newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

חמש הערות על הפיגועים בפריז

מאז הגיח הארגון הרצחני דאע"ש לאוויר העולם הוא גבה קורבנות אינספור, מרביתם המוחלט מוסלמים במזרח התיכון. רוב הפליטים שמציפים את אירופה בחודשים האחרונים בורחים בדיוק מהזוועות האלה. צריך לזכור את זה כשמדברים על מלחמת בני אור בבני חושך

מאת:

1.

משבר הפליטים המתדפקים על שערי מדינות אירופה תפס את כותרות העיתונים בעולם בחודשים האחרונים. לצד התמונות והסיפורים האנושיים, הסוגיות שנידונו על הפרק היו בעד או נגד הפליטים, המוסריות של האירופאים כן או לא, שמירה על הצביון המקומי, כיצד יתמודדו המדינות השונות עם הפליטים המציפים אותן, והאם זה בכלל תפקידן. על השאלה "ממה בורחים האנשים האלה שמגיעים בהמוניהם מהמזרח התיכון?", דיברו פחות.

עכשיו דאע"ש מדגימים חלק אחד של התשובה הנוראית באחת מהבירות המרכזיות והנוצצות של אירופה. הפליטים בורחים מדאע"ש שעורפים ומפוצצים ושורפים ומחריבים, ומאסד שטובח בהם וזורק עליהם גז ופצצות בחביות מהאוויר, מאל קאעידה, ממכוניות תופת, מאונס ורעב. הם בורחים מתוך ההבנה שאחרי שנים בהן המצב רק הולך ומחמיר, אין להם ברירה אלא לנסות למצוא עתיד לעצמם ולילדים שלהם במקום אחר. אבל הפליטים בורחים, ומלחמות האימים רודפות אחריהם.

2.

מספר ההרוגים והנפגעים במתקפה הקטלנית והמשולבת בפריז הוא עצום. ברור גם כי בשלב הזה מדובר במספר לא סופי שעוד יגדל. בכך מצטרפים הקורבנות האלה לאלפים רבים של הרוגים מידיהם היצירתיות עד אימה של אנשי המדינה האיסלאמית. חשוב לזכור, מרביתם המוחלט של קורבנותיו של הארגון הרצחני, מאז שהם צצו בזירה העולמית, נמצאים במזרח התיכון. ולמרות שיש מי שקופצים על ההזדמנות לצייר זאת כמלחמת בני האור בבני החושך כשבצד המואר נמצא המערב הלבן ובצד האפל נמצאים המוסלמים הלא לבנים – מרביתם המוחלט של קורבנות דאע"ש הם מוסלמים שאינם מספיק מוסלמים לטעמם.

3.

מאז שעות הבוקר מבקשים חברים, בעיקר ערבים, מפלסטין וממדינות במזה"ת, להזכיר ברשתות החברתיות כי בשבועות האחרון ביצע דאע"ש מספר מגה-פיגועים שגבו קורבנות רבים. בעקבות האירועים האלה אף מדינה לא הורידה את דגליה לחצי התורן, ופייסבוק לא העלתה בדעתה לפתוח אפליקציה שמאפשרת לגולשים ששהו באזור לדווח לחבריהם כי הם בטוחים ובריאים. הדגלים לא הורדו לחצי התורן בעקבות רציחות המוניות של ערבים (מוסלמים ונוצרים) או של יזידים, וגם לא בעקבות פיצוץ המטוס הרוסי מעל סיני שבו נהרגו יותר מ-200 נוסעים. אפליקציה בפייסבוק לא נפתחה בעקבות הפיגוע האחרון שהתרחש בביירות רק יום לפני המתקפה הקשה בפריז. 45 בני אדם נהרגו בפיגוע וכ-200 נפצעו לאחר ששני מתאבדים הפעילו פצצות באזור רובע דאחייה בבירה הלבנונית.

4.

התפיסה שבה האכילו אותנו הממשלות והשירותים החשאיים שלהן מאז 11/9 לפיה אם הן רק יאספו עלינו עוד ועוד מידע פרטי הן יצליחו למנוע פעולות טרור נכשלת שוב. לא ברור כיצד ניתן לברור מכמויות כל כך רבות של מידע פרטים שניתן לעשות בהם שימוש. המידע הנאסף משמש בסופו של דבר פעמים רבות כדי למנוע מחאות או פעילות פוליטית לגיטימית. אבל מי שרוצים לבצע פעולות אלימות, בטח כאלה שדורשות תכנון כל כך מורכב, יודעים לעשות זאת בלי להתגלות. הם יודעים שלא להשתמש באפליקציות דוגמת וואטסאפ, או ברשתות חשופות, ובמה כן.

5.

וכצפוי, מי שכל כך זועמים כשבמדינות אירופאיות לא מביעים מספיק סולידריות כשישראלים נפגעים, עולזים עכשיו על המנה שקיבלו הצרפתים. סוכנות הידיעות האיראנית פרסמה את תגובתו של בשאר אסד, על כך שאירופה טועמת כעת את מה שסוריה אוכלת כבר זמן. מדהים כמה תאומים סיאמיים יש לו בישראל. אפשר לפחות להודות לאל על כך שדן מרגלית וג'ודי ניר מוזס שלום לא יצאו לחלק סוכריות בצמתים.

 

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf