newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בתמונות: רכבת השיבה יצאה לדרך- ונעצרה בחומה

מאות פלסטינים לקחו חלק במיצג "רכבת השיבה" לציון יום הנכבה באזור בית לחם. הצבא הגיב בירי גז מדמיע. על פי אגדת עם פלסטינית, הפליטים ישובו לבתיהם על גבי רכבת שתאסוף אותם מרחבי העולם

מאת:

כתב וצילם: אורן זיו

מאות פלסטינים, התכנסו הבוקר (ראשון) ליד מחנה הפליטים דהיישה שבבית לחם, ויצאו לצעדה שמרכזה מיצג "רכבת השיבה" המדמה את הרכבת שתאסוף את הפליטים הפלסטינים כשישובו חזרה לבתים ולישובים מהם גורשו. הצעדה התקיימה לציון יום הנכבה, האסון – גירושם של פלסטינים במהלך מלחמת 1948 והפיכתם לפליטים.

> כך איבדתי את דגל פלסטין בצעדת השיבה

"רכבת השיבה" עולה על הפסים. מיצג יום הנכבה, 15 במאי 2016 (אורן זיו/אקטיבסטילס)

"רכבת השיבה" עולה על הפסים. מיצג יום הנכבה, 15 במאי 2016 (אורן זיו/אקטיבסטילס)

המבוגרים שחלפו במקום נראו נרגשים למראה הרכבת, במיוחד כשאחד הפעילים טיפס על הקטר וקרא בקול "חיפה, עכו צפת". יום הנכבה 2016. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

המבוגרים שחלפו במקום נראו נרגשים למראה הרכבת, במיוחד כשאחד הפעילים טיפס על הקטר וקרא בקול "חיפה, עכו צפת". יום הנכבה 2016. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

למרות החום הכבד שהגיע ל-38 מעלות בבית לחם, מאות פעילים של הוועדות העממיות, סטודנטים, ותלמידים התכנסו מחוץ למחנה הפליטים דהיישה, בו גרים פליטים מצפת, חיפה, ירושלים וכפרים נוספים.

ה"רכבת" נבנתה על ידי הפעילים במו ידיהם: הקטר נבנה על מכונית, וגרר אחריו מספר קרונות, עליהם נכתבו שמות הכפרים והערים שאליהם תגיע הרכבת.

בעוד שעבור ישראלים רבים צמד המילים "זכות השיבה" נשמע כמו איום או מציאות דמיונית, רבים מהפלסטינים המבוגרים שחלפו במקום נראו נרגשים למראה הרכבת, במיוחד כשאחד הפעילים טיפס על הקטר וקרא בקול "חיפה, עכו צפת". לאחר זמן קצר החלה הרכבת בנסיעה אטית, דרך הכביש הראשי של בית לחם, והמיצג עורר תשומת לב רבה.

צפו ברכבת יוצאת לדרך: 

אחד ממארגני הארוע סיפר לשיחה מקומית, שעל פי אגדת עם פלסטינית, הפליטים ישובו לבתיהם ברכבת, מרחבי העולם: ממחנות הפלטים בירדן, סוריה ולבנון וכמו כן מהגדה המערבית ומעזה. לכן, הוא הסביר, החליטו לבנות רכבת ולנסות לממש בעזרתה את זכות השיבה.

הרכבת עשתה את דרכה באטיות לכיוון חומת ההפרדה ומחסום 300, שמפרידים בין בית לחם ולירושלים. עד שנות התשעים, היה זה הכביש הראשי שחיבר את ירושלים לדרום הגדה.

שוטרי מג״ב וחיילים פתחו את השער בחומה וירו גז מדמיע לעבר צעירים שהחלו להתקבץ ליד החומה, ממתינים לרכבת לפני שזו הגיעה ליעדה. למרות הגז המדמיע, מספר פעילים הצליחו להגיע עד לחומה עצמה, ובאופן בלתי מפתיע, קצין מג"ב שפיקד על כוח השוטרים, הסביר למפגינים שעדיף להם לסובב את הרכבת, ולא לנסות ולחצות איתה את השער לירושלים.

> פעיל מרכזי מבלעין נעצר במהלך רכיבת אופניים לציון יום הנכבה

חיילים ירו גז מדמיע לעבר תהלוכת "רכבת השיבה" המתקרבת לכיוון החומה. יום הנכבה 2016. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

חיילים ירו גז מדמיע לעבר תהלוכת "רכבת השיבה" המתקרבת לכיוון החומה. יום הנכבה 2016. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

חיילים ושוטרים עוצרים את רכבת השיבה המתקרבת לחומה. יום הנכבה 2016. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

חיילים ושוטרים עוצרים את רכבת השיבה המתקרבת לחומה. יום הנכבה 2016. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

לאחר שני סיבובים ליד חומת ההפרדה, המשיכה הרכבת למחנה הפליטים עאידה, שם הציבו אותה לצד שער ברזל ועליו מפתח ענק, מיצג שהוקם ביום הנכבה באחד מאירועי השנים הקודמות.

> עצמאות ונכבה כפי שהסברתי לילדי

"רכבת השיבה" מגיעה לחומה. יום הנכבה, 15 במאי 2016 (אורן זיו/אקטיבסטילס)

"רכבת השיבה" מגיעה לחומה. יום הנכבה, 15 במאי 2016 (אורן זיו/אקטיבסטילס)

"רכבת השיבה" והחומה. יום הנכבה, 15 במאי 2016 (אורן זיו/אקטיבסטילס)

"רכבת השיבה" והחומה. יום הנכבה, 15 במאי 2016 (אורן זיו/אקטיבסטילס)

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf