהאוכלוסייה ההינדואית, שנמנעת ברובה משחיטה של פרות. דו"ח שפרסם לפני חודשיים הארגון Human Rights Watch מצביע על עליה באירועים של לינצ'ים במוסלמים על רקע המדיניות הממשלתית שמאפשרת ל"מגני הפרות" לקחת את החוק לידיים ולאכוף אותו באופן ברוטאלי באזורים שונים של הודו.

השימוש באיסור חוקי וגורף על אכילה ושחיטת בקר, כביכול לצורך הגנה על זכויות בעלי חיים, הוא בבחינת שיטה אחת מני רבות שקמו בשנים האחרונות במטרה לכפות לאומיות "הודית" מסוג אחד בלבד. מי שמביעים התנגדות להלך הרוח הנוכחי ומבקרים את הממשלה על מדיניותה, מתויגים יותר ויותר בשיח הציבורי כאנטי-לאומיים – שלא לומר "עוכרי הודו". אמירה מסוימת שגם כן הפכה מקובלת יותר היא "אם לא טוב לכם, לכו לפקיסטן! כאן זה הודו!". כך הוטח למשל בפניו של פעיל קומוניסטי בכיר, שהתערב למען זקן מוסלמי אשר עבר מסכת השפלה מצד נערים ברכבת התחתית בדלהי.

> שני סרטים, סיפור אחד: הנרטיב הפלסטיני ודיכוי היהודים המזרחים

לאומנות, פופוליזם ומצג של שבירה מהממסד הקיים שמנהל את המדינה. נתניהו ומודי (שלומי כהן/פלאש90)

נשמע מוכר? לא במקרה

ההתרשמות הכללית של רבים המתנגדים לאידיאולוגיה של מודי היא כי הממשלה איננה פועלת למניעת אירועים אלימים, בעיקר בכל הנוגע למעשי לינץ' והטרדות של מיעוטים אתניים ודתיים, ואף מעודדת אותן. דוגמה לכך היא היעדר התגובה הראויה מצד הממשלה לתקיפות של אפריקאים, שאחת מהן, במאי 2016, הסתיימה במוות של אזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו שחי בדלהי; בפברואר אותה שנה אישה מטנזניה הוכתה והופשטה בעיר בנגלור; שתי תקיפות חמורות נוספות נעשו בסטודנטים מניגריה בחודש מרץ האחרון בעיר בצפון המדינה. למרות שאפריקאים המתגוררים בהודו מתלוננים פעמים רבות על אפליה ויחס פוגעני בשל מוצאם, ולמרות האופי הגזעני המובהק של התקיפות על הסטודנטים הניגרים, לדוגמה, הממשלה ונציגיה התעקשו כי לא מדובר בגזענות, אלא ב"עבריינות קלה".

ניתן לסכם כי הודו תחת כהונתו של מודי מדירה יותר ויותר, ודוחקת לשוליים, את כל מי שאיננו חלק מההגמוניה המבוקשת – הינדואיסטית, לאומנית ובעלת זיקה דתית. ליברליות וחילוניות הופכות מוקצות בשיח הפוליטי הציבורי, למשל ברשתות החברתיות, וכינוי גנאי נוסף שנכנס לז'רגון בהודו הוא "סיקולר" (sickular) – הלחם בסיסים של המילים "מחלה" ו"חילוני". בכל הנוגע להסלמה באלימות פוליטית, דתית או גזענית, מודי עצמו נמנע מדברי הסתה מובהקים, אולם הוא מוביל הלך רוח המאפשר את האירועים הקשים, מבלי שהאשמים יתנו על כך את הדין.

אם נשוב לעניין ביקורו של מודי בישראל, שנועד לחזק את שתי המדינות מבחינה כלכלית, דיפלומטית ועוד, קשה שלא להבחין בדמיון מסוים בין מציאות החיים תחת שלטון הימין כאן ושם. מודי וראש הממשלה בנימין נתניהו הגדירו עצמם זה מכבר כחברים טובים. הם מחליפים ברכות הדדיות בטוויטר ובהזדמנויות דיפלומטיות שונות, ומקרינים לסביבתם תחושה של אמונה הדדית בצדקת דרכם הפוליטית.

ממשלת הימין הישראלית נדמית כשותפה מוצלחת במיוחד לממשלה ההודית בפעילות הענפה לקידום הקשרים והעסקים השונים בין המדינות, שתוצאותיה ישפיעו בסופו של דבר על המצב הפנימי בשתיהן. הגם שיש בהידוק הקשרים הבילטרליים מרכיבים חיוביים ומבורכים, חשוב לזכור כי בצדם ישנו גם מחיר כבד אותו עשויות לשלם אוכלוסיות רבות שונות בהודו, בישראל ובפלסטין.

> הקרע במרצ מחריף: צעירי המפלגה הפגינו נגד זהבה גלאון

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf