newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

משטרה שהפכה את השקר והאלימות לדרך חיים היא סכנה לשלום הציבור

שוטר יס"מ שתועד אתמול כשהוא מכה נהג פלסטיני הוא השגרה. ברירת המחדל של המשטרה ביחס לפלסטינים היא להפעיל אלימות ולשקר. רק 110 מתוך מעל לשלושת אלפים תלונות שהוגשו למח"ש בשנת 2016 הסתיימו בכתב אישום

מאת:

הסרטון של השוטר המכה שפורסם אתמול עדיין לא מרפה ממני. אני מנסה להבין מה בתמונות האלה כל כך מזעזע, הופך קרביים. הן הרי לא באמת מחדשות דבר למי שטיפה מכיר את המציאות המזרח ירושלמית, את הנוכחות האלימה, המהלכת אימים של המשטרה במרחבים הפלסטינים.

אני מכירה את המציאות הזו היטב, מכל שורת פלסטינים המעוכבים ליד איזה קיר שאני רואה לפחות פעמיים ביום בעיר הזו, אני מכירה אותה מהמכות הפרועות שהשוטרים מכניסים בהפגנות, מהג'יפים של מג"ב שדוהרים ברחובות מזרח העיר. יותר מפעם היו קרובים לדרוס אותי על מעבר חציה כי הניחו, אני מנחשת, שאני פלסטינית וג'יפ של מג"ב לא יאט כדי לתת לפלסטינית זכות חציה במקומות האלה.

> צפו: שוטר בועט ומכה נהג משאית בירושלים המזרחית

אולי זאת העובדה שאף אחד מהגברים הפלסטינים שעומדים ליד וצופים בהשתוללות המופרעת הזו של השוטר לא מעז להתערב, ודאי שלא להחזיר לו. עומדים וסופגים, וסופגים. חוכמת המונים שיודעת שגם בלי שיניחו עליו אצבע, הוא יוכל בקלות לטעון שהותקף וחשש לחייו ומהר מאוד הם עוד ימצאו את עצמם בהליך משפטי כנאשמים. הנתונים מוכיחים, כמובן, שהם צודקים.

בשנים 2011-2014, ביותר מ-93% מהמקרים בהם הגישו אזרחים תלונות נגד שוטרים, החליטה מח"ש שלא לחקור כלל את התלונות או לסגור את התיק מבלי לנקוט בהליך כלשהו נגד השוטר. מבין 11,282 תלונות שהוגשו בשנים 2011–2013, רק 306 תיקים הגיעו לכדי דין פלילי, (כ-2.7%) ו-373 לדין משמעתי (כ-3.3%). בשנת 2014 רק 2.5% מהתלונות הביאו להעמדה לדין ו-3% לדין משמעתי. יתר התלונות נסגרו מפאת חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור, או שכלל לא נחקרו.

בשנת 2016 הוגשו 2,945 תלונות למחלקה לחקירות שוטרים, ובכמעט מחצית מהמקרים פתחה מח"ש בבדיקה או בחקירה פלילית. בסופו של דבר, עם זאת, רק ב-110 מקרים הוגשו כתבי אישום פליליים וב-128 מקרים נוספים הוגש כתב דין משמעתי על ידי אגף המשמעת של המשטרה.

משטרת ישראל היא גוף שהפך את השקר לדרך חיים. אם יש משהו שאפשר לקחת מהתמונות הנוראיות האלה הוא זה: להפנים שברירת המחדל של המשטרה ביחס לפלסטינים היא קודם כל לשקר. להפעיל אלימות ולשקר. הציבור הישראלי קיבל די והותר הוכחות לכך, ואם אנחנו לא מטומטמים גמורים או רשעים גמורים, זה הלקח המינימלי שכל אדם הגון צריך להפנים אחרי הצפייה בתמונות האלה. משטרה אלימה, המסכנת את שלום הציבור.

> אחרי למעלה מעשור: צה"ל הכיר בסרבנית כיבוש כסרבנית מצפון

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf