newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כך מנצלת המדינה בציניות את ביזת רכוש יהודי ארצות ערב

לאורך השנים הבטיחו ממשלות ישראל לטפל בסוגיית הרכוש של יהודי ערב שנשאר מאחור. בפועל, הן השתמשו בו כמנוף נגדי בנושא הפליטים הפלסטינים, במטרה לקזז חובות על חשבון המזרחים. יוזמה אזרחית יכולה לעקוף את הממשלה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: אורי זכי

לאחרונה אנחנו עדים לעיסוק ציבורי ויוזמות ממשלתיות הנוגעים בנושאים הרגישים ביותר מבחינת המזרחים בישראל – צדק חלוקתי והדרה תרבותית, פרשת חטיפת ילדי תימן, המזרח והבלקן, תכניות לימוד על מורשת יהודי המזרח, תביעות לייצוג ועוד. היוזמות הללו משלבות מצד אחד התמודדות מבורכת עם פצעים מוגלתיים בליבה של החברה הישראלית שרחוקים מהגלדה, ומצד שני – ניסיונות ציניים של ממשלת הימין הלאומנית לבסס את כוחה הפוליטי על שיסוי הקהילות השונות המרכיבות את החברה הישראלית זו בזו.

בהקשר זה נשאלת השאלה כיצד להתייחס לידיעה התקשורתית באשר למו"מ חשאי שמנהל המשרד לשיוויון אזרחי בנוגע לרכוש יהודי ערב. האם ייתכן שיש כאן פריצת דרך באחד הנושאים המשמעותיים ביותר למזרחים בישראל, או שמא מדובר בעוד ספין תקשורתי שלא יוליד דבר?

ניתוח היסטורי של טיפול ממשלות ישראל לדורותיהן בנושא מראה שכולן – החל ממשלות מפא"י בתחילת שנות המדינה וכלה בממשלות הליכוד מאז המהפך – ראו בנושא רכוש יהודי ערב לא יותר מקלף מיקוח וטיעון נגד תביעות הפליטים הפלסטינים.

> "כשצעקו 'מחבל' הוא רץ מבוהל, כאילו חשב בעצמו שיש פיגוע"

בנימין נתניהו עם עולים חדשים מתימן וספר תורה שהביאו איתם (חיים צח, לע"מ)

מדברים על החזרת רכוש, מכוונים לנשל את הפלסטינים. בנימין נתניהו עם עולים חדשים מתימן וספר תורה שהביאו איתם (אילוסטרציה: חיים צח, לע"מ)

על רקע הקמת מדינת ישראל והעימות הצבאי והפוליטי בינה לבין מדינות ערב, החלו רבות מממשלותיהן בצעדים נגד הקהילות היהודיות שחיו ושיגשגו בהן. הצעדים והרדיפות נגד יהודי ערב, לצד התעוררות ציונית בקהילות אלה, הביאו לכך שרוב רובם, כ-800,000 במספר, עזבו תוך שנים מעטות, תוך שהם משאירים מאחוריהם רכוש הנאמד במיליארדים רבים, שהוחרם או הולאם. רובם השתקעו בישראל, ומצאו עצמם חסרי כל.

כבר בראשית שנות ה-50 החלו מבצעי רישום תביעות העולים. מבצעים כאלה, על ידי הממשלה או גורמים שפעלו מטעמה, חזרו על עצמם במרוצת השנים. העולים, שפיתחו ציפיות שאכן ממשלת ישראל תפעל באופן אמיתי להשבת רכושם, גילו עד מהרה שמדינת ישראל רואה ברכושם ובגורלם לא יותר מטיעון נגד למערכה הבינלאומית בנושא הפליטים הפלסטינים. יתרה מזאת, לא רק שגורל יהודי ערב הפך לטיעון דיפלומטי לאיזון הטיעונים הפלסטינים – ממשלות ישראל הצהירו על כוונתן לקזז את הסכום הכולל של רכוש יהודי ערב מהתביעות הפלסטיניות כלפי מדינת ישראל – מה שהיה משאיר את ישראל, לפי חישוביה, אף בעודף.

שתי ממשלות ליכוד היו במצב הטוב ביותר לדרוש פיצויים והסדרת הנושא מול ממשלות ערב: ממשלת בגין שחתמה ב-1979 על הסכם השלום עם מצרים וממשלת שרון שכיהנה בזמן הפלישה האמריקאית לעיראק והקמת הממשלה החדשה שם בחסותה. בשני המקרים היו פניות מצד ארגונים של יוצאי מדינות אלה להעלאת הנושא, ובשני המקרים הן הושבו ריקם.

התנהגות זו של ממשלות ישראל גרמו לכעס הולך וגובר בקרב יוצאי מדינות ערב על טיפולן בנושא. כך, מנהיגי הקשת הדמוקרטית המזרחית, בני הדור השני לעולי ערב, קראו בהתרסה לממשלה שלא לגעת ברכוש, והודיעו שאינה מייצגת את תביעותיהם.

אכן, ניסיון העבר מלמד שאין לסמוך על ממשלות ישראל לפעול בנושא בצורה שתביא לפיצויים המיוחלים. יש צורך בפעולה אזרחית שתיצור לחץ פוליטי שממנו לא תוכל אף ממשלה להתעלם.

לעקוף את הממשלה

בעוד שמדינת ישראל רואה ברכוש היהודי קלף מיקוח וטיעון נגד לטיעונים הפלסטינים, ניתן להציע פעולה אזרחית, לא-ממשלתית, שתשאף למטרה ההפוכה: שימוש בתביעות ההדדיות כאמצעי להתקרבות ופיוס בין העמים, ויצירת לחץ משותף לפעולה של הממשלות הרלבנטיות.

במשפט הבינלאומי העכשווי מקובל לראות את הסיפוק (satisfaction) – התמודדות פומבית עם העבר, התנצלות וקבלת אחריות, כחלק הכרחי מפתרון סכסוסים שהביאו לעקורים ופליטים, לצד פיצויים והשבת רכוש.

התקשורת הדיגיטלית בימינו מאפשרת דיאלוג חוצה גבולות, ומאפשר בפעם הראשונה שיחה ישירה בין ישראלים וישראליות למי שחיים במדינות ערב והמזרח התיכון. כך נוצר קשר ישיר בין ישראלים לאיראנים, לבנונים, מצרים ועוד.

בהתאם לכך, ניתן לחשוב על מיזם זיכרון במזרח התיכון – פלטפורמה דיגיטלית בה יוכלו מי שנעקרו מבתיהם על רקע הסכסוך הישראלי-ערבי לספר את סיפורם. הסיפורים של הפליטים ובני משפחותיהם יכללו עדויות של יהודיות ויהודים, לצד אלה של פלסטינים ופלסטיניות. מטבע הדברים, מעבר לסבל הנפשי והגופני, גם סיפורים על רכוש שאבד יופיעו במיזם כזה. המיזם יוכל להביא להכרה הדדית בסבל שנגרם למיליוני אנשים, ושהשלכותיו מלווים אותם ואת צאצאיהם עד היום. מיזם כזה יכול גם להביא לתשומת לב הן בכל אחת מהמדינות והן תשומת לב בינלאומית לנושא עצמו, ובכך יסייע לקידום פתרונות לא רק מתחום הסיפוק אלא גם פתרונות של פיצויים והשבה.

אורי זכי הוא עמית "תקנה" בקתדרה לזכויות אדם ע"ש אמיל זולא בפקולטה למשפטים, המכללה למנהל

> משחר לאדום: המצע של הפעילים השחורים בארה"ב שובר שמאלה

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"זה לא גוש תאים, זה כבר תינוק". יועצת בארגון "בעד חיים" מציגה הדגמה של תינוק ברחם (צילום: שיחה מקומית)

"זה לא גוש תאים, זה כבר תינוק". יועצת בארגון "בעד חיים" מציגה הדגמה של תינוק ברחם (צילום: שיחה מקומית)

"זה יעשה לך סרטן": כך מפחידים נשים כדי שלא יעשו הפלה

עמותת "בעד חיים", המקושרת לקהילת היהודים המשיחיים, מציעה סיוע לנשים כדי שלא יפילו. לשם כך היא מציגה קונוטציות לשואה ומספקת לנשים מידע רפואי לא מבוסס. תחקירנית "שיחה מקומית" הצטרפה לתחקירנים ב-18 מדינות בעולם בהתחקות אחרי דרכי הפעולה של המלחמה הגלובלית בהפלות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf