newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הכנסת הפילה הצעת חוק למניעת מכירת נשק למדינות שמפרות זכויות אדם

ההצעה, שמבוססת על החוק האמריקאי, נועדה להגביל את מכירות הנשק למשטרים שמשתמשים בעינויים ובאונס או מבצעים פשעי מלחמה. אחד מיוזמי ההצעה: זה הישג שהיה דיון ורבע מהח"כים תמכו

מאת:

היום (רביעי) דחתה הכנסת הצעת חוק שהגישו תמר זנדברג וזהבה גלאון לתיקון חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני, שנועדה למנוע ייצוא נשק למקומות שבהם מתבצעות הפרות זכויות אדם.

29 חברי כנסת מהאופוזיציה הצביעו בעד ההצעה ו-45 ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה הצביעו נגדו. בין הח"כים שנמנעו או נעדרו מההצבעה הייתה גם ח"כ חנין זועבי, שמסרה שלא הצביעה מכיוון שהיא מתנגדת לכל סחר בנשק או חיזוק של התעשייה הביטחונית באשר הוא.

ההצעה לתיקון החוק נועדה למנוע ייצוא ביטחוני מישראל לכוחות ביטחון שביצעו הפרות חמורות של זכויות אדם המוכרות במשפט הבינלאומי, ובכלל זה עינויים, מעצר ממושך ללא האשמה ומשפט, העלמת אנשים באמצעות חטיפה והחזקתם במתקני מעצר סודיים ואונס. למרות שהצעת החוק הינה למעשה תרגום לעברית (למעט התאמות קלות) של החוק האמריקאי המכונה "חוק לית'י", משרדי החוץ והביטחון מתנגדים נחרצות להצעת החוק.

התיקון מנסה לפתור את אחת הבעיות המרכזיות של חוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני הישראלי, שלא נקבעה בו מגבלה כלשהי כאשר קיימת סבירות כי הייצוא הביטחוני ישמש להפרה של המשפט הבינלאומי וההומניטרי, הן על ידי הגורם הרוכש והן על ידי צד שלישי שהייצוא הביטחוני עשוי לעבור אליו. מהנתונים שמוצגים בהצעת החוק עולה כי גם בעבר הרחוק יותר משרד הביטחון אישר יצוא ביטחוני למדינות מפוקפקות ולמשטרים דיקטטוריים או לא יציבים, למרות שהקהילה הבינלאומית חזרה וטענה כי אלה מפרים באופן שיטתי את זכויות האדם של אזרחיהם, את המשפט הבינלאומי או מעורבים בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות.

> אם היו מטפלים באלימות נגד נשים כמו שמטפלים בטרור

משמרת מחאה מול הכנסת לתמיכה בהצעת התיקון לחוק הייצוא הביטחוני (גיא בוטביה)

למען ייצוא ביטחוני מוסרי: משמרת מחאה מול הכנסת לתמיכה בהצעת התיקון לחוק. היום (גיא בוטביה)

לפי הצעת החוק, נכון לסוף שנת 2013 משרד הביטחון נתן 400 אלף רישיונות יצוא ושיווק ביטחוני ל-130 מדינות וגורמים נוספים. ממרשם של האו"ם עולה כי במהלך השנים היה יצוא של ציוד ביטחוני ישראלי אל מדינות שבאותה העת בוצעו בהן הפרות חמורות של זכויות אדם. לדוגמא, לפי המרשם, היה יצוא ישראלי לצ'אד ב-2008, בזמן מלחמת האזרחים העקובה מדם שהתרחשה שם. גם לרואנדה היה יצוא ישראלי ב-2008, בזמן שלפי משרד החוץ האמריקאי התבצעו שם הפרות חמורות של זכויות אדם על ידי כוחות הביטחון.

להבדיל מהחקיקה המקבילה במדינות מערביות רבות, שם ניתן כיום ביטוי מפורש לשיקולים בנוגע לזכויות אדם ולעמידה בכללי המשפט הבין-לאומי וההומניטרי, חוק הפיקוח הישראלי מגביל ייצוא ביטחוני רק כאשר קיים אמברגו מטעם מועצת הביטחון של האו"ם. כך נוצר מצב בו הופסק זה מכבר הייצוא הביטחוני ממדינות האיחוד האירופאי ומארה"ב למקומות רבים בעולם כדוגמת בורמה, אזרבייג'ן ודרום סודן, אך הייצוא הביטחוני הישראלי לאותם מקומות יכול להמשיך.

לתת תשובות לאמריקאים

"אני חושב שזה הישג אדיר", אמר לשיחה מקומית עו"ד איתי מק, שהיה מעורב בגיבוש הצעת החוק, בעקבות ההצבעה בכנסת. "בפעם הראשונה היצוא הביטחוני של ישראל וההשלכות שלו על החיים של אזרחים ברחבי העולם נידון במליאת הכנסת. בעבר, לדוגמא בזמן הג'נוסייד ברואנדה ובמלחמות הבלקן, היה בכנסת ניסיון לכנס דיון אבל הוא לא נגע ביצוא הנשק הישראלי לאזורים אלה. זאת הפעם הראשונה שמדברים על זה, ורבע מחברי הכנסת אף הצביעו בעד התיקון, מתוכם בכירים במפלגות האופוזיציה.

"הישג זה מצטרף להצבעה שנערכה בוועדת השרים לחקיקה על אותה הצעת חוק, כשהוועדה דחתה את ההצעה אבל כמה שרים הצביעו בעד. אני שמח עד השמים. זהו רק השלב הראשון, וההצעה תעלה מחדש בעוד מספר חודשים.

"אחרי ההצבעה הזו שר הביטחון יצטרך לתת תשובות לא רק לציבור הישראלי, אלא גם לממשל האמריקאי. ישראל הופכת לנטל על הקהילה הבינלאומית בכך שבזמן שהקהילה מנסה לסיים סכסוכים והפרות של זכויות אדם, ישראל ממשיכה לייצא למקומות אלה נשק. הדוגמא הכי טובה היא דרום סודן והחונטה בבורמה, שכשבזמן שיש על מדינות אלה אמברגו של ארה"ב ומדינות האיחוד – ישראל ממשיכה לייצא לשם נשק. את החונטה בבורמה ישראל הזמינה לפני כחודשיים לסיור בארץ ובתעשיות הביטחוניות".

"היצוא הביטחוני הישראלי הוא מהנושאים המושתקים ביותר בארץ", מוסיפה ח"כ זנדברג. "זהו ענף עתיר ממון וקשרים שמשחק תפקדי בכמה מהסכסוכים הקשים ביותר. רק ב-2012 נחתמו עסקאות בסך 7.3 מיליארד דולר. רק לאחרונה קבע דו"ח של מועצת האו"ם כי נשק ישראלי משמש במלחמה בדרום סודן, סכסוך שבו מתבצעות הפרות קשות של זכויות אדם.

"התיקון לחוק נועד להגביר את הפיקוח ולהגביל את היצוא לכוחות שידוע לנו שמפרות זכויות אדם. אנחנו לא רוצים שרובים שיוצרו בישראל יכוונו לנשים בזמן שהם נאנסות, שציוד אלקטרוני ישמש לרדיפה אחרי להט"בים. חבל שהממשלה בחרה להתנער מהמחויבות להגנה על זכויות אדם. אני מאוכזבת במיוחד מחברים באופוזיציה ובמיוחד במחנה הציוני שראו את המילה 'ביטחון' ומיד התיישרו לימין הממשלה בלי לבדוק את תוכן ההצעה".

> מי אמר שנשק תורם לביטחון שלנו?

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf