newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

תחקיר צה"ל: ירי של 35 כדורים באשה שכבר שוכבת על הקרקע הוא לא מידתי

התחקיר הצבאי מעלה כי שוטרי מג"ב ירו למוות בפלסטינית שאיימה בסכין בצומת תפוח גם כאשר כבר לא נשקפה להם סכנה. המשטרה: הם פעלו כשורה. משפחת האחים שנורו למוות בקלנדיה תערער על החלטת הפרקליטות לסגור את התיק נגד המאבטחים היורים

מאת:

ביום רביעי לפני כשבוע, במחסום תפוח, נורתה למוות רחיק שגיע מוחמד יוסף, 19, תושבת עסירה א-שמאלייה שבאזור שכם. היא נורתה לפחות 35 פעמים לאחר שלטענת דוברות המשטרה היא התקדמה לעבר שוטרי משמר הגבול המוצבים במחסום, שלפה סכין, לא נענתה לקריאות לעצור, שכללו גם ירי באוויר, ובשלב הזה, כך על פי הודעת הדוברות, "מבצעים הלוחמים ירי לעברה ומנטרלים".

אולם מסרטון שתיעד את האירוע עלה כי מהודעת דוברות המשטרה נשמט שלב קריטי ברצף האירועים. על פי הסרטון, ארבעת שוטרי מג"ב ממשיכים לירות עוד ועוד באישה הצעירה כאשר היא שוכבת על הרצפה ולא מאיימת עליהם וזאת מטווח של מטרים ספורים. אלו מבצעים בה למעשה וידוא הריגה.

עובדות אלו פורסמו למחרת התקרית בשיחה מקומית. תחקיר שנחשף אתמול על ידי צחי כהן ב"קול ישראל" מאשר למעשה את הקביעה כי הירי ביוסף היה לא מידתי. כלומר ניתן להסיק מכך שחלק מהירי, 35 כדורים סה"כ אשר שניים מהם פגעו ברכב ישראלי, בוצע כאשר כבר לא נשקפה לשוטרים סכנת חיים מהפלסטינית. לפי התחקיר שוטר אחד ירה ברגלה, לפי הפקודות, אך האחרים ירו בה שוב ושוב, כמות אש שהנסיבות כלל לא הצדיקו.

המשטרה לעומת זאת עדיין מתעקשת על הטענה כי השוטרים פעלו כשורה וכי הירי נועד לנטרול, לכן סביר להניח כי הירי אפילו לא ייחקר במשטרת מחוז ש"י, למרות שהסרטון מראה בבירור שהשוטרים ירו לעבר הפלסטינית פעמים רבות לאחר ששכבה על הרצפה.

חסינות

במקביל הודיעה אתמול (רביעי) הפרקליטות על סגירת תיק ההרג הכפול בקלנדיה ללא כתב אישום נגד שני המאבטחים האזרחיים היורים בשל חוסר ראיות וחוסר אשמה. כזכור ביום רביעי, ה-27 באפריל, נורו למוות במחסום קלנדיה מראם סאלח חסן אבו אסמאעיל, צעירה בת 23 משכונת א-ראם במזרח ירושלים, אם לשתי בנות, ואחיה הצעיר איבראהים סאלח טאהה, בן 16 מבית סוריכּ.

על פי גרסת המשטרה, מראם אבו אסמעיל ואחיה אברהים נכנסו לאזור המיועד לרכבים בלבד במחסום. בדוברות המשטרה דיווחו לאחר האירוע כי "שוטרים ולוחמי מג"ב המוצבים במעבר קלנדיה הבחינו בגבר ואישה ב.מ. [בני מיעוטים] הצועדים לכיוון המעבר המיועד למעבר כלי רכב בלבד כאשר, ידה בתוך תיק שהיה ברשותה וידו של המחבל מאחורי גבו אוחזת בדבר מה שעורר את חשדם של השוטרים".

זמן לא רב מאוחר יותר הסתבר כי גרסת המשטרה אינה נכונה. היורים היו מאבטחים פרטיים. עדויות שפרסמנו כבר במאי על התקרית העלו חשד כבד שלכל הפחות הריגת הנער בן ה-16 לא הייתה מוצדקת והוא נורה מספר פעמים ללא שהעמיד סכנה כל שהיא למאבטחים במחסום, כאשר ניסה למשוך את אחותו החוצה מהמחסום. סביר מאוד להניח כי גם הירי על מנת להרוג את האחות היה מיותר, הרי לאחר שהשליכה את הסכין שברשותה, היא לא העמידה כל סכנה, ובמרחק ממנו נורתה ניתן היה להימנע מכך.

לפי הודעת הפרקליטות גם הירי באח הוא "הגנה עצמית". הפרקליטות יכלה לתמוך הודעה תמוהה זו בפרסום סרטון האבטחה מהתקרית, אך נמנעה מלעשות כך.

עורכת הדין המייצגת את המשפחה, עו"ד נאילה עטייה, אמרה אמש לשיחה מקומית כי היא מתכוונת להגיש כבר היום השגה על סגירת התיק ליועץ המשפטי לממשלה, ואם תידחה המשפחה מתכוונת לפנות גם לבג"ץ.

> ההכרעה האסטרטגית הניצבת בפני הפלסטינים בישראל

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf