newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

לפני אלאור אזריה, העוזי דיינים הם שצריכים לתת את הדין

בסוף החודש צפוי אלוף פיקוד מרכז לשעבר, עוזי דיין, להעיד מטעם ההגנה במשפטו של אלאור אזריה. הטיעון המרכזי: המקרה היה צריך להיסגר בבדיקה פנימית. ההיסטוריה מעידה כי צה"ל אכן נוהג לא פעם לטייח כך מקרי הרג של פלסטינים, אך האם עדותו של דיין תשיג משהו פרט לסלילת דרכו שלו ושל בכירים נוספים בצבא להאג?

מאת:

הפוסט נכתב בשיתוף ג'ון בראון

עוזי דיין התרברב כי בזמנו כאלוף פיקוד מרכז הצליח להביא לכך שחיילים שביצעו הרג של חמישה עובדים פלסטינים חפים מפשע לא יחקרו ולא יעמדו לדין. אך האם זה באמת מה שאירע? וגם, מה היתה מטרת ההתרברבות שלו, שצריכה להביא אותו לחקירה פלילית, ומה מחפשים עורכי דינו של אלאור אזריה אשר הזמינו את עדותו למרות שהיא בלתי רלוונטית בעליל? ננסה לענות על השאלות הללו, אבל ראשית נתמקד באירוע עליו מדבר דיין אשר התחקינו על פרטיו.

סיבת הירי: מבט זועם

ב-10 במרץ 1998 בסביבות השעה שש בערב הגיע למחסום תרקומיא טרנזיט לבנה ובה 12 פועלים פלסטינים שעשו את דרכם הביתה בתום יום עבודה. כשהגיע הרכב למחסום הוא סטה ממסלולו ופגע קלות באחד החיילים במקום. החייל אמר מאוחר יותר כי המכונית סטתה במתכוון לכיוונו. "ראיתי מבט זועם בעיני הנהג", אמר. חיילים אחרים, שהיו מודעים ככל הנראה להתראה שהתקבלה יום קודם לכן על פיגוע דריסה, ראו את הטרנזיט סוטה ופתחו עליו באש. כתוצאה ,מהירי נהרגו שלושה מהעובדים – ג'אלב רג'וב, עדנאן אבו זנייד, ומוחמד שראוונה. שניים נוספים נפצעו.

> רשיון להרוג: קצין ירה למוות בשני נערים, שיקר, זייף מסמכים, לא נשפט – וקודם

מימין לשמאל - אלוף פיקוד מרכז עוזי דיין, הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק והאלוף אורן שחור, מפקחים על פינוי העיר חברון והעברתה לסמכות פלסטינית, לאחר אישור הכנסת על הסכם חברון ופרישת צה"ל מחדש (אבי אוחיון, לע"מ)

מימין לשמאל – אלוף פיקוד מרכז עוזי דיין, הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק והאלוף אורן שחור, מפקחים על פינוי העיר חברון והעברתה לסמכות פלסטינית, לאחר אישור הכנסת על הסכם חברון ופרישת צה"ל מחדש (אבי אוחיון, לע"מ)

בתחילה טען מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, תת-אלוף יצחק איתן, כי "מהתחקיר הראשוני עולה כי היה ניסיון לדרוס חייל, והחיילים במחסום נהגו בהתאם". אולם עד ראייה במקום סיפר לכתבי הארץ עמוס הראל וסמי סוקול שהטרנזיט סטה מהמסלול לנתיב השני מכיוון שהיה בעל לוחית זיהוי צהובה בעוד המסלול המקורי היה מיועד לבעלי לוחית פלסטינית. עוד באותו יום התקשר ראש הממשלה נתניהו ליאסר ערפאת והביע תנחומיו על הרג הפלסטינים. הוא דווקא הבטיח שישראל תקיים בירור מקיף. בראיונות לתקשורת הוא כינה את האירוע "טעות מצערת".

שבוע מאוחר יותר סיפר עלי אבו-זנייד, שהיה בין נוסעי הטרנזיט, ל"הארץ" כי "תקרית הירי החלה לאחר שאחד החיילים במחסום הורה בתנועת ידו לנהג שלנו להתקדם, ואילו חייל אחר לא הבחין בכך, ולכן חשב שאנו עומדים לפרוץ את המחסום ופתח לעברנו באש". על פי דו"ח בצלם שפורסם כשנה מאוחר יותר, חקירת צה"ל העלתה כי הסיבה לאי העצירה של מכונית הטרנזיט היתה תקלה במערכת הבלמים.

הפללה עצמית

במהלך השבועות האחרונים התפאר האלוף במילואים עוזי דיין, שיעיד כמומחה מטעם ההגנה של החייל היורה מחברון אלאור אזריה, שוב ושוב באופן שבו הוא טיפל במקרה הזה, כדוגמא ומופת לאופן שבו צריכים להתנהל מפקדי הצבא. דיין, שהיה בזמן האירוע בתרקומיא אלוף פיקוד המרכז – האדם האחראי על חייהם של מליוני פלסטינים החיים תחת כיבוש – הסביר בשלל ראיונות ובלי להתבלבל כיצד פועלת מכונת הטיוח של הצבא המוסרי ביותר בעולם, ומבלי להתכוון הפליל את עצמו וחשף מי הם הראשונים שצריכים לשבת על ספסל הנאשמים: הדיינים והאשכנזים, השרונים והברקים, הגנצים והוילנאים (ונשים לרגע בצד את חברי ממשלות ישראל לדורותיהן).

כך למשל, בראיון ברדיו דרום בסוף יולי האחרון, טען דיין כי לפני שמעבירים חקירות למצ"ח צריך לקיים ועדת חקירה פנימית, והתרברב:

היה לי מקרה דומה אפילו יותר חמור, הרבה יותר חמור, כי נהרגו בו חמישה פלסטינים על ידי לוחמים של הצנחנים במעבר תרקומיא, שלא רק שהם לא היו טרוריסטים, הם גם לא היו שב"חים. הם היו אנשים שחזרו מעבודה בישראל והייתה שם איזו אי הבנה. אני עצרתי את החיילים, למרות שאז נורא לא אהבו את זה…

אמרתי, עכשיו שלושה ימים אתם עושים ועדת חקירה, נותנים לי את התוצאות שלה. לא פצ"ר ולא מצ"ח ולא אף אחד, לי אתם נותנים את התוצאות…

ראיתי את התוצאות. אמרתי ארבעה דברים, מסקנות, מה צריך לעשות, החיילים אפילו לא עמדו למשפט. היום המצב שונה במובן שיש מיד תמונות והתקשורת כולה עוסקת, יש לחץ נורא גדול על מקבלי ההחלטות".

השורה התחתונה על פי דיין: המפקדים של אזריה כשלו בטיוח. הם לא עשו את מה שמצופה מהם. הם לא סגרו את העניינים בין הבנים בתוך היחידה. לו רק המפקדים של אזריה היו מטייחים מקרים כאלה בדיוק כמוהו חיילים בכלל לא היה מגיעים למשפט. וגם – איזה באסה שהיו שם מצלמות אחרת הכל היה הרבה יותר קל.

> כך התגייסה המערכת לחפות על קצין שירה בגב של אדם לא חמוש

אלוף פיקוד מרכז עוזי דיין בסיור בגדה המערביתת עם ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון יצחק מרדכי (עמוס בן גרשון, לע"מ)

אלוף פיקוד מרכז עוזי דיין בסיור בגדה המערביתת עם ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון יצחק מרדכי (עמוס בן גרשון, לע"מ)

למרות שדיין לא דייק בכל פרטי הסיפור, הוא צודק בפרט המרכזי – החיילים אכן לא נתנו את הדין על כך שירו בחפים מפשע. אבל מסתבר שהוא לא רק ניסה לטייח כי אם גם מסר בראיון פרטים לא לגמרי מדויקים. למרות התרברבותו חסרת הפשר, חקירת מצ"ח אכן נפתחה. למרות שלא הביאה להעמדה לדין.

דיין גם צודק כשהוא אומר שלולא היו מצלמות שתיעדו את אזריה יורה באדם שכוב פצוע על הרצפה המקרה לא היה מגיע לבית משפט צבאי אלא נסגר ב"תחקיר" בתוך היחידה. למעשה צודק למחצה: תיעוד הוא בדרך כלל תנאי הכרחי לכתב אישום אך לא מספיק. על התיעוד גם להיות פומבי. כאשר זה לא נחשף כמו במקרה של הירי בעורפו של הנער סמיר עווד, קל לתביעה להימנע בכתב אישום ראוי. ייתכן מאד גם שזו גם הסיבה לצו איסור הפרסום המתמשך על חשיפת תיעוד הריגת האחים במחסום קלנדיה.

לא מקרה יחיד

ההיבט החמור ביותר במעשיו של דיין הוא העבודה שטיוח מעשי ההריגה הסדרתיים מביאה לכך שהם ימשכו. ישנן דוגמאות רבות לכך, ובשורות הבאות נתאר כמה דומות לאירוע בו מתגאה דיין בהן הנסיבות דווקא נחקרו אך ה"חקירות" הסתיימו עם תוצאות דומות.

אחד הכשלים המרכזיים החוזרים ונשנים בתיקי החקירות, כפי שמראים גם בסדרת התחקירים "רשיון להרוג" שנכתבה ביחד עם ידידנו נעם רותם, הוא התחקיר המבצעי שנעשה טרם החקירה. בתחקיר מגלים כל המעורבים מה יודעים וראו מעורבים אחרים, וזה נותן לכל אחד מהם אפשרות לשייף את עדותו באופן שתתאים יותר טוב לסיפור הכללי, בדיוק כמו שבאירועים פליליים לא מקבצים את החשודים בחדר עד שהם מספקים גרסה קוהרנטית, אין סיבה לעשות זאת כאן. עוזי דיין העלה סוגיה בעייתית זאת לרמה פלילית כאשר הודה שמטרתו למעשה הייתה לשבש חקירה.

התמונה האחרונה. מחמוד בדראן וחבריו. נערים שיצאו לשחייה לילית בבריכה וסיימו את הערב מנוקבים מכדורים.

התמונה האחרונה. מחמוד בדראן (ראשון מימין) וחבריו. נערים שיצאו לשחייה לילית בבריכה וסיימו את הערב מנוקבים מכדורים.

רק לאחרונה ביום שלישי, 21.6.16, באחת וחצי בלילה, קצין בחטיבת כפיר שנסע בכביש 443 נעמד בגשר נמוך מעל הכביש וירה מספר צרורות במונית שעברה מתחתיו. זאת לאחר שדקות קודם נזרקו באזור אבנים. מהירי נהרג הנער מחמוד בדראן, בן 15, ארבעה מחבריו נפצעו והנהג נורה בראשו. הם היו בדרכם חזרה מבילוי בפארק מים "לין לאנד", בכפר בית סירא.

בבוקר דווח בחדשות כי "מחבל בן 15חוסל", אך עד מהרה התברר כי זו הייתה הודעה שקרית של דובר צה"ל שפורסמה בתקשורת כפי שהיא , ולמעשה הקצין ריסס מכונית בה הנוסעים לא עשו דבר. הקצין עד היום לא נעצר בחשד כלשהו למרות שירה בבירור בניגוד לפקודות פעמים רבות. גם פה סביר מאד להניח שהירי הרב ברכב תועד מכיוון שבדיוק במקום בו עמד הקצין קיימת מצלמה צה"לית כפי שהראתה לנו עו"ד עטיה שמייצגת את הקורבנות.

עורכת הדין עטיה מצביעה על עמוד תאורה ועליו מותקנת מצלמת האבטחה, במקום בו ירו חיילים על הרכב בו נסע מחמוד בדראן

עורכת הדין עטיה מצביעה על עמוד תאורה ועליו מותקנת מצלמת האבטחה, במקום בו ירו חיילים על הרכב בו נסע מחמוד בדראן

מקרה נוסף אירע בליל ה-20.1.11 בסביבות השעה 23:30: ג'לאל מצרי, תושב מזרח ירושלים, נהג משאית, נשוי ואב לשני פעוטות בעת האירוע, נסע ברכבו הפרטי לבקר קרובי משפחה בכפר אידנה שליד חברון. כאשר עבר במחסום מאולתר סמוך לנבי יונס שבאזור העיר חברון,  ירה חייל ארבעה כדורים לעבר עורפו.

בחקירה טען החייל כי ירה כדור באוויר ושלושה לעבר הגלגלים, אולם שמשת הרכב המנופצת הראתה כי שיקר. למרות זאת התיק נסגר מחוסר ראיות.. המקרה נבדק בשתי חקירות מצ"ח נפרדות מכיוון שלטענת הפרקליטות החקירה הראשונה שובשה מכיוון שהחוקרים נחשפו לתחקיר המבצעי. בדיוק כמו במקרה של אזריה, אגב. החקירות נסגרו אחרי חודשיים בהוראת הפרקליטות הצבאית. עו"ד אמילי שפר עומר-מן מארגון "יש דין" הגישה עתירה לבג"צ נגד הסגירה.

ולמי שחושב שאנחנו נמצאים בתהליך של הידרדרות מוסרית שהחל בשנים האחרונות, דו"ח בצלם משנת 1994 מתאר בהרחבה סיפורים כאלה. כך לדוגמא, באחד מהם, ב-24.7.1992, ירו חיילים לעבר רכב סמוך לח'אן יונס והרגו את כאמל נעים איסמאעיל אבו אמונה, ילד בן 4, כאשר נסע במכוניתו של אביו. בעדותו מסר האב כי לא הבין כי החיילים מסמנים לו לעצור וסבר שהם מסמנים לו לפנות ימינה. משעשה כן, פתחו החיילים באש לעבר הרכב, וכתוצאה מכך נהרג הילד. ב״הארץ״ צוטטו דבריו של אלוף פיקוד הדרום דאז מתן וילנאי "בעזה חיילים כל פעם שירינו על רכב כזה הרגנו ילד. זה לא שווה את העניין. פשוט לא שווה. היה לנו סיפור כזה עם מילואימניקים בח'אן יונס שירו והרגו ילד בן ארבע. וכשאתה מתחיל לבדוק את הסיפור, מסתבר שהאבא קנה אוטו חדש, לקח את המשפחה שלו פעם ראשונה לסיבוב באוטו, לא שם לב למחסום, היה מרוגש כל כך שיש לו אוטו חדש, הסתובב, הוא לא התייחס למחסום ואז יורים המילואימניקים והורגים ילד. פשוט הדבר הזה לא משתלם". אף אחד מהחיילים לא הועמד לדין למרות שהירי היה לא חוקי כאשר לא כוון לעבר הגלגלים.

בסרטון: חיילים יורים לעבר רכב ובו שב"חים במחסום אל זעים. כתוצאה מהירי נהרג אחד הנוסעים. 27 ביולי 2012 (הירי החל מדקה 22):

הירי הלא חוקי במחסומים לא מסתכם רק בנוסעי רכבים. במסגרת הסדרה "רישיון להרוג" סיקרנו, ביחד עם נועם רותם, בהרחבה את אירועי ה-4.5.2006 ליד מחסום עין-בידאן שם עצר זכריה דראגמה את המונית בה נהג לפני שליד שכם והחל ללכת את קטע הדרך שאורכו כ-400 מטר עד לצידו השני של המחסום. לאחר שהגיע דראגמה לתלולית השנייה תצפית שהיתה באזור כיוונה ג'יפ ובו ארבעה חיילים למקום. כמה שניות לאחר הגעת החיילים, וללא אזהרה מוקדמת, ירה מפקד הסיור באוויר והחייל השני שיצא מהג'יפ ירה בגבו של דראגמה. מאוחר יותר יטענו החיילים כי הרגישו בסכנת חיים. החקירה נסגרה לאחר שחקירת מצ"ח כשלה במציאת היורים. במסגרת תביעה אזרחית דווקא הצליחו למצוא את היורים ושופט קבע כי גרסאותיהם שקריות. למרות זאת לא היורים נחקרו בתביעה הצבאית.

והרשימה הזו ארוכה כמו הכיבוש עצמו.

אזריה כחמורו של משיח

לאור המפורט לעיל ניתן לחשוב כי זימונו של דיין להעיד מטעם ההגנה של אלאור אזריה בסוף החודש נועד כדי לבסס טענה לאכיפה בררנית. אך לא זה המצב. משפטית, אכיפה בררנית אינה רק אכיפה חלקית של פשעים, ובוודאי שמקרה בודד שהתרחש לפני 18 שנים לא יכול לבסס טענה כזו. התביעה יכול לטעון, ובצדק, שמדיניות החקירה השתנה מאז 2011, אז התחייב הצבא לחקור כל מקרי הרג של פלסטיני, ולכן זוהי טענה לא רלוונטית.

ובכל מקרה, האם באמת הם חושבים שאם אופק בוכריס, למשל, יעלה את הטענה כי גברים רבים מבצעים עבירות מין, אחת כל רבע שעה לפי נתוני ארגוני הסיוע, ולא נענשים, אז הוא יזוכה? פרגמטית, שופטים צבאיים לעולם לא יודו שהם חלק ממנגון טיוח סדרתי של הרג הפלסטינים.

אז בעצם העדות של דיין לא רק שלא תסייע לאזריה, היא בהכרח תזיק לו. שהרי כל בר דעת, ובטח ששופטים, עשויים להבין מעדותו כי היה ראוי לחקור מקרה זה, וכאשר ההגנה מביאה אותו כמקרה דומה לזה של אזריה, היא בעצם מודה כי בוצע כאן, כמו במקרה שטייחו דיין וחבריו, מעשה פסול.

אולי הגיע הזמן שעורכי דינו יעלו במקומו לספסל הנאשמים את המדינה. אלאור אזריה (פלאש90)

האם עדותו של דיין תעזור או תזיק לו? אלאור אזריה (פלאש90)

עדותו של דיין, כשתהפוך לרשמית ותכתב בפרוטוקולים, עשויה לסייע בכל הקשור לדרישה לפתוח בהליכים משפטיים בינלאומיים נגד חיילי צה"ל. עד כה הטענה העיקרית של ישראל היא כי בישראל קיים מנגון חקירות בלתי תלוי ואפקטיבי שפועל במקרים כאלו. כעת אחד מבכירי מערכת הבטחון מודה כי בהיותו מפקד של חיילים שהרגו חפים מפשע, התערב בגסות בהליך משפטי, ומדגים עד כמה הגיוני זה לתת למפקדיהם של חיילים המעורבים במקרים כאלה, מפקדים שאחראים על ניסוח פקודות ומדיניות, לחקור את עצמם.

אז מדוע בוחרת ההגנה של אזריה להעלות לדוכן אדם שמעיד על פשעיו בריש גלי? מה הם מבקשים להשיג? קשה לומר בוודאות, אבל נראה כי ההגנה יודעת כי היא עומדת להפסיד ומנסה לקדם כאן עמדה פוליטית הרואה בהרג פלסטינים דבר שאיננו פלילי בכל מקרה, ללא קשר לעובדות.  כדי לתרץ כל פעולה תמיד ישאלו "אבל מה היה קודם?" ויחזרו אם צריך עד המפץ הגדול. עמדה לעומתית לזו שהפיקוד הבכיר של צה"ל לפחות מציג, והבחירה באלוף לשעבר נועדה לסמן כי ערכי צה"ל הישנים, לפני ש"נחטף" על ידי הפיקוד הנוכחי, הם אלו שלהם.

זו לא הפעם הראשונה שעוזי דיין, האיש יפה הבלורית והתואר הזה, מתפקד על תקן המלבין הרשמי של פשעי המלחמה של חיילי צה"ל. כך לדוגמא כבר לפני שש שנים התייצב האלוף במיל' והמומחה לטיח בפני בית משפט צבאי כדי לעמוד לצידם של חיילים שהשתמשו בילד בן 9 כמגן אנושי בזמן מלחמת עופרת יצוקה. אז הוא אמר כי "חקירה ושיפוט באירוע כזה אינו יכול להיעשות על ידי מצ"ח או בית המשפט, אלא רק על ידי המפקד. בשדה הקרב נעשות המון פעולות שכאלה ומי שצריך לטפל בהן הוא המפקד. כמפקד, אצלי הם לא היו הופכים לעבריינים עם רישום פלילי".

סוף דבר. כאשר עדותו של דיין תירשם באופן רשמי בפרוטוקולי בית המשפט לאחר שיעיד ב-28 באוגוסט, משטרת ישראל תהיה חייבת לפתוח בחקירה פלילית של החיילים היורים ועוזי דיין. על עבירת רצח אין התיישנות ועל הריגה קיימת התיישנות של 20 שנים, כלומר עדיין ניתן להגיש כתבי אישום בגין האירוע הזה (גם אם לבסוף יוחלט להגיש כתב אישום פחות). במידה וזה לא יקרה, מערכת החוק הישראלית תמצא עצמה בעמדה בעייתית מאד, ומי יודע, אולי את האבן שטיפש אחד זרק לבאר, רק בהאג יוכלו להוציא.

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> מה היה חלקו של אלוף פיקוד מרכז בהריגת אזרח לא חמוש?

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

אקדמיה שלא יוצאת נגד ההרג והדיכוי לא ממלאת את תפקידה

כשהופיע איום על ביטול פרסי ישראל, האקדמיה בישראל הזדעקה. אבל היא בוחרת למלא את פיה מים ביחס לזוועות בעזה, ואפילו עוזרת בסתימת הפיות של סטודנטים ומרצים פלסטינים. ככה לא עושים אקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf