newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שיחה מקומית עומדת לצד הטלוויזיה החברתית מול נסיונות ההשתקה

מנכ"ל משרד התקשורת הודיע שיפסיק לתמוך בשידורי "הטלוויזיה החברתית", מהוותיקים והחשובים בגופי התקשורת העצמאית. הסיבה: הוא לא אוהב את אופי הסיקור. לא ברור אם האיום בכלל יתממש, אבל עצם השמעתו היא איום נוסף על חופש הביטוי בישראל

מאת:

ביום חמישי האחרון הודיע שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת שמונה על ידי השר ורה"מ בנימין נתניהו, על כוונתו להפסיק את התמיכה הציבורית שניתנת לארגון "הטלוויזיה החברתית". לפי דיווחים בתקשורת פילבר נימק את החלטתו בכך שפעילותה התקשורתית מהווה "חתירה תחת יסודות המדינה ומתן במה לדה לגיטימציה של חיילי צה"ל". גם שר החקלאות, אורי אריאל, איים לשלול את ארבעת התקנים של שירות אזרחי שמוקצים לארגון.

לפי הפרסומים, ההודעות פורסמו בעקבות פניית ארגון "מילואימניקים בחזית", שהאשים את הטלוויזיה החברתית בסיקור אוהד לשורה של כלים לא-אלימים למאבק בכיבוש, ובהם משט הנשים האחרון, סרבנות גיוס וקמפיין ה-BDS.

מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר (יונתן סינדל / פלאש90)

מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר (יונתן סינדל / פלאש90)

אנחנו בשיחה מקומית מתייצבות ומתייצבים בסולידריות לצד "הטלוויזיה החברתית" במחאה נגד הצהרות מסוכנות אלה של פקיד בכיר כפילבר ושל השר אריאל, שמהוות עוד צעד חמור במתקפה של ממשלת נתניהו על התקשורת ועל חופש הביטוי. למען הגילוי הנאות נציין שהטלוויזיה החברתית מפעילה ערוץ גם באתר האח שלנו באנגלית, מגזין 972+.

הטלוויזיה החברתית, גוף תקשורת עצמאי ושמאלי שפעיל מאז 2006, מתקיימת בעיקר מתמיכת קרנות שונות. לצד זה, כ-8 אחוז מתקציבה, בהיקף של 88-100 אלף שקל בשנה, מתקבל ממשרד התקשורת בעבור שידורי הטלוויזיה בארבע משבצות קבועות בערוץ הקהילתי 98, בכבלים ובלוויון. מבין כ-100 גופים המשדרים בערוץ הקהילתי רק 38 עומדים בקריטריונים המחמירים שקבע משרד התקשורת למתן תמיכות, והטלוויזיה החברתית היא אחד מהם (לצד גופים כמו עמותות למען קשישים בנתניה, ברחובות, בירושלים ובחדרה, החברה להגנת הטבע, מתנ"ס במעלה אדמוים ומרכזי מורשת של יהדות כורדיסטאן ובבל).

בתגובה לדברי פילבר, שפורסמה אתמול בלילה, מבהירים בארגון שמידת החיבה של מנכ"ל משרד התקשורת לתכנים המשודרים אינה אחד הקריטריונים לתמיכה, שעל פניו אין בסיס חוקי להודעת המנכ"ל, ושסביר שמדובר רק ב"בלון" שלא ישפיע בפועל על המדיניות. בתגובת הטלוויזיה החברתית עוד נאמר ש:

במידה ויש כתבה שיש בה הסתה, או תוכן שיש בו עבירה על החוק – יואיל מנכ"ל משרד התקשורת להצביע עליה ולהסביר מה הבעיה בה. במקביל, יפנה למועצה לשידורי כבלים ולוויין שמפקחים על התכנים באמצעות ערוץ 98 וינזוף בהם על שידור התוכן המסית, לכאורה.

בדומה, גם ההכרזות הדרמטיות של השר אריאל כנראה משוללות כל תוקף במציאות. בעבר ניסה השר לשלול תקנים של שירות אזרחי מארגונים כמו אמנסטי ובצלם, אך נתקבל ביועץ המשפטי לממשלה, שהבהיר לו שהדבר כלל לא בסמכותו.

משתיקים פלסטינים באלימות, וישראלים בחקיקה

גם אם מדובר רק בבלון שכולו אוויר, שנועד רק לרצות את בסיס הבוחרים של שר התקשורת, ועל אחת כמה וכמה אם המנכ"ל ינסה לעמוד מאחורי הצהרותיו ולפגוע בפועל בטלוויזיה החברתית – מדובר בעוד הסלמה מסוכנת במהלכים של ממשלת הימין נגד התקשורת בארץ. נגד התקשורת הפלסטינית נוקטת הממשלה זה שנים במדיניות דיכוי אלימה שכוללת סגירה של כלי תקשורת, גם של אזרחים שלא חשודים כלל בהסתה או בעבירות אחרות, ירי על עיתונאים, מעצר מנהלי של עיתונאים, ועוד.

אחת מהסיבות למתקפה: כתבות על משט הנשים

במקביל, בשנים האחרונות וביתר שאת מאז הבחירות האחרונות, אנחנו עדים לשורת צעדים שנועדו לצמצם את צעדי התקשורת הישראלית: מקמפיין ההתשה שמוביל ראש הממשלה נגד תאגיד השידור החדש, דרך התערבות שר הביטחון בתכנים בגלצ, העברת תקציבי הפרסום הממשלתי לידי מירי "נעמיד כסף והם ישדרו מה שהם רוצים?" רגב, דרך עלייה בפניות האקטיביות של הצנזורה להסרת פרסומים בכלי תקשורת ועלייה בהוצאת צווי איסור פרסום, ועד הדה-לגיטימציה הכללית של העיתונות המסחרית ונסיונות לצ'פר בעלי הון שמעניקים לראש הממשלה סיקור אוהד, כמו שנחשף בתחקיר "הארץ" לגבי יחסי לשכת רה"מ ואתר וואלה!

ההתקפה הנוכחית על הטלוויזיה החברתית ממשיכה במגמה המסוכנת הזאת, כשמנכ"ל משרד התקשורת לוקח על עצמו תפקיד של שופט צבאי וצנזור: "מרשיע" ללא שימוע וללא משפט גוף שמשדר כחוק ושמקבל תמיכה כחוק, ומנסה להשתמש בקופה הציבורית כדרך להשתיק קולות שלא נעים לממשלה לשמוע.

לא רק התקשורת נמצאת במוקד ניסיונות ההשתקה של הממשלה. במושב הכנסת האחרון אושרו גם "חוק ההדחה", שמאפשר לחברי כנסת לשמש כשופטים של חבריהם ולגרשם מבית הנבחרים מבלי שאלה הורשעו בדבר, וגם "חוק העמותות", שנועד לסמן גופי שמאל כסוכנים זרים ולכן כבלתי לגיטימיים בדיון הציבורי. מתוך 27 עמותות שצפויות להיות מושפעות מהחוק, 25 הן עמותות זכויות אדם ושמאל. אחת מהן היא – שוב – הטלוויזיה החברתית.

שיחה מקומית עומדת לצד הטלוויזיה החברתית וקוראת לכלל התקשורת העצמאית ולעיתונאים בארץ בכלל להצטרף להתנגדות להודעתו של שלמה פילבר. ביחד, לא ניתן שישתיקו אותנו.

> אף אחד לא מקשיב לפרס הפלסטיני

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf