newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

התמונה הזו היא מורשת רבין

ההכרה ההדדית בין ישראל לאש"ף היא המעשה המנהיגותי הגדול והחשוב ביותר של ראש הממשלה רבין. את זה אסור לשכוח

מאת:
השאירו תגובה
א א א
יאסר ערפאת, ביל קלינטון ויצחק רבין בטקס חתימת הסכמי אוסלו (וינס מוסי / הבית הלבן)

יאסר ערפאת, ביל קלינטון ויצחק רבין בטקס חתימת הסכמי אוסלו (וינס מוסי / הבית הלבן)

משנה לשנה הזיכרון של רבין הופך מעניין פוליטי לנוסטלגי. עשרים שנה לרצח, אנחנו מוצפים בזכרונות על רבין הרמטכ"ל, רבין המעשן, רבין שדיבר דוגרי וכו'. בסרטי ובכתבות הזיכרון מוצנעת בדרך כלל תמונה אחת (ולפעמים היא נעדרת לחלוטין): זו של רבין לוחץ את היד של ערפאת בטקס חתימת הסכם אוסלו, בנובמבר 1993. התמונה הזו, כמובן, היא המעשה הגדול ביותר של רבין. אם משהו ראוי להיזכר גם בעוד עשרות ומאות שנים, זו התמונה הזו.

מה שאיפשר את התמונה הזו ואת חתימת ההסכמים הם מכתבי ההכרה ההדדית בין ישראל לאש"ף (כזכור, כשרבין חזר לראשות הממשלה ב-92', המגעים עם אש"ף היו עדיין לא חוקיים) שהחליפו ערפאת וראש הממשלה כמה ימים קודם לכן. במכתב לראש הממשלה, ערפאת הכיר בזכותה של ישראל לחיות בשלום ובביטחון, ואילו רבין הכיר באש"ף כנציגו הלגיטימי של העם הפלסטיני. יותר מאוסלו, המכתבים האלו הם הרגע ההיסטורי. היו עוד הרבה הסכמים אחר כך, אבל רגע ההכרה ההדדית היה אחד ויחיד בכל הסיפור הישראלי-פלסטיני, והוא מהדהד עד ימינו אנו, למרות כל הדם שנשפך בדרך.

אוסלו היה הסכם בעייתי – הוא הנציח את יחסי האי שוויון, הותיר את בעיות היסוד לשלב הבא, נתן למתנגדיו זמן והזדמנויות להכשיל אותו והפך לתבנית המשך הכיבוש, במקום לסיומו – אבל ההכרה ההדדית עומדת הרחק מעל ההסכם וכשליו הרבים. זו היתה הכרה פרגמטית: ישראל לא הכירה בזכויות העם הפלסטיני על הארץ, והפלסטינים לא הכירו בישראל "כמדינה יהודית". אבל בכל ההיסטוריה הישראלית והפלסטינית, זה הביטוי העמוק והמשמעותי ביותר להבנה ששני עמים חיים בארץ הזו, ושהסיכוי היחיד לעתיד טוב יותר הוא אם הם יעמדו כשווים, זה לצד זה.

מרבית הישראלים שונאים את התמונה הזו. אני מניח שגם הרבה מהפלסטינים מתעבים אותה. רבין, אחרי הכל, היה האחראי לאחד הגירושים הגדולים במלחמת העצמאות. רבין הוא הנכבה כמו שערפאת הוא הטרור. ההסכם שהם חתמו נחשב בעיני ישראלים למה שהביא אלפי קורבנות, ועבור הפלסטינים, בנוסף לקורבנות הרבים עוד יותר, הוא הפך לשרטוט גבולות הכלא שבו הם חיים כיום, יותר מעשרים שנה מאוחר יותר. אבל התמונה הזו היא גם הרגע הקצרצר שבו המנהיגים הניחו לעבר והביטו לעתיד.

לכן אני מכיר תודה לימין הישראלי, שממשיך לתעב את רבין ואת הפסטיבל הדביק סביבו. בכך הוא מזכיר לנו שהרצח של ראש הממשלה היה מעשה פוליטי, בהקשר פוליטי, וברגע ייחודי בהיסטוריה. אם זה היה תלוי ביצרני הזיכרון הממלכתי, במנהיגיה העלובים של מפלגת העבודה ובפוליטיקת הפייסבוק של לפיד – האם אפשר בכלל לדמיין מישהו מהם עושה צעד גדול ושנוי במחלוקת כל כך? – היינו חושבים שרבין נרצח כי הוא היה רמטכ"ל. או כי הוא עישן. או כי היה לו מזג רע ואוצר מילים מוגבל.

רבין נרצח בגלל התמונה למעלה. והתמונה הזו, שכולם מתעבים כל כך, היא מורשת רבין האמיתית, החשובה: שעם כל שנאות העבר וההווה, נגזר עלינו לחיות ביחד.

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> יש סיבה שנתניהו משווה את הפלסטינים לנאצים

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מאות בני משפחות של הילדים האבודים, ולצידן תומכים רבים, הגיעו לירושלים מרחבי הארץ. הן דורשות הכרה בפשע שנעשה, גילוי האמת וצדק, עשרות רבות של שנים לאחר שנעלמו אחיהן ובניהן. יום המודעות לחטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן. 21 ליוני 2017. (שירז גרינבאום/אקטיבסטילס)

הפרקליטות דרשה לדחות על הסף את התביעה בגלל "התיישנות". הפגנה למען הכרה במשפחות ילדי תימן, המזרח והבלקן (צילום: שירז גרינבאום/אקטיבסטילס)

הפרקליטות הפתיעה: נדון עם האוצר על פיצויים לחטופי תימן

לפי הפרקליטות, מתקיימים דיונים עם החשב הכללי, אבל "לא ניתן לאשר סכומים" בגלל ממשלת המעבר. פעילים במאבק לילדי תימן, המזרח והבלקן: "המשפחות שמעו על המתווה בפעם הראשונה, זה ניסיון נבזי להשיג את אהדת השופטים"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf