newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ימים של סולידריות: עיתונאים, נהגים, מטפלות ומלצרים בשורת מאבקי עובדים

מהתאגיד והרשות ועד מוסדות התרבות של חולון, מחיפה ועד דימונה, והחל ממחר גם בכל הכבישים שביניהן. אלפי עובדים מעורבים בשביתות ומאבקים למען זכויותיהם ולמען החברה שלנו בימים האחרונים. חלקם גם מצליחים

מאת:

בשבוע האחרון גוברת התסיסה במערכת הפוליטית: נתניהו וכחלון סביב התאגיד ורשות השידור, נתניהו ובנט סביב הבנייה בהתנחלויות, בנט וליברמן על המכינה בעלי, חקירות ודיבורים על בחירות. אבל במקביל אנחנו נמצאים בליבם של ימי מאבק חברתי עצום, שסוחף אלפי עובדים ברחבי הארץ ומשפיע על חייהם של רבים נוספים. חשוב להסתכל על התמונה השלמה כדי להבין עד כמה.

כמובן שבלב הכותרות נמצא מאבק עובדי רשות השידור לקראת סגירת מקום העבודה שלהם ופיטורים של מאות. במקביל, בתאגיד השידור "כאן" שואפים העובדים לחתום על הסכם קיבוצי ולהתגונן מפני נסיונות ראש הממשלה להרחיב משמעותית את ההשפעה הפוליטית על המערכת העיתונאית של הגוף החדש.

נתניהו מנסה לסכסך ולפלג בין שתי קבוצות העיתונאים, במטרה להגדיל את שליטתו האישית בתקשורת. התשובה לכך חייבת להיות סולידריות של עיתונאים, למען הסכם קיבוצי בתאגיד והגנה מפני התערבות הממשלה בעבודה העיתונאית שם, ובמקביל: למען קליטה של כמה שיותר מעובדי הרשות לתאגיד בתנאים ראויים, הימנעות מהסדרים של העסקה קבלנית ולוודא העסקה ישירה, ומציאת חלופות בשירות המדינה ו/או פיצויים הוגנים למי שלא תמצא להם עבודה בתאגיד.

> משה כחלון מעולם לא התקיים כישות פוליטית עצמאית

הפגנת עובדי רשות השידור, ירושלים, אתמול (יונתן זינדל / פלאש90)

הפגנת עובדי רשות השידור, ירושלים, אתמול (יונתן זינדל / פלאש90)

שני מאבקי עובדים גדולים נוספים נמצאים בכותרות בימים האחרונים, לצד כמה מאבקים שקטים יותר. כ-1,500 עובדי חיפה כימיקלים בצפון (המאוגדים בכוח לעובדים) ובדרום (בהסתדרות) יוצאים יום-יום להפגנות בדימונה, חיפה וירושלים במחאה על כוונת ההנהלה לפטר את כולם בשל סגירת מיכל האמוניה. העובדים מדגישים את החובה של חיפה כימיקלים, ושל המדינה, למצוא חלופות למיכל, מאשימים את ההנהלה בכך שלא נערכה לסגירה הצפויה, ומתנגדים לנסיונות ההנהלה לנצל את סגירת המיכל כמנוף לחץ לשינויים בהסכמים קיבוציים.

המאבק הגדול השני הוא של נהגי אגד, שמחר צפויים להשבית את מערך האוטובוסים בשל מחאתם על תנאי השכר. לדברי יו"ר הסתדרות, אבי ניסנקורן, נהגי דור ב' משתכרים "משכורת רעב", ואילו מול דור א' מנסה ההנהלה לקצץ בתנאים באופן מתמשך. המחאה ממוקדת בעיקר בממשלה, שמונעת תוספת סבסוד לאגד, שתאפשר תנאים הוגנים לנהגים. זוהי אחריות של המדינה לספק תחבורה ציבורית זמינה, זולה, יעילה וגם הוגנת לעובדיה – וסבסוד כזה הוא הצעד המתבקש.

פחות מדוברים הם שני מאבקים מתמשכים שמתרחשים שניהם בחולון (ושניהם במסגרת כוח לעובדים). הסגל הזוטר במכון הטכנולוגי חולון שובת כבר שלושה שבועות ולא מלמד בשל שכר זעום ופיטורים כל שנה שמונעים צבירת ותק. בעוד שבמכללות אחרות נחתמו כבר הסכמים שמתקנים את העיוותים האלה, בחולון מתעקשת ההנהלה יותר.

במקביל מנהלים מזה כמה שבועות עובדי מוסדות התרבות בחולון (התיאטרון, מוזיאון הילדים והמדיטק) מאבק בהנהלת התאגיד העירוני, שמזה כמה שבועות מסרבת אפילו לשבת למשא ומתן עם העובדים. עובדי התרבות מוחים על עשרות פיטורים במוסדות ועל שכר זעום ללא העלאות. לאחרונה השביתו כמה מהמוסדות מספר פעמים והמאבק נמשך.

> פרס ישראל למתנחל שפיצח את השיטה

עובדים של חיפה כימיקלים בהפגנה בירושלים, לפני כשבוע (יונתן זינדל / פלאש90)

עובדים של חיפה כימיקלים בהפגנה בירושלים, לפני כשבוע (יונתן זינדל / פלאש90)

מחר (שלישי) תתחיל גם שביתה בת יומיים במעונות היום של "נשי חירות", ארגון הנשים המקביל לנעמ"ת ומשויך לתנועת החירות (ליכוד). יותר מ-350 מטפלות במעונות ישתתפו בשביתה, ב-25 יישובים שונים, והשביתה תשפיע על כ-1,500 משפחות. המטפלות מוחות על "גרירת רגליים" מצד ההנהלה במשא ומתן להסכם קיבוצי שני, שאמור להבטיח להן הגדלת היקפי משרות, תוספת ימי מחלה ועוד.

גם אלפי העובדים של חברת כלל ביטוח מאיימים להתחיל בשביתה ביום ראשון הקרוב במחאה על גרירת רגליים מצד ההנהלה במשא ומתן על הסכם קיבוצי.

במקביל הוכרז אתמול סכסוך עבודה ב"קפה נואר" בתל אביב, שם המלצרים התאגדו בהסתדרות לפני שלושה שבועות וההנהלה טרם הכירה בהתאגדות. בעוצמות נמוכות יותר נמשך מאבק המנופאים, בזמן שעוד מנוף קרס אתמול ברמת גן והוביל לפציעה של עובדים.

ואמנם הם לא עובדים, אבל שביתת הרעב של הנכים מול הכנסת נכנסה היום ליומה השני, בדרישה שהיא בסיסית עוד יותר מכל דרישות העובדים: השוואת קצבאות הנכות לשכר מינימום, לא יותר, כדי לאפשר קיום בכבוד למי שלא מסוגלים לעבוד, אבל עדיין צריכים להתקיים ולשלם שכר דירה, אוכל, חשבונות, תרופות ועוד.

ובפינת החדשות הטובות

הסתדרות המורים הצליחה להגיע אמש להסכם חדש מול משרדי האוצר והחינוך, שיגדיל את שכרם של מורים מתחילים. ואם פתחנו בעיתונאים אז גם נסגור בעיתונאים: אחרי תקופה ממושכת של טלטלות בשבוע שעבר אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב את מכירת העיתון "גלובס" לאלונה בר און – בניגוד לעמדת הכונסים של נכסי אליעזר פישמן, בניגוד לצפוי לאור העובדה שהמתחרה של בר און הציע יותר כסף, אבל בהתאם להעדפתם של עיתונאי גלובס עצמם. העיתונאים אף הגיעו להסכם קיבוצי עם בר און שיבטיח להם תנאי העסקה הוגנים, לרבות פרק שעוסק באתיקה מקצועית ומבטיח להם חופש עיתונאי ראוי. מזל טוב!

> ביום שבו נולדת התגייסתי. חשבתי שאני עושה את הדבר הנכון. טעיתי

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf