newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המדד החברתי: לדרוש מהפוליטיקאים לעבוד עבורנו

כל איש ציבור יכול לקדם קמפיינים מוצלחים בתקשורת, אבל רק לחבר כנסת זכות הצבעה על החוקים שלפיהם מתנהלת המדינה שלנו. חברי כנסת רבים מדי נוטים להיעדר מהצבעות חשובות. המדד החברתי מאלץ אותם לתת על כך דין וחשבון

מאת:

כותבת אורחת: נירית מוסקוביץ'

הדבר הזה… לפי מה מחליטים מה זה הצבעה חברתית ומה לא? הרי זה כמובן עניין סובייקטיבי לגמרי. [יאיר לפיד, בתשובה למראיין שעימת אותו עם ממצאי המשמר החברתי שחשפו נוכחות דלה שלו בכנסת, 2015]

המדד הזה הוא שקרי ומעוות… אינני מחויב לאג'נדה של המשמר החברתי אלא למה שמפלגתנו תופסת כחברתי. בקיצור: תת רמה. [ח"כ אורי אורבך, מקום 120 במדד החברתי, 2012]

כשפרסום המדד החברתי מכניס את הפוליטיקאים למגננה, מתברר שגם בסטטיסטיקה פרלמנטרית יש כוח פוליטי. הניסיון שנצבר במשמר החברתי בשלוש שנות מדד מראה, שנבחר ציבור לעולם יעדיף להכחיש את מגבלות הכח שלו, מאשר להסביר שפעמים רבות אינו יודע על מה הוא מצביע, שלא ידע שעוקבים אחריו, שהעדיף לעשות משהו אחר או שלחצים מפלגתיים גרמו לו לפעול נגד הבטחותיו לבוחרים.

הכנסת היא מקום מתסכל. יכולת ההשפעה של הח"כים מוגבלת על ידי שיקולים קואליציוניים משתנים וממשלה שמכרסמת בסמכויותיהם, והמאבק על תשומת הלב הציבורית דוחף לנסות וליצור כמה שיותר כותרות. במקרה של ח"כים שנמצאים תמידית באופוזיציה, המצב קשה אף יותר. אולי זו הסיבה לכך שרבים מהם נוטשים את תפקידם הבסיסי כמחוקקים וכמפקחים על הממשלה, ומעדיפים להשקיע את זמנם "בחוץ" או בפעילות באפיקים מקבילים. בעינינו, לפחות, זו טעות. כל איש ציבור יכול לקדם קמפיינים מוצלחים בתקשורת, להשתתף בהפגנות ולפתור בעיות לאזרחים, אבל רק לחבר כנסת זכות הצבעה על החוקים שלפיהם מתנהלת המדינה שלנו. ממי שבחר לשחק במגרש הפוליטי וזכה באמון המצביעים, ראוי לצפות להשתתפות מקסימלית בהצבעות.

> המשמר החברתי בכנסת נגד ״הרשימה הלא כל כך משותפת״

הרשימה המשותפת (אורן זיו/אקטיבסטילס)

סיעה חדשה ומסקרנת. הרשימה המשותפת (אורן זיו/אקטיבסטילס)

פיקוח מלא על הצדדים הלא-מיוח"צנים של פעילות חברי הכנסת, מצריך בין השאר מעקב צמוד על הצעות חוק וניתוחן, מעקב אחר דיוני הוועדות, מיפוי היחסים מול הממשלה והארת קשרים עם בעלי הון. חלק מהעבודה הזו כבר מתבצע על ידי המשמר החברתי. כדי לעקוב בצורה שיטתית אחרי החקיקה החברתית בכנסת, יצר המשמר כלי הערכה שמשווה בין ח"כים וח"כיות בנקודה הבסיסית ביותר: דפוסי ההצבעות במליאת הכנסת על הצעות חוק שעשויות להשפיע, לטובה או לרעה, על תחומי רווחה, תעסוקה, חינוך, בריאות, שוויון ועוד.

מדדים וסטטיסטיקות, מטבע הדברים, הם כלים מוגבלים, אך כשהם שקופים ומנומקים היטב, הם מצליחים לשפוך אור על מגמות הצבעה מעניינות, חושפים חברי כנסת שמועלים בתפקידם בגלוי ומבליטים את אלה שעובדים במסירות, ובעיקר – מצליחים לעודד או להרתיע את נבחרי הציבור, על פי פעילותם.

מבחן הרשימה המשותפת

ועדיין, חברי כנסת רבים מדי נוטים להיעדר מהצבעות חשובות, ולא נותנים על כך דין וחשבון לאיש. ייתכן שיש להם סיבות מוצדקות; אבל הם אינם מתאמצים להסביר מהן. כך גם עם עבודת הרשימה המשותפת, שזכתה לביקורת המשמר החברתי בדוח סיכום כנס הקיץ. מדוע נעדרו כל חבריה מההצבעה על הארכת הפילוט המסוכן לשיטור העירוני – פרויקט שמגביר את אי השוויון בין רשויות חזקות לחלשות, ויש בו פוטנציאל מובהק לפגיעה בזכויות אדם – שעבר בקריאה ראשונה? מדוע התייצב להצבעת ההמשך רק ח"כ אחד ויחיד מהרשימה, ח"כ עבד אלחכים חאג' יחיא מרע"מ? מדוע שליש מחברי הסיעה נעדרו מההצבעה על הצעת חוק למאבק באפליה בדיור?

הרשימה המשותפת היא סיעה חדשה ומסקרנת. הבטחותיה במערכת הבחירות – לפעול ביחד ולא בנפרד, לקדם מעורבות ולא הימנעות, ולייצג את השקופים ביותר – הן שעומדות למבחן והן שמנחות את ההקשר שבו מפורשים הנתונים. הפערים הניכרים בדפוסי ההצבעה מעוררים את השאלה, האם הסיעה אכן פועלת כרשימה אחת בנושאים שאמורים להיות בקונצנזוס בקרב מצביעיה.

קואליציית 61 הח"כים יצרה הזדמנות פז. לראשונה מזה שנים, יש בידי המחנה המתנגד למדיניות הכלכלית של נתניהו, כוח למנוע מהלכים הרסניים בכנסת. ניצנים לכך ראינו כבר בכנס הקיץ הראשון של הכנסת ה- 20, בהצבעה על עקיפת הממונה על ההגבלים לטובת אישור מתווה הגז, שבוטלה ברגע האחרון בגלל היעדר רוב; בהצבעה הטרומית על הצעת חוק החלת נוהל סמכות מקומית בהוצאה לפועל, שעברה ברוב אופוזיציוני קטנטן; וביוזמות בעייתיות שכלל לא הגיעו להצבעה, בשל התנגדות ברורה של הקואליציה והאופוזיציה.

יש בין חברי הכנסת, מכל המפלגות, שמעדיפים שלא להתייצב הצבעות, להשתתף בדיונים או להשפיע באופן משמעותי על תהליכי החקיקה. ייתכן שהם לא ישלמו על כך מחיר. אנחנו, בכל מקרה, נמשיך לדרוש מהם לעבוד עבורנו.

נירית מוסקוביץ' היא המנהלת הכללית של המשמר החברתי.

> מי אמר שהרשימה המשותפת צריכה לתמוך בשמאל?

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf