newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מה שמגיע למלח הארץ מבית אלעזרי ולא מגיע לצעיר אתיופי מנתניה

אדם אחד ירה למוות במי שניסה לגנוב את המשאית שלו. אדם אחר הרג בידיו את מי שכבר אנס אותו פעמיים ובדיוק לקח אותו לחניון חשוך. האחד משתחרר לביתו מהר וזוכה לתמיכה ציבורית, השני נמק בכלא

מאת:

שלושה שודדים ניסו ככל הנראה לגנוב משאית שחנתה בחצר בית במושב בית אלעזרי בלילה שבין שבת לראשון. בעל המשאית דיווח לפנות בוקר על ניסיון השוד ואמר למשטרה שהוא שמע דיבורים בערבית וחשש לחייו, שהם החזיקו סוג של חפץ גלילי מוארך ושהוא בכלל ירה באוויר. שעות לאחר מכן נמצאה גופה של גבר כבן 30 בסמוך לצומת ביל"ו, לא רחוק מביתו של בעל המשאית. ככל הנראה זהו הגנב, שנמצא ירוי בראשו.

הנהג כבר שוחרר למעצר בית ואתמול (שלישי) התקיימה עצרת תמיכה למענו בה השתתפו כ-700 איש, ומשפחתו אמרה שזו הייתה הגנה עצמית ואם לא היה מתגונן, הם היו יושבים שבעה.

> מעשה בשלט שהכעיס את איש השב"כ

הפגנת "השומר החדש" לתמיכה בנהג המשאית שירה למוות בגנב בפלסטיני (אבי דישי / פלאש90)

הפגנת "השומר החדש" לתמיכה בנהג המשאית שירה למוות בגנב בפלסטיני, בית אלעזרי (אבי דישי / פלאש90)

ירון איילין, עבריין מורשע, אנס את יונתן היילו פעמיים, סחט אותו ואיים עליו. יונתן פחד ממנו פחד מוות. בליל ל"ג בעומר בשנת 2010, בשכונת תל נורדאו בנתניה, הכריח איילין את יונתן לבוא איתו למקום חשוך. הלכתי לראות את המקום, הוא מפחיד מאוד. יונתן האמין שבעוד כמה דקות הוא בוודאות יאנס בפעם השלישית. ירון פתח את הריצ'רץ' במכנסיו מול יונתן והסתובב להטיל את מימיו. הוא המשיך להעיר לו הערות מיניות, ללגלג עליו, להחליש אותו ולהקטין אותו, כמו בפעמים הקודמות לפני שאנס אותו, ויונתן עדיין נשאר קפוא במקום. בשנייה האחרונה, רגע לפני שירון הסתובב אליו שוב, יונתן החליט להציל את עצמו. הוא זינק על ירון מאחור וחנק אותו. לאחר מכן, בהתקף אמוק פסיכוטי, הוא ריטש גם את איבר מינו באבן.

יונתן הלך לתחנת המשטרה להסגיר עצמו בבוקר האירוע ומאותו הרגע ועד היום, ישב במעצר. רק לאחר חודשים רבים, אינספור דיונים ומאבק של עורך דינו, הוא הצליח להשתחרר למעצר בית של שנה בבית חב"ד ברמת אביב. עכשיו הוא יושב בכלא. הוא מעולם לא קיבל חופשה.

למרות כל זה, ולמרות שבית המשפט הכיר בו כקורבן לתקיפה מינית, בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון קבעו שיונתן היילו לא הגן על עצמו, ובכלל שאדם סביר היה בורח, אולי מתקשר למשטרה. בכל מקרה, קבעו השופטים, היה עליו לחכות שתתחיל התקיפה עצמה על מנת שהדבר ייחשב כהגנה עצמית.

לא סומכים על המשטרה

"מדובר באדם מלח הארץ, שבניו משרתים ביחידת עילית בצה"ל. הוא עצמו מעולם לא הסתבך בפלילים", אמר מקורב לנהג לאתר "וואלה". יונתן היילו לא מושבניק. הוא לא מלח הארץ אלא בחור אתיופי משכונת תל נורדאו בנתניה. הוא הגן על הגוף שלו ולא על הרכוש שאין לו. הנשק שהיה לו להגן על עצמו היה נשק של עניים, ידיו החשופות ואבן, מול האקדח ברישיון של נהג המשאית, שעורך דינו כבר דורש שיוחזר לו.

נהג המשאית מבית אלעזרי ירה למוות בגנב פלסטיני. לא צוין שמו של הגנב הפלסטיני, מה שחשוב זה רק שהוא גנב ושהוא פלסטיני. אין ערך לחייו. הנהג אמר שהוא שמע דיבורים בערבית וחשש לחייו. הגנבים לא נכנסו לביתו של אותו מושבניק אלא לחצר. הוא לא התייצב מולם במקום חשוך בלית ברירה כמו יונתן היילו אלא יצא ביודעין מחוץ לביתו עם אקדח. הוא הכניס את עצמו לסיטואציה של עימות. ליונתן לא היה איפה להסתתר.

"החצרות שלנו הן כמו כלא", צוטט אחד מבאי העצרת ב-ynet. זו אמירה כואבת. תושבי מושב בית אלעזרי לא צריכים להרגיש שהם חיים בכלא מגודר, ואין לי אדישות לגורלם או ציפייה שהם יפחדו ללכת לישון ולגלות בבוקר שרכושם נגנב. צריך לעשות יותר כדי למנוע את תופעת הגניבות. בפירוש.

אבל מושבניקים הם לא אוכלוסייה מוחלשת. הם יכולים וצריכים לפנות למשטרה ולעשות לעצמם לובי בכנסת כדי לדאוג להגנה טובה יותר. הם יכולים להקים "משמר אזרחי" ולעשות פטרולים מסביב למושב, ללחוץ על המשטרה חזק יותר כדי שיפעלו להגן על רכושם. יש להם גם מספיק כוח פוליטי וגיבוי ציבורי ואם הם לא בוטחים במשטרה, אז הנה הפתעה – גם אני לא. הרבה אנשים לא בוטחים וסומכים על המשטרה שתגן עליהם, אבל להם לא ניתנת הלגיטימציה "לקחת את החוק בידיים" ולירות באנשים כי הם כבר לא יכולים יותר.

> בסיפור של יונתן היילו כל תוקף הוא גם קורבן

יונתן היילו יושב בבית המשפט העליון בירושלים לפני הדיון בערעור על עונשו, 1 לדצמבר, 2014. היילו הורשע ברצח של מי שאנס וסחט אותו ונידון ל 20 שנה בכלא. פעילים רבים באו להביע תמיכה בהיילו וקריאה לבית המשפט להתחשב בנסיבות ההרג ובתואנה שגזר הדין הוטה בשל גזענות. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

יונתן היילו יושב בבית המשפט העליון בירושלים לפני הדיון בערעור על עונשו, 1 לדצמבר, 2014. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

הזכות להגנה עצמית

לא נכחתי בשתי הסיטואציות המתוארות. בשתיהן אנשים פחדו, היו מתוסכלים והרגישו שהם לא יכולים לסבול את המצב יותר. אבל אני לא יכולה לשתוק כאשר הגענו למצב שהזכות לקניין גוברת על הזכות לחיים. אתם חושבים שערבי היה מעז לירות ביהודי בסיטואציה דומה ולחשוב שהוא יזכה לכזו תמיכה ציבורית וישוחרר למעצר בית אחרי שלושה ימים? פלסטיני היה יורה במתנחלים שגונבים לו את הצאן והיינו אומרים ש"הוא רק הגן על הרכוש שלו"? האם גבר שאינו אתיופי בסיטואציה דומה לזו של יונתן היה מקבל 20 שנות מאסר, ורק לאחר מאבק ציבורי חסר תקדים היו מורידים לו בערעור ל-12 שנים? לשי דרומי חוקקו חוק מיוחד והוא יצא עם 6 חודשי מאסר על תנאי בגין החזקת אקדח שלא ברישיון. עוד מקרה שבו לא כולם שווים בפני החוק.

חברת הכנסת ענת ברקו מהליכוד צייצה השבוע בטוויטר בתמיכה במושבניק וכתבה: "גנב, כמו טרוריסט, צריך לקחת בחשבון שהוא ימצא עצמו יוצא מזירת האירוע על אלונקה". כך בישראל 2016, פעם נוספת, הגנה על משאית גוברת על הגנה על חייו של אדם.

"חובה לתמוך בו, זה אירוע עם חשיבות לאומית", כך אמרו גם בעצרת התמיכה עם עשרות שלטים מודפסים בחסות ארגון "השומר החדש", השומר על זכות הקניין של חקלאים בארץ ומגן עם רובים על שטחם.

גם הטרדות מיניות ואונס הן מכת מדינה, אבל לא נראה כרגע היום שבו כל אונס יהיה אירוע בעל חשיבות לאומית ומאות גברים צעירים, בדומה לאנשי ארגון "השומר החדש", יתייצבו כדי למנוע מגברים אחרים להטריד ולאנוס, או לכל הפחות יתמכו בזכותם של קורבנות תקיפה מינית להגן על גופם ועל נפשם. האם אונס הוא לא מספיק גניבה, גניבה של הנפש ושל הגוף?

> ליברמן צדק: תרחיקו את החיילים מהילדים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf