newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הפתעה: משחקי וידאו קשורים לציונים טובים יותר בבית ספר

מחקר בינלאומי חדש מצא שבנות טובות מבנים בהבנת הנקרא, אבל בנים טובים יותר במבחנים במחשב. זה קשור למשחקי וידאו, בעיקר כאלה שמשחקים לבד

מאת:

נהוג לחשוב שילדים ש"מבזבזים" את זמנם במחשב, ובמיוחד במשחקי וידאו, לא לומדים. והנה הדו"ח השנתי לחינוך "מבט על החינוך", המתייחס למיליוני תלמידים בעשרות מדינות, מראה שלתלמידים שמשחקים משחקי וידאו עד כמה פעמים בשבוע יש ציונים יותר טובים בכל המקצועות.

הדרך שעברו החוקרים קצת פתלתלה וארוכה ואנסה לקצר אותה עבורכם. זה התחיל בהשוואה של ציוני תלמידים בהבנת הנקרא, בין מבחן שנערך בעט ונייר לבין מבחן שנערך במחשב. בעוד שני המבחנים, בנייר ובמחשב, בחנו את השליטה בשפה, הרי המבחן הממוחשב בדק גם את היכולת של התלמידים להשתמש במחשב: לעבור בין חלונות, ללחוץ על הכפתורים הנכונים, לזהות אתרים עם מידע רלוונטי וכדומה.

פער הציונים בין מבחן בנייר למבחן במחשב

מתוך הדוח השנתי: חינוך 2015 של ה OECD

בתרשים (מתוך עמוד 519 בדו"ח) אתם יכולים לראות את הפער בין הציונים בנייר ובמחשב. עמודות שעולות כלפי מעלה מעידות שהתלמידים הצליחו יותר במבחן בנייר, בעוד עמודות היורדות למטה מעידות שהתלמידים הצליחו יותר במבחן הממוחשב. גובה כל עמודה הוא כגודל הפער.

מבט ראשון מגלה שאין אחידות: יש מדינות (צד שמאל של התרשים) שבהן התלמידים הצליחו יותר במחשב, ויש מדינות (צד ימין, ובהן גם ישראל) שהתלמידים הצליחו פחות במחשב.

כמות השימוש במחשבים לא בהכרח מסייעת ללמידה

במחשבה ראשונה הניחו החוקרים שמדינות שבהן התלמידים הצליחו במבחן הממוחשב, הן מדינות שבהן התלמידים רגילים ללמוד במחשב. אבל זה לא המצב. יש מדינות שבהן התלמידים מרבים להשתמש במחשב והם לא הצליחו במבחן הממוחשב (ישראל, למשל) ויש מדינות שזה הפוך (ברזיל, למשל). אם הכמות אינה חשובה, כנראה שהתשובה נמצאת באיכות השימוש במחשבים. כבר כתבתי (כאן) על האיכות הירודה של השימוש במחשבים בבתי הספר בישראל.

לבנים קל יותר במבחן הממוחשב

דבר נוסף שהתגלה בהשוואה הוא שלבנים יותר קל לתפקד במחשב מאשר לבנות. הפרש הציונים בין מבחן הנייר למבחן המחשב של הבנים מופיע בתרשים בעמודות בצבע כחול, ושל הבנות בצבע אפור. בולט לעין שבכל המדינות כולן יש פער לטובת הבנים במבחן המחשב.

מה טיבו של הפער? בציונים מוחלטים הבנות קיבלו ציונים גבוהים יותר מהבנים בהבנת הנקרא, גם במבחן הנייר וגם במבחן המחשב. אבל במחשב הבנים צמצמו את הפער מהבנות. מכיוון שמבחן המחשב כולל שתי מיומנויות, שליטה בשפה ושליטה במחשב, ניתן להסיק שהבנים סוגרים את הפער מהבנות לא בזכות הבנת הנקרא, אלא בזכות מיומנות השימוש במחשבים.

ההבדל המגדרי הוא נטייה ולא תכונה

הסיבה שבגללה בנות מפגרות אחרי הבנים בשליטה במחשב אינה קשורה למין. ניתן לראות (למשל) שהתלמידות בברזיל (המדינה הרביעית משמאל) קיבלו במבחן הממוחשב 18 נקודות יותר מאשר במבחן בנייר. אמנם זה פחות מאשר הבנים בברזיל, אבל זה הרבה יותר מכל הבנים ברוב המדינות האחרות.

במלים אחרות, אין לבנות מניעה עקרונית, גנטית, להצליח במבחן הממוחשב. זה גם לא תלוי בהרגלי הלמידה שלהן, משום שכבר הראינו לעיל שאין קשר בין היקף השימוש במחשב להצלחה במבחן הממוחשב.

הבנים משחקים יותר משחקי וידאו

החוקרים חיפשו אם כך מדוע הבנים מתפקדים טוב יותר בסביבת המחשב. הם מצאו (בדו"ח זה עמוד 40) שאין הבדל משמעותי בשימושי מחשב ורשת בין בנים לבנות. הבנים (המחקר מתייחס למי שהיו בני 15 בשנת 2012), גלשו באינטרנט 180 דקות בכל יום והבנות 165 דקות. הבנים, מעט יותר מהבנות, עסקו בהורדה ובהעלאה של תכנים. הבנות, מעט יותר מהבנים, נמצאו ברשתות החברתיות.

מכל אלה, ההבדל הבולט המשמעותי היחידי בין בנים לבנות נמצא במשחקי וידאו במחשב. 75 אחוז מהבנים, מול 44 אחוז מהבנות משחקים לבדם משחקי וידאו במחשב, ו-70 אחוז מהבנים מול 29 אחוז מהבנות משחקים במשחקי וידאו שיתופיים, כלומר יחד עם שחקנים אחרים ברשת.

מכיוון שזה ההבדל הבולט היחיד בין בנים לבנות, לא נותר לחוקרים אלא להציע שיש קשר בין משחקי וידאו במחשב לבין הישגים במבחנים. החוקרים מזכירים שיש מחקרים שמצאו שמשחקי וידאו מפריעים ללימודים: הם גוזלים זמן, גורמים לעייפות ולמתח, מרגילים את הילדים לקצב מהיר של התרחשות ולמשוב מיידי לפעולתם ועוד. בצד זה, יש מחקרים שמראים שמשחקי וידאו דווקא מסייעים ללמידה. הם מאפשרים לתרגל פתרון בעיות והבנה של סיבה ותוצאה, מספקים גירויים קוגניטיביים ומחזקים התאמה פסיכולוגית למצבים משתנים.

> מחקרים חדשים: רוצים ילד היי טק? שחקו איתו בקוביות

משחקי וידאו (אילוסטרציה: Vancouver Film School CC BY 2.0)

משחקי וידאו (אילוסטרציה: Vancouver Film School CC BY 2.0)

הבנים מצמצמים את פער ההישגים בזכות משחקי וידאו

אז משחקי וידאו זה טוב או רע? החוקרים מיינו את התלמידים לפי היקף השימוש במשחקי וידאו – מבכלל לא ועד משחק בכל יום; ואת סוג המשחק – משחק לבד או משחק עם שותפים ברשת. כאשר הצליבו את המשתנים האלה עם הציונים במבחנים התגלתה התמונה הבאה:

תלמידים שמשחקים משחקי וידאו כיחידים עד מספר פעמים בכל שבוע השיגו תוצאות טובות בכל המבחנים (מתמטיקה, שפה ומדעים במבחן מחשב ובמבחן נייר) יותר מתלמידים שלא משחקים בכלל, ויותר מתלמידים שמשחקים כל יום, או כמה פעמים ביום. כלומר, זה טוב, עד שזה בולע אותך.

לעומת זאת, לגבי משחקי וידאו שיתופיים נמצאו קשורים לציונים פחות טובים בכל המבחנים. למה? אין במחקר מידע כדי להשיב על כך. אולי סוג המשחק השיתופי הוא פחות מאתגר ממשחקי יחידים, ואולי יש משהו במאפייני אוכלוסיית התלמידים שמשחקים וידאו שיתופי.

שורה תחתונה: הבנות מבינות את הנקרא טוב יותר מהבנים, אולם הניסיון הרב שיש לבנים במשחקי וידאו במחשב מאפשר להם לצמצם את הפער. הם כנראה לא מבינים טוב יותר את השפה, אבל מתמצאים טוב יותר במרחב הממוחשב. הם יודעים על מה ללחוץ, איפה הם נמצאים והיכן נמצא המידע לו הם נדרשים.

אולי הלקח החשוב ביותר הוא להכיר בזה שאנחנו חיים בתוך המהפכה הדיגיטלית, ולא באמת יכולים להעריך את השפעתה על הילדים לעתיד.

> מחקר OECD: תקציב החינוך שלנו לא מנוצל ללימוד איכותי

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

אקדמיה שלא יוצאת נגד ההרג והדיכוי לא ממלאת את תפקידה

כשהופיע איום על ביטול פרסי ישראל, האקדמיה בישראל הזדעקה. אבל היא בוחרת למלא את פיה מים ביחס לזוועות בעזה, ואפילו עוזרת בסתימת הפיות של סטודנטים ומרצים פלסטינים. ככה לא עושים אקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf