newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הפגנת אתיופים בבית ארדן: נגד חוק המישוש ואלימות משטרתית

פעילים יוצאי אתיופיה הגיעו לביתו של השר לביטחון פנים בתל אביב למחות על הגזענות המשטרתית כלפי בני העדה. המפגינים חוששים שהפגיעה רק תחמיר בעקבות חוק המישוש

מאת:

אתמול (שישי) בערב הגיעו פעילות ופעילים יוצאי אתיופיה להפגין מול ביתו של השר לביטחון פנים יגאל ארדן בתל אביב.

ההפגנה התקיימה בעקבות העברת חוק המישוש בכנסת, ובגלל אי-טיפול הרשויות במקרה של דמאס פיקדה. כזכור, לפני כשנה תיעדו מצלמות אבטחה שוטר מכה קשות את החייל פיקדה. התיק נגד השוטר נסגר מחוסר עניין לציבור, וזאת למרות שעורר גל של מחאה שכלל הפגנות של עשרות אלפים בתל אביב. לאחר שפעילים אתיופים הגיעו לביתו של וינשטיין לפני כמה חודשים להפגין נגד ההחלטה הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי הוא ישקול מחדש את פתיחת התיק נגד השוטר, אך פרש לפני שנתן החלטה בנושא.

ההפגנה אתמול התקיימה ברחוב בית אליהו צורי ברמת אביב, קרוב מאוד למקום מגוריו של יאיר לפיד, שמולו התקיימו הפגנות המחאה של קבוצות המעברה והלא נחמדים בקיץ 2013. המפגינים הניפו שלטים וקראו בשמות של אתיופים שנהרגו בידי שוטרים, כגון אהרון מקונן ואילן טפרה בהטה, וכן של כאלה שמתו בנסיבות לא ברורות אחרי התעללות מצד כוחות משטרה, כמו רפאל רדאי ו – אולי הסיפור המפורסם מכל – יוסף סלמסה.

כמו כן ציינו המפגינים את העובדה שיותר מ-40 אחוז מהאסירים בכלא אופק לקטינים הם אתיופים, למרות שחלקה של האוכלוסייה האתיופית מקרב האזרחים אינו עולה על 2 אחוזים. עובדה זו קשורה לדבריהם לגזענות הקשה שמפעילים המשטרה ובתי המשפט כלפי הקהילה.

> "עברנו שואה מידי אלוהים": יום הזיכרון ליהודי אתיופיה הנספים

הפגנת פעילים אתיופים בבית ארדן נגד חוק המישוש ואלימות משטרתית (מיכאל סולסברי)

הפגנת פעילים אתיופים בבית ארדן נגד חוק המישוש ואלימות משטרתית (מיכאל סולסברי)

"בגדול מטרת ההפגנה להפסיק את המריחה והסחבת בכל מה שנוגע לאלימות המשטרתית והגזענות הממסדית נגד הקהילה האתיופית", אומר מסגאנו פנטה, אחד המפגינים. "היינו בשיחה עם היועץ המשפטי ועוד נציגים לגבי התקיפה של דמאס בידי שוטר לפני כחצי שנה, והחלטתי לצאת מהפגישה לאחר שהובהר לנו שלא עומדים לשנות את ההחלטה שהתיק ייסגר מחוסר עניין לציבור. ההחלטה הזו היא יריקה בפניה של כל הקהילה, וזה בעצם להגיד לנו במילים אחרות שאנחנו לא חלק מהציבור הישראלי, אפילו כשמדובר בחייל שמשרת את המדינה.

"נפגשנו בעבר עם פולטיקאים שונים, ואפילו ראש הממשלה הבטיח שיטפל בזה באופן אישי, אבל כל מה שיצא מכל הפגישות האלה זה הקמת עוד ועדה. אנחנו מתמודדים עם ועדות שלא יוצא מהן כלום כבר עשרות שנים. אנחנו דורשים שיפסיקו לתפור תיקים לנוער שלנו ולהכניס אותם לבתי כלא, ושיתנו להם עתיד טוב יותר כדי שיהיו חלק מהחברה הישראלית. כל השמות שהקראנו, כל קורבנות המשטרה, אנחנו רוצים שיטפלו ויעשה צדק לכל הקורבנות האלה".

סיסאט פנטה, פעיל אחר בהפגנה, הוסיף ש"הגענו לביתו של השר גלעד ארדן כדי למחות על האלימות המשטרתית כלפי אתיופים, וכן על חוק המישוש. התלונות והמקרים של אלימות משטרתית מגיעים גם לכנסת, וארדן מתעלם מהם פעם אחרי פעם. גם לפני חוק המישוש שוטרים היו מטרידים אותנו ברחוב, מחפשים סיבות להשפיל ולחפש עלינו, וחוק המישוש נותן לשוטר את הזכות לעשות את כל זה בצורה חוקית.

"הפגנו גם כדי להבהיר לשר ארדן, שטען שהוא מחפש את מנהיגי הקהילה כדי לפנות אליהם בכל הנושאים האלו, שאנחנו לא זקוקים למנהיגים ספציפיים, ושאנחנו חלק מהציבור הישראלי. השר לביטחון פנים הוא גם השר שלנו והוא לא זקוק לנציג אתיופי כדי להגן על הזכויות שלנו שנרמסות יום יום על ידי המשטרה.

"יותר מזה, הארגונים שהממשלה מגדירה אותם כ'מנהיגי העדה' הם לא יותר ממשתפי"ם. אלה אנשים שמטרתם היא להשתיק את המחאה בתמורה לקידום פוליטי ומשכורות. אותם 'מנהיגים' מעולם לא לקחו חלק בפעילות השטח נגד האלימות המשטרתית והגזענות ואנחנו נמצאים בקונפליקט מתמיד איתם, כי הם כל הזמן דורשים שנפסיק את המחאה. מזעזע בעיני המקרה שבו נתנו אותם אנשים 'אות הוקרה' למפכ"ל המשטרה דנינו, אחרי ההפגנה הגדולה בתל אביב. זוהי בגידה בקהילה, חד וחלק.

"אנחנו נמשיך את המאבק והמחאה עד שאחרון השוטרים שהיכה או רצח אזרח אתיופי יעמוד למשפט, ועד שיעשה צדק לכל קורבנות המשטרה".

> ראית יו-טיוב של דאע"ש ויצאת לריצה? אם אתה בדואי, צפה לכתב אישום

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf